נווה דוד בחיפה • שכונה בת 18,000 שנה

נחל שיח | שרידי המנזר כפי שתועד בשנת 1965 במהלך הסקר – באדיבות רשות העתיקות

בהמשך לסדרת הכתבות "הסיפור שלנו" (המביא את סיפור השכונות של חיפה), הפעם – סיפור שכונת מחנה דוד, ובדומה לכתבות האחרות, אתמקד בסיפור הארכיאולוגי של השכונה, שכן זהו צד הפחות מוכר לרבים.

נווה דוד נמצאת בסמוך לכניסה המערבית של חיפה, תחומה בין שער העלייה (מצפון לה), רמת הנשיא מצד מזרח ואילו מהמערב – גובלת בים. בצדה הדרומי של השכונה נמצא בית העלמין של חיפה, הממוקם בפתחו של ואדי שיח. אומנם, השכונה הנוכחית נוסדה בשנת 1951, תחילה כמעברה ורק בשנת 1956 החלה בניית בתי המגורים בה, אולם הממצא הארכיאולוגי הראה שרידי יישוב שהתקיים במקום כבר לפני 8,000 שנה. בתחום השכונה נמצא עדיין חלק מכפר סמיר ששכן שם, וחלק מבתי הכפר עדיין מאוכלסים על ידי מספר משפחות.

המחקר הארכיאולוגי בשכונה

עיקר המחקר בשכונה מתבסס על סקרים וחפירות הצלה אשר ביצעה רשות העתיקות במהלך פיתוח השכונה וביצוע עבודות בנייה. הסקר הראשון נעשה במסגרת סקר חיפה מערב בשנות 1965-1966 שבוצע על ידי חוליה בראשותם של יעקוב עולמי ואברהם רונן, מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ורשות העתיקות. 

נחל שיח – הכנסייה (צילום מהאוויר)

חפירות ארכיאולוגיות החלו בתחום השכונה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. בין החפירות היו חפירות הצלה של רשות העתיקות כתוצאה מעבודות הפיתוח (כדוגמת החפירה ברחוב המלך שלמה), אך היו גם מספר חפירות מחקר כמו אלה של אוניברסיטת חיפה בפתח נחל שיח, שם נמצא אתר פרהיסטורי.

הדבר הבולט ביותר מהמחקר, הוא העושר של האתרים הארכיאולוגיים הנמצאים בתחום השכונה: בים נמצא האתר כפר סמיר ובו שרידי כפר מלפני 8,000 שנה, בתחום השכונה נמצאו מערות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (בערך 4,200 שנה לפני זמנינו), חורבת קסטרה בחלקה הדרומי של השכונה ואתר פרהיסטורי בפתח נחל שיח, בצמוד לבתי העלמין ובהמשך הוואדי, האתר של מנזר הכרמליטים מהמאה ה-12 לספירה.  

תוצאות הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות

כפי שציינתי, הסקרים והחפירות חשפו כי בתחום השכונה וגבולותיה משתרעים מספר אתרים ארכיאולוגיים מרכזיים. אציין את תוצאות החפירות והתגליות המרכזיות מבין האתרים הללו:

חפירות נווה דוד – קרן צבי מאובנת (באדיבות משלחת החפירות של אוניברסיטת חיפה)

נווה דוד

האתר הקדום ביותר בתחום השכונה הינו האתר הפרהיסטורי בפתח נחל שיח, על הגדה הצפונית של הנחל, שנקרא "נווה דוד". האתר נחפר על ידי אוניברסיטת חיפה בשנת 1984 ונתגלו בו שרידים המשויכים לתקופת האבן, בערך 18,000 עד 10,000 שנה לפני זמנינו. לאתר חשיבות רבה לחקר התרבות הנקראת "התרבות הכבארית" (השם מתייחס למערת כבארה הנמצאת דרומית לזיכרון יעקוב, שם זוהתה תרבות זו לראשונה), שכן עד כה, תרבות זו נחקרה במוקדים קטנים באתרים שונים. מחנה דוד הוא האתר הראשון בו נוהלו חפירות שמטרתן העיקרית היא חקר תקופה זו. הממצאים כוללים, בין היתר: כלי צור האופייניים לתקופה, עצמות וקרני אייל.

הממצא החשוב ביותר הוא קבר שבתוכו שלד של נקבר שהיה בגיל 25-30 שנה, ונחשב לאחד הקברים הקדומים ביותר הידועים לנו עד כה. בנוסף, נמצאו שרידי רצפות אשר רוצפו באבנים. לציין כי באותה תקופה אנשים גרו על משטחים מרוצפים אבן ומעליהם נבנו אוהלים. כמובן שאוהלים לא שרדו עד ימינו.

נווה דוד | ממצא מחפירות רחוב המלך שלמה (צילום יוסי סלמון: משלחת החפירות מטעם רשות העתיקות)

מעט דרומית לאתר הפרהיסטורי, בהמשך רחוב המלך שלמה, בוצעה חפירת הצלה של רשות העתיקות, אשר במהלכה נחשפו שרידי שני קברים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה (2400 – 2000 לפנה"ס). הקברים חצובים בצורת בור פעמון ובתוכם נמצאו כלי חרס שהיו אופייניים לתקופה לרצועת החוף. בחפירות נוספות שנערכו בסביבה (מספר מטרים מהמערות) נמצאו שרידי גת המתוארכת לתקופה הביזנטית ושרידי כבשן לייצור כלי קרמיקה שאת תאריך השימוש בו לא היה ניתן לקבוע במהלך החפירות בגלל ההשתמרות הגרועה של הכבשן.

ואדי שיח

בתחום הוואדי עצמו (נחל שיח) נמצאים מספר אתרים. נציין את המרכזיים שבהם:

בוסתאן ח'יאט

בוסתאן של משפחת ח'יאט, תחילתו בשנת 1936. שטחו 6.5 דונם והוא נבנה בהשראת הגנים הערבים וכולל מפלי מים, מזרקות, בריכות ותעלות המקשרות בין חלקי הגן. לאחר מותו של עזיז ח'יאט, הבוסתאן עבר לבתו לוסי, ובשנת 1972, נמכר לעיריית חיפה שכללה אותו ברשימת האתרים לשימור. בשנת 2008 קמה הקואליציה לשמירה על בוסתאן ח'יאט, אשר יחד עם המועצה לשימור אתרים, גופים נוספים ומספר תושבים, מתחזקים את הבוסתאן ומטפלים בו.

בריכת המים עין אם אל-פרג' (נחל שיח)

מתחם הכנסייה והמנזר

בהמשך הוואדי נמצא מתחם הכנסייה, אשר כולל מספר מרכיבים שיחד, מספרים את סיפור תחילתה של הנזירות הכרמליטית בארץ: בצידו הצפוני של הוואדי ניתן לראות את מערות הנזירים אשר שמשו את ראשוני הנזירים שהתיישבו במקום במאה 12 לספירה. בין המערות ניתן למצוא כאלו עם שתי קומות ובהן נמצא גרם מדרגות פנימי המוביל מהקומה הראשונה לשנייה. . ים הכנסייה והמנזר של הכרמליטים. 

נחל שיח | שרידי המנזר כפי שתועד בשנת 1965 במהלך הסקר – באדיבות רשות העתיקות

הכנסייה והמנזר נמצאים בצדו הדרומי של הוואדי. ככל הנראה, הכנסייה היתה בנויה משתי קומות, על כך מעיד גרם מדרגות שנשתמר בחלקו עד ימינו אלו. האתר ננטש לאחר נפילת הממלכה הצלבנית. לצד הכנסייה נמצאים שרידי המנזר שעל פי ויקטור גרן נקרא על הקדוש פרוקארדוס (Brocardus).  

נחל שיח | מערה חצובה ליד מנזר והכנסיה – שתי קומות המערה (באדיבות רשות העתיקות)

הממצא הימי

חלקים של השכונה נמצאים על חוף הים והם בנויים על חלק משטח כפר סמיר. בתחום שטחים אלו בוצע סקר תת ימי בין השנים 1991-1995 (מטעם היחידה הימית של רשות העתיקות בניהולם של ד"ר א. גלילי ו-י' שרביט). בשנת 2014 בוצעה חפירה ארכיאולוגית תת ימית, במסגרת שיתוף פעולה בין המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות (קישור למאמר המלא):


כפר סמיר  

הסקר שנערך בשנים 1991-1995, הראה שרידי יישוב מהתקופה הניאולית, שנמצא כיום מתחת לפני המים בעקבות עליית מפלס הים. תוצאות הסקר כללו גם קטע של ריצוף העשוי אבנים קטנות (גודל האבנים נע בין 5-7 ס"מ). על הריצוף נמצא שבר של קערה מעץ. ממערב לריצוף הראה הסקר שרידי באר שנחפרה בתוך שכבת החרסית ומשויכת לאותה התקופה.

חפירות הבדיקה שנערכו מאוחר יותר באתר, העלו ממצאים נוספים: שרידי מקלעת עשויה מענפים דקים שכנראה שמשה עקל שהשתמשו בו בתהליך הפקת שמן זית. בדיקת פחמן 14 הראתה כי תאריך העקל נע בין 5,000-4,730 שנה לפני הספירה, כלומר בערך 7,000 שנה לפני זמנינו.

כפר סמיר – המקלעת כפי שנמצאה בים (התמונה מתוך פרסומי רשות העתיקות באדיבות המשלחת בראשות ד"ר אהוד גלילי)

בהמשך בוצעה חפירה נוספת אשר התרכזה בבאר הבנויה ששמשה מקור מים ליישוב שהיה בסמוך לחוף. תאריך הבאר נקבע על פי הממצאים שנתגלו בערך 7,800 שנה לפני זמנינו. הבאר נבנתה מאבנים בשילוב ענפי עץ והיא נחשבת לבניית העץ הקדומה ביותר הידועה לנו. הבאר נמצאת בעומק של 5-7 מטר מתחת לפני המים.

שני הממצאים הימיים נחשבים לעדות הקדומה ביותר הידועה לנו, גם לתעשיית שמן הזית וגם הבאר הבנויה הקדומה ביותר. 

כפר סמיר: המקלעת לאחר עבודות השימור – (התמונה מתוך פרסומי רשות העתיקות – באדיבות המשלחת בראשות ד"ר אהוד גלילי)
הגיבו כאן לכתבה

27 תגובות
  1. יוסיניו אמר/ה

    סקירה מרתקת. תודה.
    הכותרת מטעה.
    השכונה נוסדה בשנת 1951, ונמצאו בה מימצאים ארכאולוגיים עוד מלפני כ 18,1000 שנה.

    1. יעקב אמר/ה

      181000 או 1800,יש הבדל גדול????

    2. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      שלום. אכן השכונה נוסדה בשנת 1951 וזה כתוב בכתבה. הכותרת מטרתה להדגיש שלשכונה שורשים עמוקים היות ונמצאו שרידי יישוב מלפני 18,000 שנה. תודה על ההערה.

    3. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      לפני 18,000 שמונה עשר אלף שנים לפני זמנינו

  2. אייל אמר/ה

    השיכונים בה נראים כמו בני 18,000 שנה, זה בטוח.
    הצפת נוה דוד במגדלי 30 קומות היא הפתרון היחיד,
    אבל חייבים לדאוג שבסוף התהליך, בגלל שכל השכונה יושבת על רחוב אחד שמתנקז לרמת הנשיא – לא יהיה סלאמס עוד יותר גרוע מרחוב חביבה רייך. כבר היום לפני פינוי בינוי בנוה דוד, רחובות המלך שלמה והמלך דוד לפעמים פקוקים ומורגש עומס
    לכיוון דרך הים. לא רוצה לחשוב מה יקרה עם תוספת התושבים כרגע. מבין למה העיריה בהיסטריה לבנות יציאה נוספת
    עליונה מרמת הנשיא אבל זה לא יפתור כלום כי הכל שוב יתנקז לפקקי ענק שיווצרו בדרך הים, זה יהיה כמו פרויד ורמת אשכול.

    1. שוקי אמר/ה

      לכן הפתרון הוא תחבורה ציבורית חזקה

  3. אבי אמר/ה

    מה שבטוח כל יזם יחשוב יותר אם לקחת ולפתח את האישור היות וידרש לעשות חפירות הצלה לפני הבניה. לפי המתואר רב הנסתר על הגלוי.

  4. רפי רפול - חסון.חיפה,עיתונאי אמר/ה

    סקירה מרתקת ד"ר כמיל.תודה לך.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      תודה לך על התגובה והתמיכה.

  5. רמבי אמר/ה

    כמיל יקר,
    נווה דוד אתה כותב שוב ושוב, כל הכבוד!
    אולי אתה מסוגל לשכנע את העירייה הנחשלת שלנו לשנות את כל השילוט ברחבי העיר מנוה לנווה, כאשר מדובר כמובן בשכונות נווה שאנן, נווה יוסף, נווה פז ונווה דוד כמובן?
    זה הכלל בעברית ממש כמו צוואה ולא צואה, שוויץ ולא שויץ, הווסת ולא הוסת, טלוויזיה ולא טלויזיה, אוויר ולא אויר…

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      חברים שלום
      בנושא הכתיב של נווה דוד או נוה דוד, אני בדקתי את הנושא מול האקדמיה ללשון ולפי האקדמיה הכתיב הנכון הוא נווה דוד, נווה שאנן וכד'. כלומר פעמים האות וו.
      כמיל

  6. דב אמר/ה

    כתבה מרתקת.
    יש הסבר לעליית מי הים שכיסו את כפר סמיר ?

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      בערך לפני 10,000 שנה החל שינוי במזג האוויר וחלק מהקרחונים בקוטב הצפוני החלו נמסים. שינוי זה והמסת הקרחונים גרמו לעליה במפלס מי הים והרבה יישובים שהיו לאורך החוף טבעו מתחת לפני המים.

  7. Skd אמר/ה

    תודה רבה!
    בעבר טיילתי באזור נחל שיח לא מעט תוך שאני נהנה מנוף מדהים המשלב ים, ואדי, צמחייה שקט וטבע וכל זאת ממש בלב העיר ובמרחק הליכה, או לכל היותר נסיעה קצרה, משפע בתי הקפה והמסעדות (ואפילו גלידריות לילדים וגם בעצם לאלו שהיו פעם, מזמן ילדים..) הנמצאים בשתי קצותיו של המסלול.
    הכתבה עוררה בי את הרצון לחזור ולטייל בנחל שיח המקסים ולהוסיף לחוויה רובד נוסף של ידע ורקע היסטורי שלטעמי משדרגים אפילו יותר את המסלול המקסים ממילא.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      שלום רב. מוזמן ליצור קשר ונערוך טיול. בכלל חיפה היא עיר מקסימה ויש בה הרבה שכונות עם עושר ורב תרבותיות מרתק שאין במקומות אחרים.
      בדף הפיסבוק שלי יש את כל הפרטים ניתן ליצור קשר ונתאם סיור
      0524284356
      כמיל

    2. רות אמר/ה

      בילדותי למדתי בבית הספר נירים במחנה דוד. בהפסקות או מההברזות מהשיעורים היינו הולכים לכפר וקוטפים תותי בר אדומים ולבנים. זכרונות ילדות ☺️

  8. רביב אמר/ה

    מרתק תודה לדר כמיל המידע המלומד

  9. אמיל אברם אמר/ה

    בשנות החמישים כפי שנאמר בכתבה היינו אנו ילדי המעבדה, שהפכה לסיכון החל מ1955,מבקרים אצל המשפחות בואדי שיח שאחד מבניה,חסאן כמדומני שימש המציל בחוף כמעט בית'ר והיה מסיע אותנו לפעמים על החברה שלו. הפעלנו גם מן הבוסית והמים הזורמים שיהיו ניגוד גמור לתנאים במעבדה….

  10. אייל אמר/ה

    נוה דוד
    הכפלת הו' לנווה זו טעות נפוצה.
    מוזמנים לבדוק בתנ"ך.
    ההמצאה וו מקורה בתרגום כושל לאנגלית שהציע להשתמש באות w: newe david. רגע אז למה לא עד הסוף?
    Newe dawid. מה שונה דוד מנוה? אוחי נווה דוויד?
    אתה מבין רמבי, שאתה מטעה ביודעין.
    שם השכונות:
    נוה דוד. נוה שאנן.
    התעתיק לאנגלית צריך להיות
    Neve David, Neve Shaanan.
    צליל ה-ו' v = נכתב עם ו' אחד. זה לא צליל w.

  11. וולק זאב אמר/ה

    ד"ר כמיל סארי,
    תודה רבה.
    מעניין מאד.

    אייל שלום.
    בהערתך לרמבי לגבי שתי האותיות וו(במילים כמו נווה) ,אתה כותב שהוא מטעה
    ב י ו ד ע י ן.
    ללא כניסה לשאלה מי משניכם צודק(אגב, שניכם צודקים), ייתכן שטעית כשכתבת את המילה ביודעין.
    כביכול, רמבי יודע שהוא טועה והוא ביודעין/במכוון, מטעה.
    אני מניח שהמילה פשוט "התפלקה" לך למשפט.
    שבוע טוב

  12. נ אמר/ה

    איזה שכונה מהממת

  13. מירי אמר/ה

    מרתק!
    מעורר סקרנות.
    יש כמובן את הממצאים שנמצאו ב"קסטרא" .
    האם יש לכך התיחסות?

    היסטוריה "מתחת לאף"
    תודה!

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      שלום. אכן כתבתי בכתבה כי השכונה גובלת בחובת קסטרא. אני אעלה כתבה מיוחדת על החפירות באתר
      כמיל

  14. שושי אורן אמר/ה

    נולדתי בשנת 1952 בצריף במחנה דוד. עברנו להתגורר במבנה קבע בשנת 1958. אני זוכרת את העתיקות באזור של כפר סמיר. גרה שם משפחה מוסלמית שעסקה בקדרות. גם באזור בית העלמין היתה בריכת מים עתיקה, שם התגוררה משפחה ששמרה על המקום באדיקות. עתיקות המנזר שימשו מספר נזירים לתפילות. אני זוכרת אותם יורדים מההר לבושים בגדי נזירות חומים וחגורה משתלשלת במותניהם. זכרונות ילדות מקסימים. תודה על הכתבה שמאפשרת לי להזכר בזמנים טובים. יחד עם זאת מצער שאתר עתיקות שהשתמר באופן חלקי ומעיד על ההיסטוריה של המקום לא היווה משאב להיטב עם האוכלוסיה שלימים הפכה להיות מוקד פשע וסמים.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      תודה רבה על ההתייחסות. מסכים עמך ועם מה שכתבת. מצער שבעיר כמו חיפה שיש בה הרבה אטרקציות, אתרי המורשת שיכולים להיות מקור גאווה לתשובי חיפה על שורשים עמוקים במקום ומצד שני משאב תיירותי כל האתרים מוזנחים ולא מטופלים לצערנו
      כמיל

  15. יעל אמיר אמר/ה

    ממש מדהים מה שנמצא ליד הבית שלי,ולא ידעתי,

  16. ניסים אמר/ה

    מרתק

הגיבו כאן לכתבה