חיפה: חלוקת המזון בככר הרקפות על ידי "לקראת שבת" ומתנדבים

בפעם האחרונה שעברתי בככר הרקפות בדרך הים, ראיתי פתאום בצד המון קרטונים וכמה אנשים מסתובבים לידם. נכנסתי דרך אחת הדלתות הפתוחות ומצאתי את עצמי במטבח מריח ריחות מאוד נעימים של כרובית ופסטות ושעועית ומה לא. בחור נחמד בשם מרקו שמכין את כל האוכל הזה לסופרמרקט סמוך – "מרכול הזול", סיפר לי שקרטונים שראיתי בחוץ מיועדים לחלוקת המזון. לקבלת מידע נוסף הוא הזמין אותי לבוא ביום חמישי בסביבות שעה 13:00 כאשר ההכנות בעיצומן.

הקשבתי לאדון הנחמד וחזרתי לככר הרקפות בעוד שבועיים. כולם היו באקשן מטורף: עשרות קופסאות עמדו בכל השטח, חצי ממולאים בירקות: סלק, גזר, תירס ניתנים כתרומה מארגון התנדבותי "לקט". בקופסאות אחרות היה לחם וחלה. עד השעה 17:00 יתמלאו הקופסאות בביצים, אורז, קמח, חלב ומצרכים נוספים שהעמותה "לקראת שבת" קונה במחירים מיוחדים מסופר מרקט "מרכול זול" ובמספר מקומות נוספים. יש גם חנויות כמו מאפיית אריאל, קונדיטוריה "שמו" ועוד, שמביאים את מיטב מוצריהם ללא תשלום. כל בית היה שמח לקבל על שולחנו את העוגות המדהימות שלהם. הכסף לקניות נתרם ע"י איש עסקים גדול ומכובד שעושה זאת בעילום שם (מתן בסתר). "בדרך, יש גם אנשים טובים נוספים שתורמים לנו סכום פה וסכום שם. זה עוזר מאוד"… אומרת נעמי שחר – מנכ"לית העמותה "לקראת שבת" והמתנדבת הראשית.

אז ככה הם עובדים כבר מעל 12 שנה בשטח שהוקצה למטרה זו באדיבות הסופרמרקט והעסקים הקטנים שממוקמים כאן. הכול החל כאשר כמה מההורים והילדים של בית הספר "הריאלי" במרכז הכרמל החליטו להשפיע על החברה החיפאית. כך נוצרה העמותה, ולנעמי שחר שהייתה אז מורה הציעו לעמוד בראשה. בשיתוף הדוק של אגף הרווחה של עיריית חיפה, כל יום חמישי יוצאות 200 חבילות בערך למשפחות ברחבי חיפה.

"אנשים שרוצים לקבל מזון, אלו שזקוקים לכך, נרשמים בעירייה", אומרת נעמי. – "שם בודקים אם הם מתאימים, עושים רשימות ומעבירים לנו… המשפחות מתחלפות כל חצי שנה", מסבירה אחת המתנדבות הוותיקות בארגון, “על מנת שלא ליצור תלות של המשפחה בעזרה שלנו…חשוב גם להבין שאנשים אלה זקוקים לתמיכה, לא בגלל שהם אינם עושים מספיק, אלא בגלל שהמצב הכלכלי בארץ הוא לא טוב"
זה מעבר ל"לתת מזון", מוסיפה מתנדבת נוספת, "אנחנו יוצרים קשר עם אנשים, מגיעים אליהם הביתה, מדברים, נכנסים לפעמים. לומדים להכיר אחד את השני…".

חלוקת המזון מתחילה משעות הבוקר המוקדמות כשבאים המתנדבים הראשונים ומכינים את הארגזים. בשלב מאוחר יותר מגיע האוכל לחלוקה. ב-12:30 מגיעים תלמידים משתי כיתות של בית-הספר "הריאלי" (ברוב המקרים אלה תלמידי "הריאלי" אבל ישנם בתי-ספר נוספים המתנדבים לפעילות העמותה וביניהם גם תלמידים עם פיגור מנטאלי) ומתחילים לעבוד…ולעבוד קשה, צריך להגיד, אבל עם הרבה צחוק, אהבה ושמחת חיים. "זה נותן לך אושר, אומרת אסתי, המתנדבת גם היא בעמותה. – “זה המצבר שלי לכל השבוע… נכון שהעבודה פה היא לא קלה, אך מדובר בנתינה וכשאתה נותן מעצמך ואתה מבין את החשיבות של הפעילות למען האחרים, זה ממלא אותך עד אינסוף…"

נדהמתי לראות איך בנים ובמיוחד בנות, בגילאי 13-16 מעלים בקלות את הארגזים עם האוכל, ועושים זאת בחיוך. מביאים עוד ועוד מצרכים נוספים, קופצים, וצוחקים כמו שרק הנוער יכול לעשות. במקום הזה אין שתייה, אלכוהול וסמים. אף אחד לא מכריח אותם להישאר כאן אחרי שסיימו את השעות של "המחויבות האישית", הם עושים את הבחירה שלהם. יש פה צעירים שמבינים כבר את החשיבות של הנתינה לאחר, עשייה למען אחד שזקוק להם והם יכולים ומוכנים לחלוק את ההרגשה הזאת… וההרגשה הזאת ממלאת אותם הרבה יותר מכל הדברים המזויפים שהעידן המודרני מציע לדור החדש.

בנוסף לתלמידים של בתי-הספר האזוריים, מגיעים לפה גם מבוגרים ששמעו על הארגון ורצו להתנדב ולעזור לקהילה. יש חיילים שבוחרים ביום החופש שלהם מהצבא לבלות בעזרה לזולת. חשוב לציין שכל הפעילות כאן מתבצעת ללא תשלום. אף אחד לא מקבל גרוש על העבודה. זה מאוד מרגש ומשאיר פתח לתקווה: כל עוד שיש אנשים כאלו שנותנים מכל הלב ללא תמורה – אנחנו נחיה ולא נתרסק.

ארגון "לקראת שבת" פתוח לכל אחד ואחת המעוניינים לתרום מזמנו ומכספו למען הקהילה. “עכשיו אנחנו בדיוק לפני חופשת הקיץ כשהרבה מהמתנדבים הקבועים שלנו יוצאים לחופשה ואנחנו זקוקים לכוחות חדשים, במיוחד לחודשיים- שלושה הקרובים", אומרת נעמי שחר, "אז כל אדם המרגיש נכונות לתרום, מוזמן לפנות לעמותה.(תיאטראות ישראל,עמותה "לקראת שבת", בחורה בשם מרינה תקבל את פניותכם בטל' – 04-9116888) אנחנו נשמח לכל אחד ואחת". אחת הבנות הוותיקות בארגון מציינת את החשיבות של התרומה לאנשים נזקקים: “חשוב מאוד לראות את המשפחות במצוקה. הנוער שבא אלינו לומד להבין שלא כולם כמוהם, יש שכבות סוציאליות שונות בין האוכלוסייה. לא כולם גרים בכרמל".

בערך ב-17:15 מתחילים לעבור נהגים שמחלקים את הקרטונים למשפחות. עבר לי בראש ברגע הראשון כשנאמר על הנהגים – שיבואו נהגים מוסמכים מאגד ויעשו את ההובלות, אבל הגיעו, אחד אחרי השני אנשים רגילים לחלוטין, באוטו משלהם. ביניהם יש כמובן נהגים מקצועיים, אבל גם אנשי הייטק, מהנדסים, אנשי עסקים מכובדים שגם הם נותנים מזמנם פעם בשבוע למשך שעתיים-שלוש ומביאים את האוכל לנזקקים. "זה נותן לי אדרנלין לכל השבוע", אומר אחד הנהגים…“זה כייף לנשמה", מוסיפה נהגת אחרת עם ניסיון של 8 שנים בארגון.
“יש גם כאלו שמתביישים שמביאים להם אוכל, אז אנחנו שמים את הארגזים לייד הדלת", מוסיפה אשתו של אחד הנהגים שמלווה אותו במסע מידי פעם.
ואכן, לקבל עזרה לפעמים זה לא מצב קל. אבל טוב שיש מי שעוזר לך, כי הדרך היא קשה לעתים.

עזבתי את המקום לקראת 19:00, כשהרכבים עם הנהגים המשיכו להתייצב, קיבלו מהרכזת את רשימת הכתובות שלהם, התקדמו לקבלת הקרטונים בהמשך הרחבה ונסעו לדרכם. הכול מאורגן ומתקתק בידיים המנוסות של המתנדבים. "חשוב לנו להודות לבתי-העסק פה", אומרת אחת המארגנות, על ההתחשבות שלהם, כי בכל יום חמישי אנחנו כאן עם הרבה ארגזים ורעשים. והם ממש הולכים לקראתנו, מבינים ותומכים…".

בעל מכבסה שנמצאת ברחבת הכיכר מציין "הם עושים דבר טוב ובהתנדבות, אז אנחנו אתם. אם זה לא היה בהתנדבות, אין מצב שהיינו מסכימים".

חלוקת המזון לנהגים, שמפיצים את האוכל בין המשפחות, מסתיימת בשעה 20:00. ובכל הזמן הזה האנשים בשטח עובדים קשה – מכינים, מחלקים, מרימים, מטאטאים…ונשארים עם החיוך על הפנים ושמחת חיים. גם אני נדבקתי מהם בחשק של עזרה לזולת, התרגשתי בהתרגשות שלהם של מעשה טוב למען האחר ללא תמורה. ומה שהכי הדהים אותי – כמעט אף בן-אדם שראיינתי אותו לא רצה להגיד את שמו. אז ככה יצא לי לדבר עם אנשים אנונימיים שמקדישים חלק מחייהם לאלו שזקוקים להם מתוך ענווה ואהבה. וגם אתם יכולים להצטרף אליהם.

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="תרומה לקהילה" tag="57" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]