נדימה סביתי שהיתה בין הסמלים של חיפה
ותושבת ואדי ניסנאס הלכה לעולמה ביום 24.02.16
והיא בת שמונים במותה
בין פסטיבלי האוכל בואדי ובחג החגים מי לא ביקר אותה ומכל קצוותיה של המדינה הגיעו לכבד אותה ולאכול ממטעמיה גם ראשי העיר הקודמים זכו להיות אצלה גוראל ז"ל"ויונה יהב ומצנע ועוד… נכבדי העיר ותושבים ומערוצי הטלוויזיה סיקרו את יחודה ואהבתה אל הסירים והמטעמים הביתיים של המטבח הערבי והמזרח תיכוני שהיה טרי חם ומיוחד עם ריחות ניחוח שהגיעו עד העיר התחתיית .
בתוך הסירים שלה היא הייתה אוספת את הטעמים של חיפה.
במיה עם אורז, הממולאים שאי אפשר היה להפסיק, החומוס המיוחד שלה עם כף הפול החם מעל וכמובן מיץ הלימון המפורסם, הלָּמוּן.
זה היה הרבה יותר מאוכל מנחם שבושל באיטיות על הפתיליות, התחושה שהיא נתנה, החיוך שלה, שמחת החיים והישירות.
נדימה אשה מדהימה, ריחות המאכלים המיוחדים שהכינה הגיעו לכל באי השוק ושמה הלך לפניה גם מחוץ לחיפה, תמיד בין הסירים במסעדה הצנועה בלב הואדי, מאכילה את הרעבים ואף את השבעים שלא יכלו לעמוד בפני הניחוח המיוחד.
בפעם האחרונה שראיתיה לפני כחודשיים, ישבתי אצלה לקפה של בוקר, היה מעט מוקדם מדי לאכול, שאלתי: תצטלמי נדימה ? ענתה: למה לא…בשמחה.
השכנים ועובדי השוק מספרים על נדימה
תושבי השוק מדברים על נדימה
נדימה תחסר מאוד לחלק גדול מהתושבים בעיר חיפה ולתושבי השכונה היות והייתה בעלת לב רחב וגדול ושימשה כאוזן קשבת לכולם וכאם.
תושבי השכונה והשוק נהגו ללגום אצלה קפה ולאכול את ארוחות הבוקר המיוחדות בקרבתה תמיד הייתה חייכנית וקיבלה בסבר פנים יפות את לקוחותיה הקבועים והמזדמנים.
סמי אבו נחלה:
"נדימה הייתה שכנה שלי מעל 40 שנה היא היתה עבורי כמו אחותי הגדולה ואני ואישתי מכבדים אותה מאוד ואת בני משפחתה ,היינו בית אחד ואוכל אחד"
אבו חמאר זואבי:
בעל חנות מכולת בשוק, "נדימה היתה לסמל, עבדה בשביל הכבוד, היא תחסר לנו מאוד וחבל לנו מאוד על כל אדם יקר שמת משני הצדדים יהי זכרה ברוך"
חמודי קצב בוואדי:
"נדימה היתה האמא של כולם בואדי, כולנו אהבנו אותה וזה הפסד גדול, לא פגעה באף אחד, קולה עד עכשיו מתנגן באוזניי גם כאשר אנשים היו פוגעים בה בוואדי היא עדיין היתה רוכשת דברים למרות שפגעו בה ואמרה שלום לכולם"
דיינה אם רזי חג'ז:
"האזור הזה של הוואדי הוא הוקם עם נדימה, אישה חמה שאהבה את כולם ואינה היתה מפלה בין האנשים היא נתנה לכולנו תמיכה ואני לא חושבת שמישהו אחר יוכל למלות את המקום שלה, נדימה תחסר לנו מאוד היא נתנה את חייה לואדי וגם היתה חולה הגיעה לעבוד"
יונס במבינו:
"לנדימה מאוד היה חשוב לה החינוך ושנהיה אנשים חנוכים עם תרבות וכמו כן היתה נותנת הערכה לחיים ושכל ילד שצריך אהבה והיה לה גם לב מאוד פתוח ומי שהייתה לו בעיה היה הולך אליה ורק זיכרונות טובים יש ממנה "
יהי זכרה ברוך
כתב וצילם : בן אופיר