17 הרוגים, 9 מתוכם תלמידי בית ספר • 19 שנים לפיגוע קו 37
בשבת הקרובה יצוינו 19 שנים לפיגוע בקו 37 שטלטל את חיפה.
ביום רביעי, 5/3/2003 מחבל מתאבד פוצץ אוטובוס של קו 37 בכניסה לשכונת כרמליה בחיפה. 17 מנוסעי האוטובוס נהרגו. תשעה מההרוגים היו תלמידי בית ספר שהיו בדרכם הביתה מיום הלימודים.
החיפאים זוכרים היטב את ההלם והזעזוע העצומים שהיכו בהם עם היוודע דבר הפיגוע הזה. נרצחו בו תלמידים ממספר בתי ספר בעיר, חבריהם זוכרים את השבר עם כשהתברר להם איבדו חבר לכיתה או לשכבה.
יום לאחר הפיגוע נעצרו מי שסייעו למחבל להגיע לחיפה ולבצע את המעשה הנורא.
הנצחה ואיחוד כוחות
בשנים שחלפו מאז, עסקו הורי הצעירים רבות בהנצחת ילדיהם, ובנוסף לכך, איחדו כוחות והשקיעו מאמצים רבים כדי למנוע מצב שבו האחראים לפיגוע יצאו לחופשי.
הולך בין המתים
אביו של אסף צור ז"ל, יוסי, כתב בפייסבוק כמה מילים, כפי שהוא נוהג לעשות מדי שנה, כשמתקרב מועד האזכרה של בנו:
"ביום שישי הקרוב, הארבעה במרץ, יחול יום השנה התשע עשרה לפיגוע באוטובוס 37, בחיפה. בפיגוע נרצחו שבעה עשר ישראלים, תשעה מתוכם תלמידי בית ספר שהיו בדרכם הבייתה. הפיגוע היה ביום רביעי, ויום חמישי היה יום של לוויות, כיוון שבחיפה יש חלקה שבה קוברים רק חללי טרור, היה צורך לתאם את השעות. כך, מבוקר עד ערב, היו לוויות אחת אחר השנייה.
התיאור הכי אנושי ואישי של היום הזה הובא בכתבה "הולך בין המתים", קריאת חובה לכל מי שרוצה להבין איך ומה היה באותו יום. בנוסף, קטע מחדשות ערוץ 2 מהערב של יום חמישי השישה במרץ 2003. בחדשות דיווחו על 15 נרצחים, אנטולי ביריוקוב ומורן שושן נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם.
השבוע אנחנו נהיה שם שוב, זוכרים את יקירינו. משפחה משפחה וחבריה ומכריה. מבוקר עד ערב. לזכור ולא לשכוח".
זוכרים, כואבים ונלחמים
בשבועות האחרונים יוסי, רון קרמן אביה של טל ויוסי מנדלביץ' אביו של יובל, יצאו למאבק, כיוון שבדיוק בעוד שנה אמור להשתחרר המחבל האחרון שהיה מעורב בפיגוע ועדיין יושב בכלא. הפחד הגדול של יוסי, הוא שהמחבל שסייע למחבל שהתפוצץ באוטובוס, ישתחרר ויחזור להתגורר בחיפה. קשה לו לדמיין מצב שבו הוא מסתובב באחד הקניונים בעיר ופתאום אותו מחבל מופיע מולו, "עושה חיים" ומבלה בקניון כמו כל אדם אחר.
"בפיגוע בקו 37 היו כמה מחבלים שסייעו להוציא את הפיגוע מהכוח לפועל. בעסקת שליט שוחררו 3 מחבלים. אחד מהם שוחרר לעזה ושניים לחו"ל. אנחנו האבות, הפגנו, דיברנו והובלנו את המחאה נגד עסקת גלעד שליט. אנחנו התחלנו והובלנו את קמפיין הנגד. כולם יודעים איך זה נגמר. גלעד שליט השתחרר וכ-1,000 מחבלים שוחררו.
בכלא נשאר מחבל אחד מאלה שהיו מעורבים בפיגוע. הייתה משפחה אחת של שלושה אחים, שביחד תכננו את הפיגוע, אח אחד מהשלושה היה הנהג שהסיע את המחבל מירושלים לחיפה".
מנענו עסקת טיעון
"החוליה הייתה מחברון, המחבל היה מחברון, וככה גם כל המחבלים ששוחררו בעסקת שליט. הייתה משפחה של 3 אחים, שעברו מחברון למזרח ירושלים וקיבלו תעודות זהות כחולות. אחד מהם הסיע את המחבל מירושלים לחיפה. ביום שאחרי הוא התנגד למעצר ונהרג. שני האחים שלו נתפסו בחיפה. אחד מהם היה קטין, הוא נכנס לכלא והשתחרר אחרי 8 שנים. כיום הוא נהג משאית וגר בחיפה. האח השלישי השתתף במודיעין ובתכנון. הוא בעצם קיבל טלפון מאחיו הנהג, וידע שהולך להיות פיגוע באותו היום בעיר. הוא נשפט ל-20 שנה. עמדו לעשות איתו עסקת טיעון ואנחנו מנענו את זה.
אמור להשתחרר עוד שנה
עוד שנה מהיום הוא אמור להשתחרר. לאורך השנים ניהלנו מאבק ארוך כדי לשלול ממנו תעודת זהות כחולה. לפני שנתיים שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, באישור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלביט, שללו לו תעודת זהות כחולה. זה לא מונע ממנו לחזור לגור בחיפה בעוד שנה. אנחנו לא מוכנים שזה יקרה! זה תהליך תקדימי לא פשוט. כתבנו הצעת חוק שתאפשר לנו להרחיק אותו מחיפה. עורך הדין שעוזר לנו ללא תשלום (פרו בונו) הוא עו"ד אייל פלטק. הוא עוזר לנו גם בנושא קידום הצעת החוק וגם בייצוג בבית המשפט".
מאבק על השפיות שלנו
"זה מאבק חוקי, ובמובן אחר זה פשוט מאבק על השפיות והבריאות שלנו. אם אני מחר הולך בקניון חיפה או בגרנד קניון ואני רואה אותו בקניון מולי, האם אני מתנפל עליו והורג אותו? או שאני מאבד את ההכרה ומתאשפז? אני לא מסוגל לחשוב שאראה אותו מולי נהנה מהחיים.
מתוך 17 אנשים שנרצחו בפיגוע הנורא הזה, 15 ממשפחות הנרצחים הן חיפאיות. צריך לחשוב על כל קרובי המשפחה שאבדו את היקר להן מכל ועל איך הם ירגישו אם האדם הזה יחזור לחיפה. אם תיקחי את המעגלים סביב הנרצחים, מדובר במאות אנשים".
להרחיק את הפוגע מהקורבן
"יש חוק מלפני כמה שנים, שנקרא חוק הרחקת עבריין מין מהקורבן. הכנסת הכירה בכך שאי אפשר, במקרים מסוימים, לתת לעבריין לחזור למקום המגורים של הקורבן. כל אחד מבין בהיגיון הפשוט, שאם מישהו אונס את השכנה שלו וחוזר לגור שם אחרי 5-6 שנים והוא שכן של זו שהוא אנס, זה מצב בלתי אפשרי. צריך להרחיב את החוק גם למקרה שלנו.
החוק הוא לא אישי, יש הרבה מקרים כאלה. אנחנו מאוד מקווים שתהיה היענות בכנסת ובבית המשפט ונוכל להמשיך לחיות בחיפה בשלווה, בלי שיגרם לנו נזק נוסף".
יוסי צור כועס ובצדק ! יוסי, במקום לקחת ללב (כבר עברת אסון כשבנך הי"ד נהרג) – צאו למאבק ציבורי בו נעמוד כולנו איתכם : משמרות מחאה מתחת לבית הרוצח, בפתח בית ראש העירייה, החליפו את שילוט שם הרחוב ל"רחוב הרוצח" או "שדרת האכזרית"…
אי אפשר לשכוח את האסון הנורא הזה. אסור בתכלית האיסור לתת למחבל הזה לחזור לחיפה או לכל מקום אחר בישראל. חבל שלא הרגו אותו. קבל בית הבראה 20 שנה