מחאת העובדים הסוציאליים • דורשים מוגנות ושיפור התנאים המבישים
מחאה: לא עומדים יותר בעומס
מאות השתתפו היום 2/7/20, בהפגנות העובדים הסוציאליים באזור חיפה והסביבה, שהתקיימו במספר מקומות במקביל:
צומת בית אורן, צומת דולפין, חורב, הצריף, הנביאים ובמרכז זיו.
אם לא יחול שיפור, יפתחו העובדים הסוציאליים בשביתה כללית כבר ביום שני הקרוב 6/7/20.
שפרה פניגשטיין, נציגת עיריית חיפה למרכז איגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות הכללית:
הפגנו הבוקר בדרישה למוגנות ושיפור תנאי העבודה המבישים. יש לנו עומס ולחץ עבודה אדיר בגלל שאף אחד לא רוצה לעסוק במקצוע הזה עם התנאים המביכים המוצעים. אם לא נגיע להסכמות ולא יחול שיפור נפתח בהשבתה כללית ביום שני הקרוב 6/7/20. אנו זקוקים לתמיכת הציבור במאבק הצודק שלנו.
איתנה שר שלום, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית טירת-כרמל:
העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע מומחים בתחומם אך הדבר לא ניכר בשכר והם נמצאים בתחתית רשימת המשתכרים האקדמאים. מדינת ישראל נוכחה לדעת השירותים החברתיים והמקצועיים הניתנים על ידי העובדים הסוציאליים לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסייה הנזקקת הם הכרחיים בעת שגרה ובפרט בעת משבר חברתי וכלכלי. הגיע הזמן שגם האוצר יכיר בכך ויסכים לדרישות השכר" הוסיפה שר שלום.
עו"ס איריס יוזף, מהמחלקה לשירותים חברתיים טירת-כרמל:
אנו קורסים תחת נטל העבודה שלנו. מקסימום פרופסיה ונשארים בסוף עם מינימום פנסיה. באנו לכאן היום כדי לזעוק את הזעקה שלנו ושל כל שירותי הרווחה בישראל.
עובדים סוציאלים שלוקחים ילדים ממשפחות בגלל רשעות,שלא נותנים קצבאות לאנשים אשר מגישים תביעות לביטוח לאומי.לא ממליצים על מתן קצבאות,עובדים סוציאלים שלא מבקרים קשישים ובזכותם רק בחיפה כמעט 10 קשישים עריריים מצאו את מותם בדרך ביזיון.לא מגיע לכם שום תנאים ושום העלאת שכר.מגיע לכם לשתות מים מהביוב.
אף אחד לא לוקח את ההחלטה להסיר ילד ממשפחתו בקלות, עו"ס יודעים מה הערך של משפחה תקינה ושלמה, אבל יש מצבים שבהם הילד בסכנה ממשית לבריאות, לנפש ולחיים. אין לך מושג כמה עומס יש על עו"ס, מי שנכנס לתפקיד הזה מגיע לרוב עם רצון לעזור לאנשים, ואז הם נתקלים בחומה של בירוקרטיה, תקציבים מינימאליים, התמודדות עם קשיים משלהם כגון הלחץ הנפשי של ההחלטות שהם חייבים לקבל, חוסר האונים שהם הרבה פעמים מרגישים בניסיון הטיפול במקרים קשים ביותר של עוני, מחלות נפש, אלימות במשפחה, ואת כל זה הם נושאים על עצמם גם אחרי שעות העבודה. ועם כל זה, הם הרבה פעמים עצמם יושבים לא כל-כך רחוק מעל האנשים שהם מנסים להציל, מבחינת מצבם הכלכלי. תנסה לחשוב על מה שאתה מתאר כשאתה גם מתחשב במה שכתבתי.