במקום נבוט – שותפות | גיוס הקהילה לשמירה על ההנחיות

מסכה (צילום: חי פה בשטח)

כיצד יוצרים שיתוף פעולה עם קהילות לשמירה על הנחיות בזמן מגיפה | מנבוט וסמרטוט – לשותפות

אתמול נאלצתי לצאת לסופרפארם בגראנד קניון כדי לקנות תרופות. הקניון, האהוב עליי במיוחד, היה שומם ומדכא. בעודי פוסעת לכיוון הפארם, ניגשו אליי צמד חיילות עוטות מסיכה. נלחצתי. האם אני בסדר? האם המסיכה שלי תקנית?

חוויה נעימה ומגייסת

מהר מאד הן הבהירו לי שהן מקיימות סיבוב ועוסקות בעיקר בהסברה. שאלו אותי אם חסר לי ידע אודות המגיפה, הגישו לי מידעון כתוב. אפילו קבלתי מדבקה עם ההנחיות הידועות, ונפרדנו בחיוכים ובברכת "שנה טובה" לכולנו. היתה זו חוויה נעימה ומגייסת.

שנת הלימודים תשפ"א (צילום: פיקוד העורף)
חיילות בהסברה לקהילה | למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: פיקוד העורף)

מה שהביא אותי לחשוב…

האם קיימת דרך לגרום לאוכלוסייה לשתף פעולה עם הנחיות בזמן סגר ממושך?
ודאי! אם חושבים חכם, הגיוני ובאופן רגיש וממוקד בבני אדם – אפשר להגיע לתוצאות מצוינות.

על "עייפות פנדמית" שמעתם?

ארגון הבריאות העולמי (WHO), טבע זה מכבר את המושג: "עייפות פנדמית" על מנת לציין את הירידה במוטיבציה של האוכלוסייה לשיתוף פעולה עם הנחיות הסגר. מסתבר שבעיה זו שכיחה לא רק אצלנו בישראל, אלא בעולם כולו. כל מי שניסה אי-פעם לעשות דיאטה, מכיר זאת היטב.

בהתחלה הקילוגרמים יורדים…

בהתחלה – המוטיבציה בשמיים. הקילוגרמים יורדים, מקבלים מחמאות. בהמשך,הגוף מתנגד, נלחם, האדם מתעייף מההקפדות הנוקשות, והקילוגרמים חוזרים.

מסכה (צילום: חי פה בשטח)

אח"כ מתעוררת התנגדות

ההנחיות בתקופת הסגר נתפסות לא רק כמגבילות, אלא כפולשניות ממש. לא מעט אזרחים חוששים מכניסה של אוכפי-חוק למרחב הפרטי שלהם. לכן, אותה עייפות פנדמית מציינת ירידה במוטיבציה, ובהמשך – התנגדות קשה לקיום ההנחיות.

לגייס את הקהילה

האופציות להלן הן פרי חשיבה של חקר קידום בריאות הציבור, המוכרות היטב למי שעוסק בתחום, ולעבודה סוציאלית קהילתית, העוסקת בגיוס קהילות לקידום איכות חייהן.

כאשר מעוניינים לגרום לאנשים להפנים חוקים, הנחיות ואסטרטגיות חדשות – אפשר לכפות זאת עליהם, לגרום לצייתנות פשוטה, אשר בהמשך תגרום להתקוממות. לעומת זאת, אם עובדים לפי עקרונות קידום בריאות ועבודה קהילתית, אנחנו יכולים להגיע למצב שאוכלוסיות רבות ישנו את התנהגותן, מתוך הבנה עמוקה שהשינוי נחוץ להם, למען בריאותם ואיכות חייהם.

(WHO/EURO (2020
הפניה למחקר בנושא

מה נדרש, אם כך?

  1. הכרת הקהילה – איסוף נתונים מדוייקים ועדכניים אודותיה. הכרות עמוקה עם נהגיה, אורחותיה, האנשים החיים בה, הערכים וההרגלים.
  2. מתן אפשרות לאנשי הקהילה להמשיך לחיות את חייהם על פי אמונתם וערכיהם, תוך הפחתת התנהגות מסתכנת. למשל: אם מבינים עד כמה תפילות ראש השנה משמעותיות לאנשים מאמינים ודתיים, מוצאים פתרונות מפחיתי הדבקה ככל האפשר, תוך ניסיון לשמר את אורחות החג.
  3. שילוב הציבור – כמה פשוט והגיוני. במקום "להנחית" פתרון – שואלים.
    לא פעם הפתרונות נמצאים בקהילה עצמה, כל קהילה.
    "מה יסייע לכם לשמור על ההנחיות?"
    "באלו נקודות אתם צופים שתהיה נקודת חיכוך בין אורח חייכם להנחיות?"
    "מי האנשים מתוככם שיכולים לסייע בשמירת ההנחיות?" וכיו"ב.
  4. אמפתיה עמוקה לשינוי שנוצר עקב המגיפה והסגר בחיי הציבור – מחולי, ירידה כלכלית, פגיעות בנפש, בגוף, בחיי המשפחה – ללא שיפוטיות והתנשאות.

ומה מקבלי ההחלטות יכולים לעשות כדי לסייע?

  1. ראשית, להיות שקופים עם הנתונים, המחקריים, המדעיים, הסוציו-דמוגרפים, הכלכליים, ואם אין די נתונים, להגיד זאת.
  2. עקביות במסרים. כן מסיכה, לא מסיכה, חדר כושר כן, בים לא – בעצם, אולי להפך? עקביות במסרים מפחיתה חרדה ומסייעת לשיתוף פעולה.
  3. תיאום בין דוברי הממשל השונים ונציגיו. להקפיד שכולם מעבירים, בדרכם, את אותם המסרים, ואין להם אג'נדות שונות, המעוררות חשד.
  4. לשאוף ליכולת חיזוי. המגיפה מתעתעת. בכל פעם אנחנו שומעים על אוכלוסיות חדשות הנדבקות בה וסובלות מתופעות לוואי. חשוב שאנשי המקצוע, אפידמיולוגים, יעקבו את הממצאים וישתפו בהם את הקהל הרחב, כדי להכינו לשלבים הבאים. פעולות אלו מפחיתות, כאמור, חרדה, ומסייעות להפנמה ולשיתוף פעולה.
חיילי פיקוד העורף - סיוע לעורף האזרחי במאבק במגיפת הקורונה (צילום: דובר צה"ל)
חיילי פיקוד העורף – סיוע לעורף האזרחי במאבק במגיפת הקורונה (צילום: דובר צה"ל)

שיתוף התייעצות זמינות ועידוד

ככל שישותפו יותר נציגים מהקהילה, יתייעצו עימם על פתרונות מותאמים, והפתרונות יהיו פשוטים, קלים וזמינים – כך עולה הסיכוי לשיתוף פעולה מלא. רצוי מאד להמעיט בהפחדה ובאיומים.

גבולות ברורים

חשוב שיהיו גבולות ברורים למפרים את ההנחיות. מעבר לכך – יש להזכיר, להסביר, לעודד ופחות להפחיד ולאיים.

לצערנו, לא זו הדרך שבה נקטו ממשלות שונות בעולם, כולל ממשלת ישראל

איומים, הנחיות נוקשות שאינן מותאמות לחלק מהאוכלוסייה ונדרשת להן התאמה, נטישת המרחב הווירטואלי והפקרתו למכחישי המגיפה וליצרני 'פייק-ניוז', כל אלה, מביאים אותנו, בין היתר, לעלייה ניכרת בנתוני התחלואה.

לא אבדה תקוותנו • עדיין אפשר לתקן

אמר רבי נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן".
יש עדיין אפשרות לתקן את השיח הציבורי בנוגע למגיפה. לא אבדה תקוותנו.

4 תגובות
  1. איציק+התשואל אמר/ה

    כבר היו מאות תגובות על ה" ידיעה המרעישה " , של גיוס מלשינים אזרחים , איש על רעהו – לקדם את המטרה " הקדושה " שבענו מרעיונות הזויים שכאלה .
    ולעיריה – מיצאו פתרונות יותר מכובדים , מאשר לשסות ולפלג את הציבור, שכבר עייף משגיונות המימשל הדונים !!!

    1. איציק+התשואל אמר/ה

      השונים

  2. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    כל הכבוד לחיילות צה"ל.יישר כוח

  3. יעל אמר/ה

    יישר כוח יפעת וציפי

לא ניתן להגיב