יום היסטורי לעיר חיפה: עבודות ניקוי קרקעית נחל הקישון יצאו לדרך • פרויקט ניקוי נחל הקישון

העבודות להוצאת משקעי הבוצה מנחל הקישון קיבלו היום (ב) אור ירוק לצאת לדרך, בטקס חגיגי בשתתפות השר הלגנת הסביבה עמיר פרץ, ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראש עיריית נשר אבי בינאמו, מנכל”ית רשות נחל הקישון שרון ניסים, מנכ”ל רשות ניקוז ונחלים חיים חמי, ועוד רבים ומכובדים. פרץ: “היום אנחנו מחזירים את החיים לנחל, ואת הנחל לציבור”. יהב: “מתחילים לתקן את ההיסטוריה”

בתמונה: השר פרץ, מנכל"ית הרשות וראשי רשויות גוזרים את הסרט. צילום: סמר עודה
בתמונה: השר פרץ, מנכל”ית הרשות וראשי רשויות גוזרים את הסרט. צילום: סמר עודה

עבודת החפירה להוצאת המשקעים המזוהמים מקרקעית נחל הקישון, החלו היום במסגרת הפרוייקט לשיקום וניקוי הנחל של המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה שרוב שטח הפעילות נמצא בשטחה המוניציפלי. העבודות יובצעו בעזרת מחפר היניקה הימי (הדרייג’ר), כלי שיט שהובא במיוחד מקנדה לביצוע הפרויקט, שכולל פעילות החפירה בקרקעית הנחל והוצאת משקעים מזוהמים מקרקעיתו מדי יום.

במסגרת העבודה לשיקום הנחל ינוקה שטח באורך 7 ק”מ אשר זוהם בעבר בתוואי הקישון, כאשר משטח זה יוצאו ב-20 החודשים הבאים כ-400,000 מטר קוב של משקעים מזוהמים שהצטברו במשך עשרות שנים בקרקעית הנחל. המשקע המזוהם שייחפר ויישאב מקרקעית הנחל יטופל בתהליך ביולוגי ארוך ומורכב. מי הנחל שיישאבו יחד עם המשקע, יופרדו ויוחזרו אל הנחל לאחר הטיפול, והמשקע מהקרקעית שטופל ונוקה ייערם בגבעות אשר יהיו חלק מהפארק המטרופוליני המתוכנן לקום בעתיד בקישון.

מחפר_היניקה_הימי_2.JPG
מחפר היניקה הימי. צילום: סמר עודה

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, אמר בטקס: “האדם הוא המשחית העיקרי של הסביבה, הוא הגורם בגין העבודות שהיו צריכות להיווצר: בניית הארץ, סלילת כבישים, רכבות, תעלות מים, הקמת ערים, הקמת מפעלים, הקמת תעשייה אבל מדינת ישראל הצעירה עשתה זאת בצורה נחרצת, כי היא באמת העמידה לעצמה הקמה של מדינה, עם מעט מאוד משאבים אבל עם רוח גדולה. יחד עם זאת התחשבו פחות בסביבה. ומה שמקובע כאן היום זה המסר המרכזי שאזרחי ישראל מכירים באחריות שלהם לנזקים שנגרמו, ורואים מחויבות לשקם את כל המפגעים, לא רק בנחל קישון אלא בכל רחבי מדינת ישראל. אין לי ספק שכל האוכלוסיה שגרה בסביבה שסבלה קודם ממפגעים רבים, מרגישים ששיקום הנחל משנה לחלוטין את כל מעמדן של כל השכונות שנמצאות מסביב ובוודאי פותרת הרבה מאוד בעיות. המחויבות לנחל נמצאת בעדיפות מאוד גבוהה אצלי.במשרד שלנו נמצאים אנשים מאוד מקצועיים שיודעים לשתף פעולה ולעשות את הדברים בצורה הנכונה ואני מאמין שכולם רואים בפרויקט הזה פרויקט דגל”.

פרץ פנה בדבריו לראש עיריית חיפה יונה יהב: “התחייבנו לעוד כמה דברים ונעמוד בהן. התחייבנו להעביר את מיכל האמוניה, המיכל שמייצר כאן תחושה של סכנה מיידית. התחייבנו להעביר אותו, והיום אנחנו אכן נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים ואני מקווה שכבר בסוף השנה יימצא הזוכה שיתחיל להקים את מפעל האמוניה בנגב, כדי שנוכל לעמוד באותה התחייבות שאני באופן אישי התחייבתי לה, ואני מאוד שמח שהתחייביות ממשלתיות מתחילות להתקיים. זה לא משנה איזה ממשלה זאת תהיה, כי ההתחייבות היא קודם כל כלפי האזרחים ועם כל המשמעויות של הטבע והסביבה. מבחינתי זה יום מרגש, כי היינו כאן כשפגשנו את החברה הקנדית שהגיעה לכאן, וראינו את ההתלהבות שלהם אבל לא ראינו עדיין את הפעולה הממשית. עברו שישה חודשים מאז, הגיע כלי החפירה והתחילו להרכיב אותו עם כל סימני השאלה והיום אנחנו נתן לו את האור הירוק להתחיל להתניע, להיכנס לקרקעית להוציא משם את כל מה שנדרש, לטפל באותם חומרים לנקות אותם, חלקם יוחזרו לנחל, חלקם יועברו למקומות אחרים וחלקם ישרתו את המקטע הסביבתי בתוך האי שיווצר בין הנחל לבין הנפתול. יווצר כאן אי יפה, מזמין, שיגיעו אליו הרבה מאוד אזרחים לא רק מחיפה אלא מהסביבה כולה”.

יונה_ורץ_3.JPG
צילום: סמר עודה

“סביבה מפילה גבולות , מפילה חומות לא רק חומות פיזיות אלה גם חומות מנטליות, וטיפול בסביבה הוא טיפול שמיועד לשרת את כל האוכלוסיה יהודים וערבים. הסביבה לא מבחינה בין דת לדת או בן עדה לעדה או בין מעמד למעמד, הסביבה הוא המקום שכולם בו יכולים להרגיש שניתן להם שוויון. אני מאמין במסר של צדק חברתי צדק סביבתי ושלום כמסר שהולך ביחד למען זה אני כאן ולמען זה אמשיך לפעול”, סיכם השר.

ראש עיריית חיפה יונה יהב: “מדובר ביריית הפתיחה לשלב הסופי של תהליך היסטורי. לא ירחק היום בו נוכל לנפוש בנחל נקי וזך שהיווה במשך שנים את סמל הזיהום של הסביבה. זהו צעד ענק נוסף בשיקום בפועל ובתדמית של אזור נפלא שהיה מושמץ במשך שנים. אפשר להגיד שאנו מתחילים לתקן את ההיסטוריה”.

בפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון אותו מובילים המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון ורשות נחל הקישון, לצד גופים נוספים הושקעו עד היום, כ-90 מיליון ₪ ובמסגרתו , בוצעו בין היתר: הכשרה של שטחי התפעול והוצאת 300 אלף מ”ק אדמה מהאתר בכדי לחפור ולהכין את התוואי המתפתל החדש (הנפתול), שבו יזרום הקישון לאחר השלמת השיקום לצד התוואי הקודם, הוקמו מתקנים שישמשו לטיפול במים ובמשקע המזוהם אשר יוצא מקרקעית הנחל, ביניהן משאבות וצנטריפוגות הגדולות מסוגן בעולם לטיפול במשקע שיישאב מקרקעית הנחל, בריכות שיקוע גדולות לאגירה ולטיפול במי הנחל ומעבדה מתקדמת המיועדת לבדיקות של המשקעים מקרקעית הנחל ולבחירת אופן הטיפול המיטבי בהם.

סיור_4.JPG
סיור בנחל צילום: סמר עודה

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.