הבוטנאית חוקרת ציפורי הזנבנים בערבה, פרופ' אבישג זהבי, ילידת חיפה, הלכה לעולמה בגיל 99
הלכה לעולמה חוקרת לפיזיולוגיה של הצמח פרופ' אבישג קדמן-זהבי ז"ל, בת 99 במותה.
מאיר צור ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה אומר: "פרופ' אבישג קדמן-זהבי ובעלה החוקר והזואולוג הנודע, פרופ' אמוץ זהבי, ערכו מחקר ארוך השנים, על חיי הקהילה של הזנבנים בערבה. כך הפך זוג החוקרים לחלק מנוף ומקהילת הערבה התיכונה.
אבישג תמיד חייכה והקשיבה לכל מי שחפץ לשוחח איתה ולאחר שאמוץ נפטר, המשיכה להגיע לערבה, לנתח ממצאים שהעביר לה החוקר ד"ר עודד קינן, מנהל חממת ערבה, ממשיך דרכו של פרופ' אמוץ זהבי במחקר על הזנבנים, ואף השתתפה בכנסי הטבע שנערכו בערבה, לזכרו של אמוץ. כאשר בשנה האחרונה כבר התקשתה לראות.
אבישג נפטרה בשיבה טובה, יפה וצלולה מוקפת בבני משפחתה. לאחר פטירתו של אמוץ, הייתה עבורנו מקור נחמה, ולא הפסיקה לבקר בערבה, בעיקר לשמורת שיזף, מיקומם של הזנבנים, לשמר את המחקר ולנתח ממצאים חדשים. אנו מוקירם את פועלה הגדול בערבה, ומקווים כי התאחדה עם אמוץ היקר, ובוודאי ימצאו יחדיו נושא מעניין לחקור, גם ביקום אחר. יהי זכרם ברוך".
פרופ' אבישג קדמן זהבי, נולדה ב-1922 בחיפה. הייתה חברה פעילה בתנועת "מחנות העולים", וממקימי קבוצת חמדיה. בשנים 1946-1944 עבדה במוסד לעליה ב'. ב-1946 נשלחה לשליחות לתנועת "הבונים" בארצות הברית ובקנדה. במלחמת העצמאות התגייסה לחיל הים. ב-1949 פנתה ללימודים אקדמיים באונ' העברית בירושלים, וקיבלה דוקטורט ב-1960, עבור מחקר בהדרכתו של פרופ' אבן ארי.
בשנים 1957- 1952 עבדה כאסיסטנטית להוראה ולמחקר. ב-1958 הצטרפה כחוקרת לתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי), במחלקה לפרחים וצמחי-נוי. בעבודתה המדעית התרכזה בעיקר בהשפעת האור על המורפוגנזה ועל התגובה הפוטופריודית של צמחים. היא הרצתה בכנסים בינלאומיים רבים ופרסמה מאמרים בעיתונים המדעיים בישראל ובעולם. יצאה לשבתון באוניברסיטת רידינג, באנגליה, כיהנה כיושבת- ראש ועדת השיפוט של המכון לגידולי שדה והרצתה בקורסים למתקדמים במכון וולקני. בשנת 1978 שהתה בשבתון נוסף באוניברסיטת ייל, בארה"ב ואז פרשה לגמלאות. למרות זאת המשיכה לעסוק במחקרים בתחום גידול פרחי קטיף, במסגרת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, בתחנת הניסיונות "יאיר", בחצבה.
לאורך כל חייה, שמשה יד ימינו של בעלה, פרופ' אמוץ זהבי, שהקים עם עזריה אלון בשנת 1953 את החברה להגנת הטבע, הקדיש את חייו לחקר ושמירת הטבע בישראל, ונודע בשל מחקריו הרבים על ציפורי הזנבנים בערבה התיכונה, החיות בקבוצות שיתופיות. את השנים האחרונות של חייו הקדיש למחקר זה, וביקר רבות בבית ספר שדה בחצבה. הוא הוכר בעולם הודות לתיאורית 'עקרון ההכבדה', שפרסם בשנת 1975. הדן בתפקידו של 'עקרון ההכבדה בתקשורת בין בעלי חיים', ותורגם לשפות רבות. אבישג הייתה חלק מבניית התיאוריה, שלא עברה בקלות במילייה המדעי, השתתפה בכתיבת מאמרים בנושא זה ובכתיבת הספר "טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה" (1996).
יהי זכרם ברוך.
יהי זכרה ברוך.