נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג נשא דברים בוועידת "חיים משותפים בישראל" שהתקיימה היום (ב' 2/8/21) בחיפה
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום שני, כ"ד באב, 2 באוגוסט, בוועידת "חיים משותפים בישראל". במפגש התכנסו ראשי השלטון המקומי ומנהיגי דתות וקראו יחד לשימור ושיפור היחסים בין המגזרים השונים החיים במדינת ישראל.
במפגש השתתפו ראש העדה היוונית הקתולית בגליל, הארכיבישוף ד"ר יוסף מתא, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, מנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השיח' מוואפק טריף, ראש איגוד ראשי הדת המוסלמי השיח' נאדר הייב, ראש העדה הצ'רקסית וראש מועצת כפר כמא נאבסו זכריה ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס.
הנשיא פתח את דבריו ואמר:
לפני חודשים מעטים אחזה אש זרה בחלק מן הערים המעורבות בישראל. הערים שהן לפני הכול הביטוי היומיומי והברור ביותר לחיים משותפים. הערים שהיו המודל שלנו לאיך אפשר ונכון לחיות ביחד. האש אולי כבתה. אבל היא הותירה בנו צלקת. צלקת שהיא קריאה לפעולה. הקריאה המשותפת שלכם היום, בימים אלה של שלהי חודש אב ולקראת חודש אלול, חודש, שלפי היהדות, הוא חודש הרחמים והסליחות היא הקריאה הנכונה וחשובה מאין כמותה. כי הקריאה הזו והישיבה כאן יחד, בני דתות ועדות שונות, היא הדוגמה הטובה ביותר לחיים משותפים. והקריאה הזו, משמעותית במיוחד, כשהיא יוצאת מכאן – מחיפה, עיר שהיא רב-גונית, עיר רב-דתית. לפעמים, כשרוצים לעשות שינוי גדול, אנחנו מתעקשים שצריך דווקא "להתחיל מלמטה.
הנשיא המשיך והדגיש: "החיים מורכבים ומזמנים לנו צמתים רבים שבהם אנחנו נזקקים להכוונה, לעצה, למישהי או מישהו שאנחנו מעריכים את דעתם ואת עולם הידע שלהם, וסומכים עליהם שיוכלו לסייע לנו לחצות את הצומת הזה בבטחה. יש אנשים שבאמת בוחרים רב, או כומר, או קאדי או שיח' או קס. ויש מי שבוחרים באיש רוח אחר או באשת דעת. בצומת הזה, במקום הזה ובזמן הזה, שבו אנחנו נדרשים להפיח חיים במושג "חיים משותפים", וּלהזכיר שלא מדובר בגזירת גורל אלא בשותפות גורל – טוב ונכון וצריך שיהיו לכולנו, לכל האזרחים, אנשים שאפשר להסתכל עליהם, וללמוד מהם וללכת בעקבותיהם. אתם, אנשי הדת – כל הדתות – והרוח, וראשי הרשויות המקומיות, שבמובנים רבים וטובים מנהלים את חיי היומיום של כולנו, אתם האנשים הכי נכונים למשימה הזו."
הנשיא חתם את דבריו בתקווה לעתיד והודה למשתתפי הכנס:
אני מאמין בכל ליבי שאם רק נשכיל לקיים דיאלוג אמיתי, כן ואכפתי, בין הדתות והעדות השונות שהם הפסיפס המיוחד שמרכיב את החברה שלנו, לא רק נזכה בעושר שיש לכל אחת מהדתות להציע, אלא גם נראה כמה דומים וכמה קרובים אנחנו האחד לשני – מרחק הושטת יד. אני מבקש שתראו בי ובבית הנשיא שותפים מלאים, לקריאה הזו, לחזון הזה ושותפי אמת לעשייה שלכם. אני מקווה שיחד נבנה כולנו קומה נוספת של שותפות, בבניין הישראלי.
חיים משותפים עד הפוגרום הבא.
שאלה: נשים כלולות בחיים משותפים? ואם לא: לאן כל המכובדים האלה מציעים שנלך?
נשים הן לא חלק מהחיים המשותפים? איך זה ייתכן שבשנת 2021 זה כבר לא ברור ומובן מאליו שנשים צריכות להיות חלק ממפגשים כאלה ואחרים
דבריו של נשיאנו בוז'י הרצוג מעודדים. חיפה היא עיר כל תושביה. מי יתן ונשיאנו ישא דברי שלום ואחווה מירושלים ויכוון אותם אל כל תושבי ישראל ללא הבדל דת גזע ומין. הוא יוכל להביר את עירנו חיפפה כמופת לאחוות עמים כנה וטבעית. כן, טבעית היא המילה שחיפשתי. אגב, הכרתי את הרצוג באחד מאירועי לשכת עורכי הדין וסיפרתי לו שזכיתי להתפלל בבית הכנסת הביתי של סבא שלו יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל. זה היה בשנת תשי"א וגרנו ברחביה קרוב לביתו של הרב הראשי שהיה ברחוב איבן גבירול. בקבלת שבת הוזמן אבי ז"ל להתפלל בבית הרב ולקח אתו את שני בניו התאומים אחי מנחם ואני. בתום התפילה הרב ברך אותנו ברכת אפרים והניח ידיו על ראשנו במשולב כמקובל (ר' הסבר בויקיפדיה). הנשיא-לימים בוז'י שמע והתרגש מאוד והביע צערו על כך שנולד אחרי ימי סבן הדגול ולא זכה להכירו. ועתה אחי המבורך זקוק לחסדי שמים והלווי תעמוד לו ברכת יעקב מפי הרב הראשי הרצוג, זיע"א
הנשיא אמר כמה דברים נכונים שידעו שעברנו תקופה מאוד קשה. הפוגרום שחיפה עברה. אני הפעם לא מוכנה ללכת אחר פניה שלהם כדי ללכת ביחד . ככה נראה שלסלוח. מצטערת לי היה קשה. . חזרתי לתקופת פעולות האיבה של הערבים נגד יהודים בחיפה בשנת 1936 נרצחו יהודים. שכניהם הערבים רצחו אותם
ככה קרה בפעולת האיבה בחיפה ובשער ערים מעורבות . האצת לא האמנתי שזה יחסור כי אנחנו נכנסים אליהם וקונים מהם . הפעם די לא רוצה את קרבתם!!!
מדהים , שיאים חדשים – הוציאו את ראש עיריית חיפה מהתמונה.
לא, אין דברים כאלה.
יישר כוח,רפי רפול,חסון,חיפה.???
יישר כוח, כבוד הנשיא