עימות ראשון בין מפגיני חורב למתנגדים: מחלוקת על חופש הביטוי וחופש התנועה – צפו בשידור מהשטח

(חי פה) – הערב, 03/01/2026, הגיעו למרכז חורב בחיפה מאות מפגינים – חלקם למחות נגד הממשלה וחלקם למחות נגד עצם קיום ההפגנה השבועית במקום, שלטענתם פוגעת בחופש התנועה מדי מוצאי שבת. בין הדוברים היה מנשה רם, אביו של עמרי רם ז"ל שנרצח במסיבת נובה, שסיפר בקול שבור על רגעיו האחרונים של בנו. מולו עמדו מאות מפגינים שהקשיבו בדממה, בעוד כמה צעדים מהם עמדו מתנגדי ההפגנה והשמיעו רעש מחריש אוזניים. רם תיאר את שירותו הקרבי של בנו ואמר בכאב כי בנו יצא להגן גם על אותם מפגינים שמפריעים לו כעת להספיד.

המפגינים נגד ההפגנות בחורב מרעישים בזמן נאומו של מנשה רם, אביו של עמרי רם ז"ל, אשר נרצח במסיבת הנובה:

עשרות שוטרים, ניידות ואמבולנסים

מפקד תחנת חיפה, סנ"צ אייל שחר, הצליח לנהל את האירוע כך שהצומת לא נחסם והתנועה המשיכה כסדרה, תוך פריסה של עשרות שוטרים, ניידות ואמבולנסים שנדרשו לשמור על הפרדה בין המחנות. המפגינים בעד החלפת השלטון וועדת חקירה ממלכתית הדגישו כי אינם מעוניינים להיגרר לפרובוקציות, בעוד המתנגדים טענו כי מפגיני חורב אלימים ואינם מוכנים לשמוע דעות אחרות.

הדר מוכתר הסתובבה בין המפגינים

כמו בשבוע שעבר, גם הערב הסתובבה בין המפגינים הדר מוכתר, המתמודדת הצעירה בפריימריז בליכוד, כשהיא מלווה בטבעת שוטרים. לדבריה, היא שבה להפגנה בחיפה לאחר שלטענתה ההפגנה הקודמת הייתה "האלימה ביותר שהייתה בה", והיא מבקשת ליצור שיח – אך אינה מוצאת לכך אוזן קשבת.

המפגש הראשון בין המחנות

במשך שנים מתקיימות מדי מוצאי שבת הפגנות במרכז חורב, שמטרתן – לפי המארגנים – לסיים את מלחמת 07/10, לקדם את החזרת החטופים ולהוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית. מנגד, המתנגדים טוענים כי ההפגנות פוגעות בחופש התנועה שלהם בשל חסימת הצומת אחת לשבוע, וכי הן אינן אפקטיביות משום שהן מתקיימות בחיפה ולא במוקדי קבלת ההחלטות בירושלים או בתל אביב. הערב, לראשונה, שתי הקבוצות נפגשו פיזית באותו מרחב. המפגש היה טעון, אך רובו התנהל ללא אלימות פיזית, גם אם ברקע הורגשה מתיחות גוברת.

הפגנת המתנגדים הראשונה מול ביתו של ראש העיר

שבוע לפני כן התקיימה לראשונה גם הפגנה מאורגנת של מתנגדי מחאת חורב, שנערכה מול ביתו של ראש העיר יונה יהב בשכונת דניה. למרות מזג האוויר הגשום והקר, הגיעו למקום עשרות רבות של מפגינים שקראו ליהב לעצור את ההפגנות במרכז חורב ולשים סוף לפגיעה ביכולתם לנוע בחופשיות במוצאי שבת. לטענתם, חסימת הצומת מדי שבוע הפכה לנטל בלתי סביר על תושבי העיר. המפגינים הבהירו כי מדובר רק ב"יריית הפתיחה" של מחאה מתמשכת, והערב קיימו את הבטחתם כשהעתיקו את מוקד המחאה מדניה אל מרכז חורב עצמו — ישירות מול ההפגנה השבועית ואל מול המפגינים שלהם הם מתנגדים.

הוויכוח ברשתות החברתיות שהוביל לעימות

העימות הפיזי הוא תוצאה של ויכוח מתמשך ברשתות החברתיות. לאורך השנתיים האחרונות טענו מתנגדי ההפגנות כי גם הם תומכים בהחזרת החטופים, אך סבורים שהפגנות בחיפה אינן מועילות. לטענתם, אם המטרה היא להשפיע על קובעי המדיניות, יש להפגין מול הכנסת או בכיכר החטופים. מאז חזרת כל החטופים החיים באוקטובר האחרון, טענו המתנגדים כי אין עוד הצדקה להפגנות, ובוודאי לא לחסימת צומת מרכזית. חלקם אף טענו כי ההפגנות יוצרות אנטגוניזם בקרב מצביעי ימין, ולכן מרחיקות את המפגינים מהמטרה הפוליטית שהם מבקשים להשיג.

תמיכה בשומרי הסף – אנשי מערכת המשפט, התקשורת וגורמי הביטחון

מארגני ההפגנות הקבועות בחורב (נגד ההפיכה המשטרית) טוענים כי המתנגדים אינם מבינים את מהות המחאה. לדבריהם, ההפגנות אינן מיועדות לשכנע מצביעי ימין, אלא להתכונן ליום הבחירות הצפוי בעוד כעשרה חודשים. בנוסף, הן נועדו להביע תמיכה בשומרי הסף – אנשי מערכת המשפט, התקשורת וגורמי הביטחון – שלטענת המפגינים סופגים מתקפות יומיומיות.

המפגינים מדגישים כי כל פעולה ציבורית היא פוליטית, וכי כמו שהמתנגדים מבקשים לחזק את הממשלה, כך הם מבקשים להחליף אותה. מבחינתם, המחאה היא כלי דמוקרטי חיוני, במיוחד לאחר אירועי 07/10.

זכויות מתנגשות: חופש התנועה מול חופש ההפגנה

הוויכוח בין הקבוצות מגלם בתוכו עיקרון בסיסי באזרחות: זכויות מתנגשות. במקרה זה מדובר בזכות התנועה של תושבי חיפה מול הזכות להפגין. לפי תפיסה רווחת במשפט הציבורי, הזכות להפגין גוברת על הזכות לתנועה, משום שהיא מהווה ביטוי מרכזי לחופש הביטוי ולפעולה דמוקרטית. הפגיעה בחופש התנועה היא זמנית, מוגבלת בזמן ובמקום, ויש דרכים חלופיות לנוע בעיר.

לעומת זאת, פגיעה בזכות להפגין עלולה לשתק את יכולתם של אזרחים להביע מחאה ולהשפיע על סדר היום הציבורי.

טענות המתנגדים: הפגנה כן – חסימה לא

למרות ההבנה של חלק מהמתנגדים לחשיבות המחאה, הם טוענים כי ניתן לקיים הפגנות במקומות שאינם משבשים את התנועה. לטענתם, חסימת צומת מרכזי מדי שבוע פוגעת באלפי תושבים, חלקם קשישים, הורים לילדים קטנים או עובדים שחוזרים ממשמרות. אולם מבחינת המפגינים, הפגנה שאינה משבשת את הסדר הציבורי – ברישיון ובפיקוח – מאבדת את כוחה. "אם אף אחד לא רואה אותנו, אנחנו לא מפגינים", אמר אחד המארגנים.

השוואה להפגנות אחרות: טענות לאכיפה סלקטיבית

המפגינים מציינים כי לפני כעשרה ימים חסמו מפגינים חרדים ציר ראשי במדינה במשך שעות, והמשטרה לא פינתה אותם בכוח. לטענתם, הדבר מדגים אכיפה לא אחידה. לעומת זאת, ההפגנות בחורב היו מאז ומתמיד לא אלימות, והמשטרה המקומית פעלה בהן במקצועיות ובאופן מאוזן. הם טוענים כי מי שמנסה להסלים את האירועים הם דווקא גורמים חיצוניים שמגיעים להפגנות כדי לייצר פרובוקציות.

שאלות פתוחות: למה תומכי הממשלה מגיעים לעימות

שאלה מרכזית שנותרה פתוחה היא מדוע תומכי הקואליציה מגיעים למוקדי ההפגנות במוצאי שבת. במשך שנתיים לא נרשמה אלימות מצד המפגינים, והמחאה התנהלה באופן עקבי, מסודר ושקט יחסית. כעת, נראה כי יש מי שמנסה להציג את המפגינים כאלימים, למרות היעדר ראיות לכך. המפגינים

הקבועים בחורב טוענים כי מטרתם ברורה: להחליף את השלטון בבחירות, לא לייצר אלימות. לדבריהם, הניסיון לייצר פרובוקציות נועד לפגוע בלגיטימיות המחאה.