פסטיבל הקולנוע האיטלקי • צ'ינמה איטליה בסינמטק חיפה

16 סרטים 70 הקרנות | פסטיבל הקולנוע האיטלקי בסינמטק

צ׳ינמה איטליה 2021 מחזיר אותנו אל אולמות הקולנוע לאחר שנה בה נפגשנו בזום והחלפנו את חווית הקולנוע בצפייה און – ליין, כעת חוזרים אנו אל המפגש המרגש שמתקיים בין המסך הגדול לצופה הקטן היושב באולם.

התוכנית מורכבת מאסופת סרטים מכל גווני הקשת: דרמת מוסר כבדת משקל, סרט אימה אינטליגנטי, עיבוד לנובלה של סופר נערץ, סאטירה חברתית פרועה, קולנוע חברתי, ביוגרפיה של אמן אקסצנטרי וסרט נוער על תרבות הרשתות החברתיות.

הפסטיבל, בהנהלתם של רוני פלוס ודני מוג'ה שותפים, כמדי שנה, המכון לתרבות איטליה בישראל FILMITALIA CINECITTA LUCE  ועמותת ADAMAS איטליה – ישראל, תחת חסותה של שגרירות איטליה בישראל והסינמטקים ברחבי הארץ.

החל ב-3 ביוני יוצגו בסינמטקים ברחבי הארץ, בהם, כמובן, סינמטק חיפה, 16 סרטים בכ-70 הקרנות המיצגים את מיטב העשייה הקולנועית העכשווית, לצד קלאסיקה על זמנית.

הסרטים שיוקרנו במסגרת פסטיבל הקולנוע האיטלקי מתחלקים לשתי קטגוריות:  סרטים עכשוויים וסרטים קלאסיים.

תוכנית הקולנוע העכשווי:

לא תשנא | הפסטיבל יפתח עם הסרט הדרמתי מכה הגלים, בבימויו של מאורו מאנצ'יני (סרטו הארוך הראשון), העוקב אחר חיבוטי הנפש שעוברים על מנתח יהודי מצליח לאחר שהפקיר אל מותו פצוע תאונת דרכים לאחר שגלה שחזהו מקועקע בצלב קרס. 

תן לי ללכת | סרט האימה הפסיכולוגית שנבחר לסגור את פסטיבל וונציה האחרון, סרט אינטליגנטי המטלטל את הצופים בין הרציונלי לספיריטואלי, עשיר במחוות לסרטי אימה קודמים שעלילתם התרחשה בוונציה.

קשרים | סרטו של דניאלה לוקטי המנוסה שנבחר לפתיחה הרשמית של פסטיבל ונציה האחרון, המבוסס על ספרו (שרוכים) של הסופר הנודע דומניקו סטרנונה. הסרט הוא סאגה משפחתית הומוריסטית ומרירה כיאה לקומדיה נוסח איטליה העוקבת אחר המאמץ הסיזיפי לקיים משפחה מלוכדת לאורך עשורים ארוכים המקשים את הפרידה וההגשמה העצמית.

מסורת הקולנוע האיטלקי החברתי-פוליטי:

אסנדירה | בבימויו של סלווטורה מרֵיאוּ, המתחיל בשרפה אחת שהעשן העולה ממנה אינו מצליח להסתיר את הטרגדיה של האי סרדיניה שנרמס לאבדות תחת קלגסי התיירות הקפיטליסטית.

סיפורים רעים | של האחים דמיאנו ופאביו דינוצ'נצו, הוא הדבר הקרוב ביותר לסרטיו הראשונים של ספייק לי כשרומא של היום מחליפה את ברוקלין של שנות השמונים והתשעים. זכה בפרס העריכה הטובה ביותר באוסקר האיטלקי.

התחבאתי! | בימויו ג'ורג'ו דיריטי הוא ביוגרפיה על האמן אנטוניו ליגבואה הנחשב לאחד מגדולי הציור הנאיבי של המאה העשרים. את דמותו של האמן האקסנטרי והלא בריא בנפשו מגלם בוירטואוזיות מאופקת השחקן אליו ג'רמנו שזכה בפרס דב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל ברלין. הסרט זכה במספר הפרסים הגדול ביותר בפרס דויד די (האוסקר האיטלקי) כולל בפרס הבימוי הטוב ביותר ובפרס הסרט הטוב ביותר.

הורים נגד משפיענים | סרט אקטואלי מתמיד שביימה מיקֶלָה אנדריאוצי העוסק ביחסי אב אלמן ובתו המתבגרת המפנה עורף לאביה לטובת הרשתות החברתיות וחולמת להיות משפיענית. האב מגלה שהדרך הטובה ביותר להילחם בתופעה ולהחזיר לחיקו את ביתו הוא להפוך בעצמו למשפיען אנטגוניסט וידוען נערץ. ומי מתאים יותר לנהל את הדיגיטל של האב אם לא הבת הסוררת?

תכנית הקולנוע הקלאסית:

התוכנית תכלול סרטים מן העבר המפואר של הקולנוע האיטלקי. סרט תיעודי על מאחורי הקלעים של ״לה דולצ'ה ויטה״ של פליני והפעם מהזווית של המפיקים. הקרנה חגיגית של ״מוות בוונציה״ של לוקינו ויסקונטי כדי לציין 50 שנה ליציאת הסרט המופלא, ומחווה צנועה לאטורה סקולה, במאי מצוין ואהוב כל כך גם בישראל, הכוללת יצירות מופת שהופקו בשנות השבעים והשמונים.

כל האמת על לה דולצ'ה ויטה | את החיבור אל הקלאסיקה המפוארת של הקולנוע האיטלקי יוצר בתכנית הסרט התיעודי-דרמטי החדש בימוי: ג'וזפה פדרסולי. סרט העוקב אחר תהליך ההפקה של לה דולצ'ה ויטה, סרטו פורץ הדרך של הבמאי המוערך פדריקו פליני והפעם מהזווית של המפיק ג'וזפה אמטו, היחיד שהאמין בפרויקט ושילם על כך בממונו ובבריאותו.

50 שנה למוות בוונציה, צ'ינמה איטליה מציין חמישים שנה ליציאתו לאקרנים של מוות בוונציה,  יצירת המופת של לוקינו ויסקונטי. תהייה זו הזדמנות מצויינת להתענג שוב על יצירתו של לקוקינו ויסקונטי האלגנטי שבבמאי הקולנוע האיטלקי, האיש שחי במאה העשרים אך הבין וביכה את מותה של המאה התשע עשרה, שהיה בן אצילים אך תמך באידיאולוגיה הקומוניסטית, קתולי באמונתו והומוסקסואל בהוויתו. תהייה זו גם הזדמנות להעריך מחדש את עמדתו המוסרית של הסרט, לקבל או להסתייג ממנה, וזאת בין השאר לאור הראיונות החושפניים של ביורן אנדרסן שגילם בהיותו נער את תדיוס הצעיר מושא תשוקתו הכבולה של גוסטס פון אשנבך המלחין הגרמני שפוגש בו בבית המלון המפואר בחוף שלידו בוונציה של תחילת המאה העשרים.

מחווה לאטורה סקולה (1931-2016)

את הרטרוספקטיבה המסורתית מקדיש השנה הפסטיבל לבמאי האיטלקי האהוב אטורה סקולה.

סקולה שבטרם הפך לבמאי כתב עשרות תסריטים לקומדיות נוסח איטליה, פיתח סגנון בימוי מובהק משל עצמו והוא חתום על כמה מיצירות המופת של הקולנוע האיטלקי בשנות השבעים והשמונים. מן התיאטרון שאב יותר מפעם את הרעיון של אחדות הזמן והמקום ולא מעט מסרטיו מתרחשים במקום אחד ו/או בזמן תחום. האידיאולוגיה השמאלנית ניכרת בסרטיו והעלילה כורכת יחדיו אירועים פוליטיים וחיים פרטיים.

סרטיו הכלולים בתוכנית

• האם יצליחו גיבורינו למצוא את החבר שנעלם באופן מסתורי באפריקה? (איטליה, 1974)
• אהבנו כל כך (איטליה, 1974)
• המשפחה (איטליה/צרפת, 1987)
• הנשף (איטליהצרפת/אלג'יריה 1983)
• ספלנדור  (איטליה, 1989)
• קפיטן פראקסה (איטליה/צרפת, 1990)

מנהל הפסטיבל: רוני פלוס • מנהל אמנותי: דני מו'גה