"התחדשות עירונית 360" • הזמנה למפגש ודיון מקוון על עירוניות מתפתחת, יצירתית ומאוזנת | אדריכלית תגית כלימור

בית בהתחדשות עירונית בנווה דוד - מבט מרמת הנשיא (צילום: ירון כרמי)

מפגש עיון ודיון מקוון להשקת הספר "התחדשות עירונית 360" בעריכת האדריכלית תגית כלימור ○ ג' 21/12/21 בשעה 14:00

מוזמנים למפגש עיון ודיון מקוון להשקת הספר 'התחדשות עירונית 360' בעריכת אדר' תגית כלימור.


הספר נועד להנגיש עקרונות ומדדים לתכנון מרחב עירוני ידידותי לתושבים ולסביבה.
האירוע יתקיים ב-ZOOM במסגרת המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון
יום שלישי 21.12.2021 (מחר) בשעה 14:00

להשתתפות במפגש היכנסו לקישור:


הדוברים יציגו מבט מגוון על הנושא המורכב והחשוב לתושבים ולסביבה

הספר ניתן להורדה כאן:


לעוסקים בנושא ולאלה שפשוט חשוב להם…

האירוע מיועד לכלל מקבלי ההחלטות, לרשויות מקומיות, לגופים המקדמים תכנון, ליזמים, לאדריכלים, למתכנני ערים, ולכל מי שחשוב לו איך יראו הערים שלנו בהשפעת תהליך ההתחדשות העירונית.

הגיבו כאן לכתבה

3 תגובות
  1. אילן בורנשטיין אמר/ה

    הכנת תכניות להתחדשות עירונית מונחיית בעיר חיפה על ידי הגורמים הציבוריים, בעיקרם עובדי עיריית חיפה. הליך ההתנגדויות הוא הליך חשוב שבפועל כמעט ואיננו משפיע על התכניות לאור מחדלי התנהלות רשויות התכנון. לשמוע את ההתנגדויות 'בלב שלם ובנפש חפצה' כפי שמצווה הדין במדינת ישראל הפך למעשה בפועל למילה גסה שאיננה מקויימת. ההתנגדויות נדחות בקלות בלתי מתקבלת על הדעת – בכל הקשור להתנגדויות תכנוניות אין מענה בדין הישראלי מאחר ובתי משפט לעניינים מנהליים עוסקים אך ורק בעניינים משפטיים – לא בעניינים תכנוניים (קיים אומנם הליך של ערר תכנוני אלא שבלמעלה מ-99% מהמקרים הוא לא מאושר ולא מובא לדיון בכלל); באשר לעניינים המשפטיים אנו מצויין בתקופה שבה אין משילות וכל אחד, בענייננו פקידי עיריית חיפה ועובדי רשויות התכנון, עושה ככל העולה על רוחו ואין למעשה מענה משפטי ראוי. במדינה מתוקנת חקיקת המשנה (בענייננו תכניות הן בגדר חיקוק – חקיקת משנה) איננה יכולה לסתור את החקיקה הראשית (החקיקה בכנסת ישראל) ולא יכולה לסתור תכניות מתאר ארציות – בפועל החקיקה הראשית, החוקים הנקבעים בכנסת ישראל (ותכניות המתאר הארציות המחייבות, למשל תמ"א 35 תמ"א 19 ואח') כמעט ואינם משפיעים על התכניות בעיר חיפה מאחר ואין כאן ביטוי לחוק, החוק איננו מצליח לעבור את החומות הבצורות והחלקלקות המגינות על מה שמכונה 'הבירוקרטיה החיפאית' שהיא מבצר בפני עצמו, היא בתורה מדינה בפני עצמה. יש יאמרו שאותה 'בירוקרטיה' היא מילה עדינה לשחיתות ציבורית, לעושק של בעלי הנכסים ולעושק של הציבור בכלל, כמו גם לכאוס תכנוני המשרת את מי שיודע להפיק ממנו תועלת לעצמו (אותם מעטים הפוגעים ברוב הציבור). בפועל הבנייה והפיתוח בעיר חיפה, בעיקר בכל הקשור להתחדשות העירונית, מצוייה במשבר עמוק, למעשה על סף תהום. אומנם יש המשתמשים במילים יפות של בנייה מודרנית ומשתלבת אלא, שהמציאות הינה כאוס מוחלט. והדברים ברורים ,- יש מחסור, גירעון גדול בשטחים ציבוריים – פתוחים ואלו המיועדים לבנייני ציבור – ותכניות ההתחדשות העירונית מחריפים מאוד מחסור זה ומייצרים פגיעה אנושה בציבור הצפוי להתגורר בשכונות אלו ובעיר בכלל. דוגמא מייצגת היא שני הפרויקטים של ההתחדשות העירונית בשכונת בת גלים: 'חיל הים' ו'העלייה השניה' והם לא היחידים – הם רק דוגמא לאחרים – התכניות הוכנו בליווי והכוונת עובדי עיריית חיפה – התוצאה מחרידה – קיים מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים (פרויקט 'העלייה השניה' לא רק שאיננו מגדיל (לאור תוספת הדירות) אלא מקטין את 'השטחים הירוקים' בניגוד לדין ולהנחיות) וכמובן שמייצרים מחסור בשטחים למבני ציבור. אומנם קיימת חובה לצרף 'מסמך פרוגרמה' לתכניות אלו, אלא שמה שמחייב את כל מדינת ישראל לא מחייב את עיריית חיפה (אי בודד של מדינה בתוך מדינה, אנרכייה מובנית, משל היינו הנגב של הבדווים) כך שתהיה שקיפות ובקרה על התכניות – כמובן, בניגוד לדין, 'מסמך הפרוגרמה' מוסתר מהציבור ומועלם מההליך התכנוני ומהתכניות. מאחר והצלחתי להשיג את מסמכי הפרוגרמה הנוגעים לתכניות ולשכונת בת גלים (חלקם בהוראת ועדת הערר) התבררה לי תמונת המצב העגומה – אין פתרון מספיק לתלמידי התיכון בשכונת בת גלים והם ישונעו, ברוב כבוד, לצד השני של העיר חיפה, לשכונת נאות פרס ב' – על גבול טירת הכרמל (בתי ספר תיכון שעדיין לא הוקמו ויכול שכלל לא יוקמו בשל בעיות אחרות) – תוך יצירת פקקי תנועה בכל העיר בשעות העומס – באופן זמני – עד למועד בו בבתי ספר תיכון אלו לא יהיה מקום ואז ישונעו התלמידים למקומות שאיש עדיין לא חשב איך לתכנן (או לתכמן) אותם. חלק מתלמידי חטיבות הביניים ישונעו, לפי הפרוגרמה, לשכונת קרית אליעזר (שגם היא צפויה להיכנס לסחרור של מחסור בשטחי ציבור בשל פרויקטים אחרים של התחדשות עירונית) – שוב פקקי תנועה – חלם בהתהוותו. לפי הפרוגרמה למעשה יש גם מחסור בשטחים פתוחים – 'ירוקים' – בבת גלים. בקיצור יש בפרויקטים צפיפות דיור בלתי מתקבלת על הדעת (יותר מידי דירות) אין תכנון כולל, אין תשתיות, אין שטחים ציבוריים והעיר עומדת בפני כאוס מוחלט עם הקמת חלק מזערי מהפרויקטים של פינוי בינוי עליהם כולם מדברים. קיימות היא בכלל מילה זרה לתכנון בעיר חיפה.

  2. אילן בורנשטיין אמר/ה

    במחדל התכנון בעיר חיפה יש בכל זאת נקודות אור חלשות מאוד שכמעט ולא נראות והן חוטפות מכל הכיוונים: ביום 9.3.2021 הוצגה תכנית חפ/2350 (עדיין בשלבי גיבוש – עדיין אין הגשה מסודרת לצורך הפקדה) – תכנית אב המנחה הכנת תכניות התחדשות עירונית בארבע שכונות החוף, בכללן: נוה דוד, עין הים ואח'. עורכת התכנית היא פרופ' אירית צרף-נתניהו והתכנית הוצגה בגיבוי מלא של ראש העיר עינת קאליש ושל מהנדס העיר והוסברה גם על ידי שמאי התכנית מר זייד ואח'. לא מדובר בתכנון מושלם ועוד רחוקה הדרך ואף אינני מסכים לחלק מעקרונות התכנון, אך זו נקודת אור בשל חלק משמעותי מעקרונות חשובים שיש ליישמם; כרגע ספק אם התכנן יתקדם בשל התנגדות חזקה של חלק קטן מחברי מועצת העיר שראש העיר טענה בדיון כאילו הם פועלים, לכאורה, בשם ועבור יזמים וקבלנים והצפיפות שהם דורשים – מספר הדירות הגדול – הוגדר על ידי ראש העיר (בצדק) כ'סלאמס'. נקודת אור נוספת, גם היא מוצנעת ומושתקת היא חוות דעתם של אמיר מן ועמי שנער אדריכלים – חוות הדעת מופיעה באינטרנט והוצגה בדיון מיום 10.9.2019 בפני מועצת העיר בעניין גובה הבניינים בעיר חיפה. נקודת אור נוספת היא התכנון המעולה אותו הכנתי ל-6 שכונות בחיפה 11,000 דירות איכותיות ברכס הכרמל עם תכנון שכונתי מעולה הכולל נגישות טובה (שיפוע אורכי מקסימלי של 6%) לשימוש באופניים (70 ק"מ מסלולי אופניים), להליכה ברגל (כולל הרבה מאוד צל טבעי ומיזוג אוויר טבעי של עצים ופתרונות מים להשקיית העצים) ולמימוש שימוש אינטנסיבי בתחבורה ציבורית – תכנון איכותי שצר הנייר מהכילו – והכל תוך הסדרת שטחים ציבוריים בהיקף גדול מאוד, נגישות איכותית לוואדיות – תכנון בר-קיימא המשתלב בטבע ובסביבה – עיריית חיפה ורשויות התכנון, בכלל זה העובדים המסורים (כולם אנשים טובים -חלקם אף מצליחים לפחות במעט לממש את הטוב שבהם – חלקם מתקשים במימוש הטוב) עושים 'מלאכתם נאמנה' ומסלקים, בכל פעם מחדש, את האפשרות, לבחון ולדון בתכנון האיכותי אותו הכנתי – תוך מסירת מידע חלקי שבחלקו איננו מדוייק, בחלקו איננו נכון – והוא מטעה ומכשיל דיון אמיתי – והכל למימוש הכאוס התכנוני בו אנו חיים – ליצירת פגיעה אנושה בבעלי הקרקעות, בבעלי הדירות והנכסים ולפגיעה בציבור בכלל.

  3. רפי רפול - חסון.חיפה,עיתונאי אמר/ה

    מוזמנים להגיע למפגש הזה.לילה טוב

הגיבו כאן לכתבה