עוגן אל הקרקע ונוף אל הים • ביתה של האומנית מיכל בר-אור בחיפה

בר אור והפעמון (צילום: רחלי אובך)

(חי פה) – ביקור בביתה הייחודי של האומנית מיכל בר-אור • עץ, ים, צבע וחלון גדול אל הים התיכון


המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן – ההיכרות דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו, דהיינו, אלה שחיים פה, כשם המדור – "גם אני חי פה".

• גם אני חי פה – מדור חדש – קישור לכל הכתבות

מדרגות

כדי להגיע אל ביתה של האומנית מיכל בר-אור יש לטפס המון מדרגות (נו, בשבילי… המון המון מדרגות). בכניסה נתקבל באווירה של אור ורוגע, כלומר ים מחד ועוגן אל הקרקע מאידך. זהו האלמנט המאפיין את ציוריה ואת עבודותיה של בר-אור. במבט השני נראה חלון רחב ידיים וענק ממדים הצופה אל ההר והים – אשר בגינו עברה המשפחה אל מעונה זה.

פותחים את היום עם הקפה של הבוקר (צילום: רחלי אורבך)

יחפים

מיכל בר-אור (1968) נולדה בישוב עומר הסמוך לבאר שבע. באותה העת היה הישוב קטן. למעשה היה מעין ישוב אשר דמה באווירתו לקיבוץ במדבר, בו הילדים משחקים יחפים בחצרות ובשדות ופעילות הנוער מתרחשת בעיקר באזור בריכת השחייה של הישוב.

בבית הן גדלו 4 אחיות, מיכל היא השלישית בינהן. באותה העת, היתה אמה רכזת בחברת ביטוח ואביה עבד במפעל למחקר אנרגיה גרעינית. במסלול לימודיה עברה מביה"ס היסודי "עומרים" אל התיכון החקלאי "אשל הנשיא". לאחר השירות הצבאי כפקידת לשכה, סיימה מסלול אקדמי של לימודי א"י וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.

בעקבות בעלה אייל, ששירת בצבא הקבע, נדדו ממקום לימודיהם בחיפה, דרומה לבאר שבע. שם, במהלך 13 שנים הייתה בעלת עסק למשלוחי מזון לחיות מחמד, בעלת פנסיון לכלבים וכן עסקה בספרות כלבים.

מדפים פרי ידיה של בר אור (צילום: רחלי אורבך)

שפה ותרבויות

כילדה, שהתה שלוש שנים עם הוריה בשליחות בלונדון-אנגליה, וכבוגרת חייתה עם אייל בעלה – הנספח הצבאי ושלושת בניהם, ארבע שנים בוושינגטון-ארה"ב. כך רכשה מיכל את השפה האנגלית על בוריה, אספה חברים, הכירה תרבויות, טעמים ומנהגים חדשים.

עם שובם ארצה בשנת 2009, והתיישבותם בחיפה, בה מתגוררים גם הוריה, פנתה בר-אור אל האומנות.

טירת כרמל  – רחב
השולחן הראשון (צילום: רחלי אורבך)

התחלה

בתחילת דרכה האומנותית יצרה מיכל שולחנות מעץ גושני, כלומר שולחנות שהם עשויים מחתיכת עץ אחת, בצורה הטבעית ביותר שלהם. מדי חודש בחודשו יצרה שולחן חדש. השולחן הראשון שיצרה ניצב בגאון במרכז חדר המגורים שבמעונה.

ממתינים להשראה (צילום: רחלי אורבך)
סלון הבית (צילום: רחלי אורבך)

עם הזמן, שולחנות מעצים גושניים הפכו לפופולריים יותר ויותר, אזי העדיפה בר-אור להכין יצירות מיוחדות אחרות, כאלה שלא מוצאים בכל בית. כך קרה שבהדרגה זנחה את השולחנות ועברה לנגר דברים אחרים.

בביתה ניתן לראות מדפים ייחודיים, עבודות עץ אומנותיות, שבה בעת הן גם פונקציונליות. בכל עבודות נגרות העץ שלה, הייחוד האומנותי נושק לייחוד השימושי.

פינת עבודה (צילום: רחלי אורבך)

מכחול וים כחול

לפני כ-4 שנים, בעקבות תהליך פנימי משמעותי שעברה, החליטה בר-אור להיצמד גם אל המכחול, אל צבעי האקריליק ואל הים הכחול.

מיכל היא אוטודידקטית ברישום, צבע וקומפוזיציה, שהגיעה להישגים מרשימים ביותר. היא מציגה את עבודותיה בגלריה שלה אשר נמצאת ברחוב השומר 4 בעיר התחתית בחיפה. כאן המקום להסביר שהגלריה של מיכל בר-אור היא בעצם קונספט ייחודי. זהו שילוב של גלריית אומנות עם חברת ההייטק של בעלה אייל. כל זאת נמצא במבנה ערבי ישן אשר שופץ מהיסוד, שממוקם סמוך לשוק תלפיות ומשקיף אל הים והנמל. הבניין הוא בניין אבן בן 4 קומות שנבנה בשנת 1928. יש לציין שבכל חדרי הבניין שומרו מרצפות השטיח המקוריות והייחודיות.

אומנית של ים ועץ (צילום: רחלי אורבך)

אומנות שנפלטה מהים

אייל, בעלה של מיכל, היה איש צבא קבע ואדם רב פעלים. כאשר סיים את תפקידו כנספח צבאי, הקים חברת סטארט אפ, שיצרה אפליקציה המכנסת בתוכה את כל חוקי היבוא והיצוא העולמיים ומאפשרת ליבואנים וליצואנים לשווק בדרך נכונה, תוך התחשבות בכל חוקי הרשויות השונות. בשעות הפנאי התמקצע אייל בשייט יאכטות, ובנוסף הוא מקיים סדנאות על פי סיפרו "מנהיגות במודל הסקיפר". כך הגיעו השניים אל איי יוון. מספר חודשים בכל שנה, בכפר יווני קטן בשם "אפיסקופי", שבו נמצא ביתם, מלקטת מיכל עצי סחף, אבנים מיוחדות וחלקי סירות שנפלטו מהים. כשהמלאי גדול דיו, היא משקיעה שעות אין סוף בהפיכתם ליצירות אומנות – היא מייבשת, מנקה, משייפת, מעצבת ומציירת.

מזה 6 שנים מבצעת מיכל את עבודות הנגרות המיוחדות בסטודיו שלה אשר נמצא בקיבוץ בית אורן, ואילו את מלאכת הציור היא מבצעת בפינה רבת אור בסלון המגורים שבמעונה.

חצר הבית (צילום: רחלי אורבך)

כפר עירוני

בשנת 2009, כאמור, עם שובם מארה"ב, התמקמו בני הזוג בר-אור בחיפה. ברגע שראו את החלון רחב הידיים הצופה הן אל ההר והן אל הים, החליטו להתמקם בבית זה. מיכל היא "גרופי" של העיר חיפה. היא מסבירה זאת בכך שהשכונות בה הן ייחודיות ובעלות אופי כפרי, אך יחד עם זאת, יש בחיפה עם כל היתרונות המסחריים, הכלכליים והתרבותיים של עיר.

למקטרגים הטוענים כי "חיפה רדומה" יחסית לת"א, היא מיד משיבה, תוך התכווננות מלאה, שחיפה רבתי עברה שינויים אדירים ורבים. ביעף היא מונה את המוזיאונים, הפארקים הרבים ואת המסעדות המשובחות, ומעל לכל, אין סוף להתלהבותה מהנוף הנשקף מנקודות כה רבות בעיר. יפי הנוף הוא גם הסיבה בגינה מתחילים בני הזוג בר-אור את יומם בשתיית קפה הבוקר באזור ה'דק' – משטח העץ אשר במבואת הכניסה.

יצירות שנפלטה מהים (צילום: רחלי אורבך)

פעמון הספינה

מטבח הבית מהווה נקודת חיבור לכל בני המשפחה. מיכל מאד גאה בשלושת בניה ובדרכים שבחרו, למדו ועשו. היא מציינת ששניים מהם, טרם גיוסם לצה"ל, בחרו גם לבצע "שנת שירות".

במטבח תלויים מדפי תבלינים מעשה ידיה, ולכשמגיעה שעת ההתכנסות לסעודה, מצלצל פעמון ספינה לדרי הקומה השנייה, בקריאה רמה לרדת אלי חברותא.

משפחתו של אביה נדדה מאירופה לסין, שם נולד, ומשם בהיותו בן 16 עלה ארצה. סבא רבא של מיכל שימש כרב ראשי בסין, וכזכר לכך, מספר עבודות משפחתיות הקשורות למזרח הרחוק מעטרות את חדר המגורים.

פעמון הספינה (צילום :רחלי אורבך)

נשמה רכה

על אדן החלון צופים אל הנוף וממתינים להתגשמות רעיון – חלקי פסנתר ישן, מייחלים להשראה שתגיעה ותהפוך אותם ליצירה אומנותית חדשה. בצידו השני של החלון ניצב כיסא ספרים שהגיע מהמזרח הרחוק, ועל כל אלה צופה בשקט ובנחת הכלבה הקשישה איזי – אוזניה זקופות על אף היותה חירשת. איזי רק נראית קרבית, אך כל כולה נשמה רכה.

פינת ההתכנסות לארוחה (צילום: רחלי אורבך)
חלון משקיף לים התיכון (צילום: רחלי אורבך)

שירת הסרטנים

סמוך למרבצה של הכלבה איזי ניצבת ספריית הבית, ממנה שולפת מיכל את סיפרו של אייל – "מנהיגות במודל הסקיפר" במהדורה חדשה. היא מזכירה גם את ספר הקריאה האחרון שהשאיר בה רושם עז ומחשבות רבות: "שירת סרטני הנהר" מאת דליה אוונס. אך יותר מכל היא מציינת את הספר הדן ביצירותיה של אן פאקרד, ציירת אמריקאית שציוריה מאופיינים באותה המינימליסטיות שמיכל אוהבת. פאקרד מציירת בעיקר נופים של ים, סירות וחופים – גם היא, כמו בר-אור, אומנית אוטודידקטית. יתר על כן, גם פאקרד עבדה, בתחילת דרכה האומנותית, על לוחות עץ שעברו בליה.

הכלבה איזי (צילום: רחלי אורבך)

רוב של טוב

בר-אור מאחלת לעצמה להמשיך ולהתפתח בקצב הנכון ומייחלת שלא להתעסק הרבה בשיווק עבודותיה. לאחר רגע של הרהור, מוסיפה כי אכן כן, חיפה דווקא זקוקה לפרסום ולשיווק מאסיבי ונכון, לכל הקיים בה. ובהתרגשות היא מדגישה כי רוב של טוב כבר קיים כאן.

דיור מוגן – רחב
18 תגובות
  1. מיכל בר אור אמר/ה

    רונית
    אני מודה לך על הפירגון?
    אני מודה לך על המילים החמות
    גרמת לי לשמחה בלב
    מחמיא לי מאוד מאוד שזו דעתך כמעצבת !!!!!!!!!!!!!!
    תודה רבה רבהההההההההההה ????

  2. מיכל בר אור אמר/ה

    היי אסתר היקרה
    ממש לא היית צריכה להזכיר לי מי את ??
    אני יודעת יופי ??
    וגם יצא לנו להכיר….
    אני מודה לך על המילים החמות
    שימחת אותי מאוד מאוד ??

  3. מיכל בר אור אמר/ה

    ערב טוב
    אם כך אני ממש שמחה בשבילך
    תהנו?

  4. מיכל בר אור אמר/ה

    איציק
    ערב טוב
    כמה יפה מצדך ?
    אני מודה לך מכל הלב ?

  5. מיכל בר אור אמר/ה

    ערב טוב מומו
    תודה רבה לל על המילים החמות
    שימחת אותי ממש ???

  6. מיכל בר אור אמר/ה

    היי רפי
    תודה רבה לך ?
    מעריכה את תגובתך ?

  7. מיכל בר אור אמר/ה

    איזה יופי
    מבטיחה שלא תתאכזבי
    יש כמה וכמה מדריכות מגניבות לסיורים בחיפה

  8. מיכל בר אור אמר/ה

    חבל לי שכך אתה חושב
    קשה לי להסכים עם השקפתך
    אשמח להמליץ לך על כמה וכמה מדריכות טיולים
    אשר יכירו לך את חיפה מקרוב על כל מה שיש לה להציע
    ויש לה

  9. רונית נחושתן אמר/ה

    מיכל היא אמנית בנשמתה .כל עבודותיה הם בכבוד גדול לטבע
    היא ממחזרת חומרים שנפלטים מהים אין ברכה גדולה מזאת
    אני כמעצבת פנים נהנית לקשט את הבתים אותם אני מעצבת
    ביצירותיה וכל לקוחותיי שמחים על הבחירה
    בנוסף לאופיה הנינוח החיוך התמידי והרצון לעזור לכולם
    רק לאמר לה תודה שהגיעה לעולם

  10. דר' שמפנייר אמר/ה

    חיפה לצערי הרב לא התברכה בראשי עיר ראויים. האחרונה היא בושה לאינטיילגנציה. היה פעם סיכוי כאשר שמואל ארד התמודד אבל מכיוון שהוביל בהתמודדות, יונה יהב חבר ברגע האחרון למפלגת העבודה וניצח אותו על חודו של קול. לארד היתה תכנית סדורה איך לקדם את העיר, להעלות אותה על מפת התיירות, איך לאזן את תקציבה. במקומו קיבלנו ראש עיר גרוע (יונה יהב) שעדיין יותר טוב מהנוכחית שהיא אסון מהלך על שתיים. לצערי הרב שמוליק ארד טס לארה"ב שבועיים אחרי הבחירות, שלח קריש דם למוח ונפטר. לדעתי האדם הכי מתאים לראשות העיר זה פרופ' רוטשטיין אבל הוא נכנס לפרוייקט מחקר רפואי וכבר אינו פנוי

  11. אסתר בכר אמר/ה

    ואני חברה טובה של סימה ואייבי הורייך הנפלאים בבני האדם

  12. אסתר בכר אמר/ה

    מיכל יקרה
    את בעצמך מדהימה ועם יצירותייך המופלאות המעון הנפלא שאתם גרים בו עם הנוף של חיפה היפה והעוטף של חיפה. כל אלו נותנים לנו גאווה גדולה.
    אני כחיפאית ותיקה מודה לך מקרב לב.
    אסתר

  13. דר' שמפנייר אמר/ה

    הנוף אצלי הרבה יותר יפה ומרשים.אנחנו רואים את הואדי היורד לים, את קו החוף וים באורך 45 ק"מ ,עד חדרה עם שקיעות מטמטמות וזריחות יפהפיות

  14. איציק דקל אמר/ה

    מיכל מקסימה יצירותיה מקסימות ומוסיפה הרבה כבוד וקסם לעיר המקסימה חיפה

  15. שלמה+מומו+כהן אמר/ה

    מיכל היא תותחית על. נשמה טובה. תורמת לחברה ולנזקקים בהצנע דרך.

  16. רפי רפול - חסון.חיפה עיתונאי אמר/ה

    מרשים מאוד .כל הכבוד לך האומנית גברת מיכל בר אור.יישר כוח לך. שבת שלום ומבורך.

  17. מיקי גוטשלק אמר/ה

    מרשים מאןד.
    ..גורם לי לצאת ןלטייל בכרמל

  18. את מה רוצים לפרסם בחיפה?? העיר מוזנחת אמר/ה

    חיפה לא זקוקה לפרסום ושיווק מסיבי כל עוד אין מה לפרסם ולשווק בה.
    הטיילות שלה מוזנחות מאד ביחס לטיילות ערי מרכז הארץ המשקיעות בשדרוג, לא בחיפה.
    שוברי גלים אין, ולכן גם החופים מצטמקים והולכים.
    מבנים מיוחדים בעיר יש רק כנסיות, מסגד, תייר ברוב חיפה רואה בנייה כעורה ומתקלפת.
    ספרו לי לאיזה בית כנסת מפואר ומעניין בחיפה הייתם מביאים תייר ללמדו מהי יהדות?
    כלל שטחי התצוגה של אמנות בחיפה הם בערך חצי ממוזיאון גדול בעולם.
    חיפה לא משקיעה בפארקים ובגינות, אלא את המינימום.
    והואדיות – אין מסלולים ברורים וגם כאן אין השקעה כלל בתיירות.
    אז מה בדיוק לשווק ולפרסם?

לא ניתן להגיב