נווה דוד בחיפה • שכונה בת 18,000 שנה

בהמשך לסדרת הכתבות "הסיפור שלנו" (המביא את סיפור השכונות של חיפה), הפעם – סיפור שכונת מחנה דוד, ובדומה לכתבות האחרות, אתמקד בסיפור הארכיאולוגי של השכונה, שכן זהו צד הפחות מוכר לרבים.

נווה דוד נמצאת בסמוך לכניסה המערבית של חיפה, תחומה בין שער העלייה (מצפון לה), רמת הנשיא מצד מזרח ואילו מהמערב – גובלת בים. בצדה הדרומי של השכונה נמצא בית העלמין של חיפה, הממוקם בפתחו של ואדי שיח. אומנם, השכונה הנוכחית נוסדה בשנת 1951, תחילה כמעברה ורק בשנת 1956 החלה בניית בתי המגורים בה, אולם הממצא הארכיאולוגי הראה שרידי יישוב שהתקיים במקום כבר לפני 8,000 שנה. בתחום השכונה נמצא עדיין חלק מכפר סמיר ששכן שם, וחלק מבתי הכפר עדיין מאוכלסים על ידי מספר משפחות.

המחקר הארכיאולוגי בשכונה

עיקר המחקר בשכונה מתבסס על סקרים וחפירות הצלה אשר ביצעה רשות העתיקות במהלך פיתוח השכונה וביצוע עבודות בנייה. הסקר הראשון נעשה במסגרת סקר חיפה מערב בשנות 1965-1966 שבוצע על ידי חוליה בראשותם של יעקוב עולמי ואברהם רונן, מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ורשות העתיקות. 

חפירות ארכיאולוגיות החלו בתחום השכונה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. בין החפירות היו חפירות הצלה של רשות העתיקות כתוצאה מעבודות הפיתוח (כדוגמת החפירה ברחוב המלך שלמה), אך היו גם מספר חפירות מחקר כמו אלה של אוניברסיטת חיפה בפתח נחל שיח, שם נמצא אתר פרהיסטורי.

הדבר הבולט ביותר מהמחקר, הוא העושר של האתרים הארכיאולוגיים הנמצאים בתחום השכונה: בים נמצא האתר כפר סמיר ובו שרידי כפר מלפני 8,000 שנה, בתחום השכונה נמצאו מערות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (בערך 4,200 שנה לפני זמנינו), חורבת קסטרה בחלקה הדרומי של השכונה ואתר פרהיסטורי בפתח נחל שיח, בצמוד לבתי העלמין ובהמשך הוואדי, האתר של מנזר הכרמליטים מהמאה ה-12 לספירה.  

תוצאות הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות

כפי שציינתי, הסקרים והחפירות חשפו כי בתחום השכונה וגבולותיה משתרעים מספר אתרים ארכיאולוגיים מרכזיים. אציין את תוצאות החפירות והתגליות המרכזיות מבין האתרים הללו:

נווה דוד

האתר הקדום ביותר בתחום השכונה הינו האתר הפרהיסטורי בפתח נחל שיח, על הגדה הצפונית של הנחל, שנקרא "נווה דוד". האתר נחפר על ידי אוניברסיטת חיפה בשנת 1984 ונתגלו בו שרידים המשויכים לתקופת האבן, בערך 18,000 עד 10,000 שנה לפני זמנינו. לאתר חשיבות רבה לחקר התרבות הנקראת "התרבות הכבארית" (השם מתייחס למערת כבארה הנמצאת דרומית לזיכרון יעקוב, שם זוהתה תרבות זו לראשונה), שכן עד כה, תרבות זו נחקרה במוקדים קטנים באתרים שונים. מחנה דוד הוא האתר הראשון בו נוהלו חפירות שמטרתן העיקרית היא חקר תקופה זו. הממצאים כוללים, בין היתר: כלי צור האופייניים לתקופה, עצמות וקרני אייל.

הממצא החשוב ביותר הוא קבר שבתוכו שלד של נקבר שהיה בגיל 25-30 שנה, ונחשב לאחד הקברים הקדומים ביותר הידועים לנו עד כה. בנוסף, נמצאו שרידי רצפות אשר רוצפו באבנים. לציין כי באותה תקופה אנשים גרו על משטחים מרוצפים אבן ומעליהם נבנו אוהלים. כמובן שאוהלים לא שרדו עד ימינו.

מעט דרומית לאתר הפרהיסטורי, בהמשך רחוב המלך שלמה, בוצעה חפירת הצלה של רשות העתיקות, אשר במהלכה נחשפו שרידי שני קברים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה (2400 – 2000 לפנה"ס). הקברים חצובים בצורת בור פעמון ובתוכם נמצאו כלי חרס שהיו אופייניים לתקופה לרצועת החוף. בחפירות נוספות שנערכו בסביבה (מספר מטרים מהמערות) נמצאו שרידי גת המתוארכת לתקופה הביזנטית ושרידי כבשן לייצור כלי קרמיקה שאת תאריך השימוש בו לא היה ניתן לקבוע במהלך החפירות בגלל ההשתמרות הגרועה של הכבשן.

ואדי שיח

בתחום הוואדי עצמו (נחל שיח) נמצאים מספר אתרים. נציין את המרכזיים שבהם:

בוסתאן ח'יאט

בוסתאן של משפחת ח'יאט, תחילתו בשנת 1936. שטחו 6.5 דונם והוא נבנה בהשראת הגנים הערבים וכולל מפלי מים, מזרקות, בריכות ותעלות המקשרות בין חלקי הגן. לאחר מותו של עזיז ח'יאט, הבוסתאן עבר לבתו לוסי, ובשנת 1972, נמכר לעיריית חיפה שכללה אותו ברשימת האתרים לשימור. בשנת 2008 קמה הקואליציה לשמירה על בוסתאן ח'יאט, אשר יחד עם המועצה לשימור אתרים, גופים נוספים ומספר תושבים, מתחזקים את הבוסתאן ומטפלים בו.

מתחם הכנסייה והמנזר

בהמשך הוואדי נמצא מתחם הכנסייה, אשר כולל מספר מרכיבים שיחד, מספרים את סיפור תחילתה של הנזירות הכרמליטית בארץ: בצידו הצפוני של הוואדי ניתן לראות את מערות הנזירים אשר שמשו את ראשוני הנזירים שהתיישבו במקום במאה 12 לספירה. בין המערות ניתן למצוא כאלו עם שתי קומות ובהן נמצא גרם מדרגות פנימי המוביל מהקומה הראשונה לשנייה. . ים הכנסייה והמנזר של הכרמליטים. 

הכנסייה והמנזר נמצאים בצדו הדרומי של הוואדי. ככל הנראה, הכנסייה היתה בנויה משתי קומות, על כך מעיד גרם מדרגות שנשתמר בחלקו עד ימינו אלו. האתר ננטש לאחר נפילת הממלכה הצלבנית. לצד הכנסייה נמצאים שרידי המנזר שעל פי ויקטור גרן נקרא על הקדוש פרוקארדוס (Brocardus).  

הממצא הימי

חלקים של השכונה נמצאים על חוף הים והם בנויים על חלק משטח כפר סמיר. בתחום שטחים אלו בוצע סקר תת ימי בין השנים 1991-1995 (מטעם היחידה הימית של רשות העתיקות בניהולם של ד"ר א. גלילי ו-י' שרביט). בשנת 2014 בוצעה חפירה ארכיאולוגית תת ימית, במסגרת שיתוף פעולה בין המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות (קישור למאמר המלא):

---

כפר סמיר  

הסקר שנערך בשנים 1991-1995, הראה שרידי יישוב מהתקופה הניאולית, שנמצא כיום מתחת לפני המים בעקבות עליית מפלס הים. תוצאות הסקר כללו גם קטע של ריצוף העשוי אבנים קטנות (גודל האבנים נע בין 5-7 ס"מ). על הריצוף נמצא שבר של קערה מעץ. ממערב לריצוף הראה הסקר שרידי באר שנחפרה בתוך שכבת החרסית ומשויכת לאותה התקופה.

חפירות הבדיקה שנערכו מאוחר יותר באתר, העלו ממצאים נוספים: שרידי מקלעת עשויה מענפים דקים שכנראה שמשה עקל שהשתמשו בו בתהליך הפקת שמן זית. בדיקת פחמן 14 הראתה כי תאריך העקל נע בין 5,000-4,730 שנה לפני הספירה, כלומר בערך 7,000 שנה לפני זמנינו.

בהמשך בוצעה חפירה נוספת אשר התרכזה בבאר הבנויה ששמשה מקור מים ליישוב שהיה בסמוך לחוף. תאריך הבאר נקבע על פי הממצאים שנתגלו בערך 7,800 שנה לפני זמנינו. הבאר נבנתה מאבנים בשילוב ענפי עץ והיא נחשבת לבניית העץ הקדומה ביותר הידועה לנו. הבאר נמצאת בעומק של 5-7 מטר מתחת לפני המים.

שני הממצאים הימיים נחשבים לעדות הקדומה ביותר הידועה לנו, גם לתעשיית שמן הזית וגם הבאר הבנויה הקדומה ביותר.