קיפוד ים • אורח קוצני, שחור ומפתיע בחופי חיפה

אורח בלתי צפוי נגלה אלינו בים החיפאי

אחרי ה”מִנְחוֹת” הקודמות שהגיעו אלינו מ-ים סוף, בהן דנו בכתבות האחרונות – החוטית הנודדת והזהרון ההדור, כעת הגיע אלינו בעל חיים נוסף, בלתי קרוא ודי בעייתי. שמו של “הייצור” המדובר – “נזרית ארוכת קוצים” ובשמו הלועזי “דיאדמה“.

שמו ניתן לו בהשראת תקרית הדיאדמה מזמן האימפריה הרומית, כשמרקוס אנטוניוס הציע ליוליוס קייזר נזר ובעוד ההמון מריע, יוליוס קייזר סרב לקבל את המנחה (בהלצה – ייתכן כי הבין מהי הדיאדמה).

קיפוד ים בסלעי שובר הגלים (צילום: מוטי מנדלסון)

“תגיד, אתה מאילת?”

הדיאדמה מוכרת לנו מהים הטרופי וידועה לשמצה בארצנו, בעיקר מהים האילתי. מדובר בקיפוד ים גדול, עד 35 ס”מ אורך קוציו. פגיעתו של הקיפוד רעה – קוציו שבירים וגורמים לכאב רב. הקוץ נשאר נעוץ בבשר הנפגע למשך זמן מה, החל ממספר ימים ועד לתקופה של חודש, כשמקום הפגיעה נותר רגיש למגע. זה כמובן אינדיבידואלי, בהתאם לרגישותו של הנפגע.

קיפוד ים בסלעי שובר הגלים (צילום: מוטי מנדלסון)

לא לנסות לשלוף את הקוצים!

חשוב לומר כי אין לנסות להוציא את הקוצים של קיפוד הים בשום אופן. קודם כל, כיוון שהדבר בלתי אפשרי – הקוצים הם חד כיווניים, כמעין “דיבל” של בורג, והחיטוט במקום הפגוע רק ידחוף אותם עמוק יותר ועלול אף לגרום לזיהום. הדבר הנכון לעשות במקרה שנפגעתם, היא לצאת מהמים ולהשרות את המקום במים חמים, כנהוג בפגיעות אחרות מבעלי חיים ימיים (אך לא במקרה של עקיצת מדוזה ובני משפחת הצורבים, במצב זה, שינוי הטמפרטורה רק יחמיר את הפגיעה, כפי שהזכרנו בכתבה על המדוזות). הקוץ יתפרק מאליו במשך הזמן.

קיפוד ים | קוצים “ספירליים” כמו דיבל (צילום: מוטי מנדלסון)

“אני אשב בחושך…”

קיפוד הים פעיל בדר”כ בשעות החשכה, לכן, במשך היום (כך גם באילת), ניתן לראותם בתוך חגבי הסלע, באזורים מוצלים יחסית. קיפוד הים נחשב לבעל חיים זריז תנועה. כאשר הוא חש בסכנה, הוא מסוגל להימלט במהירות מרשימה למדיי. אחד האויבים שלו, לפחות עפ”י תצפיותיי בים סוף, הוא דג הנצרן, המסוגל להתמודד עם הקוצים הארוכים של הקיפוד – הנצרן חותך את הקוצים במהירות בעזרת שיניו העצומות, ממש כמו מכסחת דשא, ואז טורף את תוכנו.

קיפוד ים – בחשכה בין הסלעים (צילום: מוטי מנדלסון)

אוהב סלעים

במקרה זה, מצאתי פרט של דיאדמה בין סלעי שוברי הגלים של חוף מרידיאן בחיפה. הפרט שצילמתי הוא פרט צעיר. הוא ניזון דרך פיו, הקרוי – “פנס אריסטו”, בשל צורתו המיוחדת. אמנם הפרט הזה נמצא על ידי כשהוא בודד, אך כמובן, עלינו להניח כי הוא לא נוצר יש מאין, ולכן יש לקחת בחשבון שיש לו שותפים בסביבה.

למזלנו, חוף מרידיאן תחום בשורת מצופים והגישה אל שובר הגלים אסורה. קיפוד הים, כאמור, אוהב סלעים, כך שבאזור הרחצה החולי, לא נמצא אותו.

קיפוד ים – אוהב את החשכה (צילום: מוטי מנדלסון)

“פעם ראשונה בים?”

זוהי אכן תגלית שהדיאדמה הגיעה לים התיכון. ומדוע אני אומר שזוהי תגלית? במשך צלילותיי, הרבות מספור לאורך השנים בחופי חיפה, זוהי הפעם הראשונה בה נתקלתי בדיאדמה! מקומה הטבעי של דיאדמה זו הוא ים סוף, שם נימצא אותם בהמונים. יתכן שגם לכאן הגיעו כבר לפני זמן מה, אך רק כעת החלו להתגלות.

מהגרים מים סוף

על אף שמהגרים ים סופיים אינם רצויים בחופים שלנו, כיוון שהם גורמים לשינויים אקולוגיים, ניתן בהחלט לראות בהימצאותו כאן גם עדות חיובית ואופטימית: ידוע לנו כי קיפודי ים רגישים לזיהום, כך שאם שרד כאן (על פי שיעור גילו ניתן לומר שהוא שוהה כאן זמן מה), זוהי עבורנו אינדיקציה משמעותית לכך שהים נקי.

קיפוד ים | קוצים “ספירליים” כמו דיבל (צילום: מוטי מנדלסון)

תנו להם את הכבוד

אומנם הקיפוד הזה הוא עוקצני ומומלץ מאוד לא להיתקל בנחת קוצו, אך הוא, כמו גם המדוזה הידועה לשמצה, הינם בעלי חיים יפיפיים וחיוניים מאוד למערכת האקולוגית ועלינו לתת להם את הכבוד המגיע להם כיציריי טבע מופלאים.

ומתנה קטנה ממני לשבת: צילום מהבוקר (שישי 2/7/21), מרבד של שושנת הים הדונגית, גם כן מחוף מרידיאן:

מרבד שושנת הים הדונגית (צילום: מוטי מנדלסון)
מרבד שושנת הים הדונגית (צילום: מוטי מנדלסון)


הגיבו כאן לכתבה

29 תגובות
  1. אבי אמר/ה

    נהניתי לקרוא. כתבה מאד אינפורמטיבית.

  2. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    יפה ידידי מוטי מנדלסון,חוקר ימי צלילה,צילום תת ימי. על הכתבות המרשימות. שבת שלום.

  3. הישאם עבד אמר/ה

    בוקר טוב ושבת שלום.
    דגים וחיות ים שהגיעו אלינו מים סוף???. כרישים ומדוזות. כפודי ים וזהרונים.?? אל ים תיכון.
    וחוסר חול ושקעים בחוף. למה. ??????
    האם השינוי בתעלת סויס. הוא גורם.
    האם סכר אתיופיה הוא הגורם.

  4. מיכל אמר/ה

    תודה רבה
    נהנתי לקרוא

  5. חנית ג'אגר אמר/ה

    מוטי היקר כתבה נהדרת אני לומדת ממך הרבה תבורך איש יקר ♥️👑🎸

  6. פוזמק חוטטרה אמר/ה

    בוינה, אם היית טיס הייתי אומר שאתה עף על עצמך.

  7. מנשה אמר/ה

    מוטי יקירי,
    כרגיל, כתבה מחכימה.
    אתה אחד האנשים הצנועים שהכרתי וממש לא עף על עצמך.
    בעוד שהכתבות שלך מלמדות ומרחיבות את ידע הציבור הרחב, מסתבר שהן מכאיבות לאנשים וגורמים צרי עין.
    המשך לחקור ולהביא לנו את סיפורי הטבע שלך.

  8. אוהד אמר/ה

    עם כל הכבוד, הקיפוד היה נפוץ מאוד באיזור שיקמונה לפני כ25 שנים.במשך השנים נעלם לחלוטין.
    הופעתו מחדש דווקא מראה משמחת ומעידה על מצב אקולוגי טוב!

  9. דני אמר/ה

    מדהים

  10. ארתור אמר/ה

    תודה רבה!
    היה מאוד מעניין, המידע שימושי והכתיבה נפלאה!
    אני שמח לראות שיש פה כתבות אמיתות בין כל הזבל שמתפרסם פה לפעמים!

  11. חיפאית אמר/ה

    כתבה מאד מעניינת ומעשירה בידע! תודה רבה!

  12. ליאור אמר/ה

    אני מחזק את דברי אוהד היה נפוץ גם בשובר גלים של חוף הכרמל מרידיאן תודה על הכתבה המעניינת

  13. יואב אמר/ה

    ראיתי קיפוד כזה בחופי שקמונה לפני שלושים שנה
    שכחתי איך קוראים לחלק הסלעי המכוסה במים בתחילת החוף.
    היו שם גם מלפפוני ים ותולעת זכוכית.
    מצאנו אותם ועוד במסגרת פעילות של המכון הביולוגי

  14. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    היי פוזמק
    אני אומנם עף על הקיפוד ים חחחח.זו לא בדיחה עפתי פעם

  15. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    תודה רבה לכל הקוראים.
    אני מחויב לדווח על חיות מסוכנות אבל….העושר התת ימי הוא כל כך גדול,שאני לא מספיק לשייך אותם.

  16. פרג זיידאן אמר/ה

    אין מילים -רב תודות על הכתבות שלך -הרבה בריאות וסבלנות

  17. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום אוהד.
    אכן היו מלא קיפודים אבל לא דיאדדמה ים סופית.היא פולשת

  18. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    תודה פרג

  19. חיים רז אמר/ה

    לפני כמה עשרות שנים גם בחופי הים התיכון שלנו היו זרועים בקיפודי ים בעלי קוצים קצרים יותר ובגוונים סגולים וירוקים, וכנראה הגלל עליית חום המים הם נעלמו כמעט לחלוטין ומדי פעם מוצאים קיפודים מעטים נחבאים בין הסלעים.
    התאור וההסבר שלך יפים וממתים, תודה

  20. שרה בן צבי אמר/ה

    נראה מפחיד
    אך מעניין מאד

  21. מושה אמר/ה

    הקיפוד לא מזיק

  22. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום מושה
    עלי לחלוק על קביעתך.מדובר במין פולש ,לא קיפוד הים תיכוני המוכר לך אלא בדיאדמה ים סופית בעל קוצים ארוכים ושבירים במיוחד.פגיעה ממנו מלווה בכאבים עזים ביותר ואם הפגיעה ברגל זו צליעה למשך זמן מה.חוץ מזה הוא מפר את את המאזן האקולוגי של חופי הים התיכון בישראל.ף

  23. יחזקאל אמר/ה

    קיפודי הים לא מסוכנים.הסוטים שבים מסוכנים.תעשו גם עליהם כתבות.גברים סוטים שמטרידים נשים בחופי הים ולא עושים להם כלום.תכתבו על הדברים האמיתיים ולא על שטויות.

  24. דן אמר/ה

    למגיב יחזקאל במידה ואתה סובל מחוסר שיפוט אין לך צורך לפגוע באחר הכתבות של מוטי מנדלסון מעניינות מובנות גם למי שלא ביולוג מקווה שימשיך לפרסם כתבות כאלה וים לגבך זה שטויות אל תקרא יוםטוב לכולם ותודה למוטי

  25. ליאור אמר/ה

    נתקלתי בהם גם באשדוד וגם בתל אביב

  26. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    מצוין לדיווח,תודה רבה.

  27. A אמר/ה

    הסיפור על קיפודי הים בחופי חיפה מאוד ריגש אותי. בזמני היו בשיקמונה מלא קיפודי ים מקוריים, לא ייבוא מים סוף. מסוף שנות ה-80 ועד היום, לא הצלחתי לראות קיפודי ים בשיקמונה. מי שמעוניין ביותר פרטים מוזמן לשלוח מייל ל-:
    amnonph2@netvision.net.il

  28. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    כן A
    אכן כך .היו עשרות קיפודים בשלל צבעים,בריכוזים.
    הדיאדמה אז עדיין עדיין בים סוף.
    רק כדי לשמח אותך…חזרו קצת קיפודי ים לחיפה,ומסומנים במפות שלי.אז אולי נוכל ליהנות מיופיים.

  29. אלכס לוין אמר/ה

    הכיפוד ים טעים מאוד בתנור. חותכים את הקוצים אם רוצים. אם לא חותכים את הבטן ממלאים בצנוברים. אורז ועוד. מטבלים. שמים בתנור לא בישול. ולא על האש מגישים לשולחן. בוצעים את הבטן ואוכלים עם כף את התוכן הטעים הזה. חעפיים תצאו מהסטנדרט. כיפוד ים זה דליקטס. לא על האש. לא בישול. בתנור כמו עוף צלוי . אבל טעים יותר . בהצלחה. תזהרו מהקוצים. יש בהם רעילות על כן כדאי לקצוץ אותם לפני כן . בהצלחה . כמו כן יש להזהר בסוגי קיפודי הים. כמובן גם אם תראו אבנון לא לנגוע בו. בטח גם הם יגיעו לחיפה פשוט אוהבים את ראשת העיר.

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור העיר חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו