בהובלת יו"ר האיגוד ערים בצפון, עו"ד שרית גולן, יצא חלקה השני של סדרת סיורי ועידת האקלים, במטרה ללמוד כיצד ניתן לתרום למאבק במשבר האקלים • האמת היא, שעם קצת כוונה – כל אחד יכול
לאחר שבשבוע שעבר יצא חלקו הראשון של סיור ועידת האקלים של איגוד ערים בצפון, שעסק בעיקר בפעולות וביוזמות אותן יכולים לבצע ארגונים ורשויות במדינה לטובת המאבק במשבר האקלים, חלקו השני של הסיור שהתקיים השבוע, התמקד יותר במה ניתן לעשות ברמה הפרטית, הקהילתית, והמקומית, ומסתבר שבהחלט אפשר.
המטרה בסיור היתה לבחון ולהכיר את הדרכים בהן יכולה הקהילה והאזרחים עצמם, לתת את חלקם למאבק החשוב הזה, עבור כולנו.
עו"ד שרית גולן, יו"ר איגוד ערים, יום הסיור השני של ועידת האקלים | צפו
יו"ר איגוד ערים, שרית גולן, אמרה בסיור בוועידת האקלים:
חלק קריטי במאבק במשבר האקלים הוא לא רק לדרוש מהממשלה (מה שאכן נעשה) מהממשלה פעולות נחרצות לאיפוס אנרגטי, ולא רק הדרישה מהרשויות המקומיות להוביל תוכניות עמוקות לטיפול במשבר האקלים, אלא גם לגייס את התושבים לקחת אחריות על עצמם – ע"י הפחתת צריכה, בטיפול בפסולת ביתית ע"י הפרדה, בקידום ובעידוד יוזמות ליצירת אנרגיות מתחדשות וכך נצליח יחד, בשלוש הרמות של המאבק, עליהן עכשיו בחצי שנה האחרונה באיגוד ערים.
מטרת חלקו השני של הסיור היתה לבחון, כאמור, יוזמות קהילתיות של תושבים ופעילים, וללמוד מה ניתן לעשות לטובת משבר האקלים והמאבק בו.
תחנה ראשונה בסיור: טירת כרמל
"טירת כרמל – עיר הקיימות של ישראל"
ראש העיר של טירת כרמל, אריה טל, החליט כי טירת כרמל תהיה ״עיר הקיימות של ישראל״. כך, כבר החלו מתקיימות פעילויות שונות במטרה לממש את החזון הזה. בימים אלה, לדוגמה, מסתיים המחזור הראשון של קורס פעילי סביבה בעיר, כשהמשתלמים למדו שיטות מחזור, כיצד מנצלים ומשתמשים באנרגיה בצורה מיטבית, שיטות של צריכה נבונה ועוד. בסופו של דבר, בסיום הקורס, כל אחד מהמשתתפים ייצר פרויקט מסוים בנושא שבוער בו, כגון חנות יד שנייה, גינות קהילתיות וכיו"ב.
בטירת כרמל פגשה הקבוצה את הפעיל הסביבתי עמיעד לפידות, מהוותיקים שבפעילי הסביבה בארץ ובוודאי מהמובילים שבהם וכותב הספר פורץ הדרך "התפוח נפל רחוק מהעץ" העוסק, כמובן בקיימות, בתפקיד האנושות במשבר הסביבתי ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לצאת ממנו.
לפידות סיפר למשתתפים על דרכו בתחום המאבק במשבר האקלים והטכניקות שהוא פיתח, מבצע ומפיץ בתחום שימור האנרגיה והקיימות.
לפידות סיפר לקבוצה כיצד החל להתעניין בתחום עוד ב-1995, כשהיה סטודנט למקצועות הגאוגרפיה ולימודי האקולוגיה. כבעל קריירה צבאית ענפה, הבין לפידות כי מתקיימת בנושא חזית רחבה, שאין בה מספיק לוחמים. "החלטתי שאני עושה שינוי בחיים שלי", הוא מספר, "עזבתי את הקריירה הצבאית המכובדת שהיתה לי והחלטתי שהייעוד שלי הוא לייצר מודל שיאפשר דרכים לעשות את הדברים אחרת".
חפשו את ה"כן"
לפידות מספר על עוד ועוד אתגרים שנתקל בהם בדרכו, כשאנשים, ודאי אז, היו ללא כל מודעות סביבתית באשר היא. אם זה בתחום הבנייה, הפסולת, הזיהום וכו'. "בהתחלה היה מאוד מאתגר", הוא אומר, "לא היה בארץ מאבק לטובת הסביבה בכלל, לא היתה מחשבה בכיוון, הכל היה מוגבל, אף אחד לא הבין מה אני רוצה. הייתי מאוד קרוב לייאוש", הוא מגלה, "עד שהבנתי שזה לא משנה מה קורה מסביב, משנה מה אני עושה".
לפידות החליט שהוא, בסביבה שלו, עושה הכל. הבית שלו בכרם מהר"ל בנוי כך "שאם כולם ייבנו ככה, זו חצי נחמה", הוא אומר. ביתו של לפידות בנוי ללא בטון, השלד עשוי ממכולות ומקש שהוא מגדל בעצמו, ונאספים בו מים מטל הלילה, מים שאפשר לטהר ולעשות בהם שימוש לאחר מכן.
"אנשים תמיד ימצאו סיבות 'למה לא'", הוא מספר, כל רעיון תמיד הביא איתו את ה- 'למה לא'. למה זה בלתי אפשרי, למה זה קשה מידי. אני אומר – חפשו את ה'כן'. למה לא זה קל, צריך לחפש למה כן. תמיד יש דרך. תמיד".
עמיעד לפידות מדגים כיצד עובד מתקן ביו-גז | צפו
אחד הדברים המלהיבים שהציג לפידות בפני משתתפי הסיור הוא מתקן ביו-גז שהותקן בבית דירות, הראשון בעולם שהותקן בבניין מגורים! התושבים מפנים למתקן פסולת אורגנית שממנה מופק גז. כך מושבת האנרגיה ונעשה בה שימוש.
גינת השבשבת – גינה קהילתית בנווה שאנן
התחנה הבאה היתה הגינה הקהילתית הנפלאה בשכונת נווה שאנן בחיפה – גינת השבשבת, שמשרתת את כל הקהילה מסביב, שזוכים ליהנות ולאכול מהתוצרים הם בעצמם מגדלים.
גינת השבשבת נוסדה לפני שש שנים, ביוזמה קהילתית, אף גוף אין ארגון לא עומד מאחורי היוזמה הזו היא נטו של התושבים, של הקהילה. "יש פה משפחות עם ילדים, סטודנטים של הטכניון, אנשים שגרים פה, מגיעים, כל אחד לפי יכולתו אנחנו פתוחים לכולם, מהשכונה ומחוץ לשכונה", אומרת פנינה מדן, ממקימי הגינה. אנשים באים לעבוד פה בגינה, לבלות פה, ולאכול מהתוצרים.
התחנה הבאה – יער קהילתי הפארק נשר
היער הקהילתי בנשר הוקם לפני כ-4 שנים, בהובלת חנה יפה, אדריכלית נוף, 25 שנה בקק"ל, שאחראית על הרבה פרויקטים נחשבים בארץ, שכוללים את היבט השימור, בהם הגשרים התלויים מעל נחל קטיע בנשר, פרויקט עליו זכתה בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף בשנת 2007. אתר הגשרים התלויים בנשר נחשב לאחד האתרים הפופולריים בישראל.
"בקק"ל כבר כמה שנים מנסים לחבר קהילות ליערות צמודי דופן, לעיתים ממש בתוך יישוב", אומר דני פדידה, מנהל מרחב צפון של קק"ל. "הרעיון של יער קהילתי הוא לא רעיון שלנו, זה קיים בעולם. קבוצה של תושבים במקום מסוים, יכולים להחליט שהם מקימים יער קהילתי, זו יכולה יוזמה של הרשות, של המדינה. מאמצים קבוצת עצים ומטפחים אותה כיער קהילתי. אנחנו בקק"ל נשמח לסייע ולהנחות את הפעילים ואת הקהילה שמעוניינת להקים יער כזה".
"מתנה לכל קהילה"
"יער קהילתי זה דבר מדהים בהרבה מובנים", ממשיך פדידה, "גם במובן של קיימות, ולא פחות במובן של חיבורים בקהילות", הוא אומר בהתרגשות, "זה מחבר בין תושבים, עושים פעילויות יחד, הליכות, מפגשים, חיבור בין אוכלוסיות. מה אנחנו רוצים בסופו של דבר? שהקהילה תזמין אותנו לאירועים כאלה. ו מתנה לכל יישוב יער כזה, זה מוביל את הקהילה למקומות נפלאים ואנחנו נשמח לתת את התמיכה וכל עזרה שאפשר".
יש מקומות שעשו דברים נהדרים, יש קהילות שמארגנות קבלות שבת, לפעמים חב"ד גם מצטרפים, חוגגים, בקהילה מסוימת קורס לגננות, פרויקטים חינוכיים, עושים כל מיני דברים נפלאים", מסכם פדידה.
ועידת האקלים האזורית מפרץ חיפה, היא אחת מ-14 ועידות אקלים אזוריות. במסגרת זו אלה אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל, מלווה את הוועידה האזורית כנציגת ארגון הגג "חיים וסביבה" וכתושבת חיפה.
אלה אלכסנדרי:
זהו אתגר גדול ואני שמחה מאד על הדרך בה גובשה ובה פועלת הוועידה. איגוד ערים הרים את הכפפה ואפשר קיום ועידה סופר מקצועית ורצינית. הסיורים היום ובשבוע שעבר הם חלק מתהליך משמעותי שלו שותפים, ארגונים, ורשויות באזור המפרץ ואנחנו מקווים שבהמשך יחברו נוספים לשיח ופעולה מתמשכים. כי רק ביחד נוכל להתמודד עם משבר האקלים וההשלכות החמורות שלו על החיים בערים שלנו.
אלה אלכסנדרי מוסיפה: "אני מזמינה את מנכלי הרשויות ואת מנהלי האגפים (חינוך, תפעול תכנון ועוד) להצטרף לוועידת הנעילה שתתקיים בסוף יולי".
