בעקבות דו”ח מבקר המדינה, ארגוני הסביבה: על היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשרד להגנת הסביבה בעניין מפרץ חיפה

מסיבת עיתונאים ארגוני סביבה דוח מבקר הסביבה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

בעקבות דו”ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני 24/06/19) ממנו עולים מחדלים וכשלים בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה. בכל הנוגע למפרץ חיפה, קיימו ארגוני הסביבה מסיבת עיתונאים ראשונה מסוגה, המשותפת לכלל הארגונים הסביבתיים במפרץ חיפה ונציגי התושבים. נציגי הארגונים אמרו כי בכוונתם לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשרד להגנת הסביבה על התנהלותו בעניין מפרץ חיפה וקראו לממשלה להודיע עד לסוף שנת 2019 על אימוץ תכנית רמ”י למפרץ החדשנות ואת מסקנות דו”ח מקינזי הממליץ על סגירת בזן עד לשנת 2025.

מסיבת עיתונאים ארגוני סביבה,  דו"ח מבקר הסביבה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
מסיבת עיתונאים ארגוני סביבה, דו”ח מבקר הסביבה (צילום: סמר עודה כרנתינג’י)

ד”ר רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי חיפה:

מהדו”ח עולה כישלון בניהול והתנהלות של המשרד להגנת הסביבה. כישלון מערכתי של רגולטור הוא בעל השלכות חמורות המעמידות אלפי אנשים בסיכון. המחדלים העולים מדו”ח המבקר מציפים חולשות של הטיה בשיקול הדעת במשרד להגנת הסביבה והעדפת התעשיות על האינטרס הציבורי. השאלה הנשאלת – למה? נוכח הממצאים הקשים בדוח של מבקר המדינה אנו מתכוונים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה: אנחנו רוצים לדעת האם אכן מקודש האינטרס הציבורי בניהול ובהתנהלות של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו לומדים שאין לנו אבא ואמא בשטח. הרגולטור, כהווייתו, לא מתפקד כראוי, לא שומר עלינו ולכן, על פי עקרון הזהירות המונעת הממשלה חייבת להידרש לעניין מפרץ חיפה. אי אפשר להשאיר את המצב בחוסר הוודאות הנוכחי. אנחנו דורשים ממשלת ישראל לקחת אחריות על חייהם של כמיליון תושבי המדינה החיים במפרץ חיפה ותחת ראייה מתכללת של הסכנות הבריאותיות והסיכונים הבטיחותיים – שאנחנו חיים בהם – להעלות להחלטת ממשלה בבהילות את תכנית הבראת מפרץ חיפה וסגירת התעשיות המסוכנות במפרץ חיפה.
רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי
רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי

חברת הכנסת לשעבר יעל פראן ונציגת התנועה הירוקה:

מפרץ חיפה הוא על הכוונת. הוא על הכוונת מאויבינו מצפון ומאויבינו מדרום וזה דבר ברור וידוע וממשלת ישראל יודעת את זה. כמות החומרים שיש במפרץ חיפה, אין לה אח ורע במזרח התיכון ובקרבתה לאוכלוסייה כנראה גם בעולם. ומה עושה עם זה הממשלה? אנחנו רואים מה היא עושה יום יום והדו”ח שיוצא היום הוא חסר תקדים בתקיפות שלו ובאמירות הנחרצות שיש בו על כך שההמשלה לא עושה כלום. חומרים מסוכנים! מהדו”ח עולה כי לא נעשה הדבר הכי בסיסי והוא בדיקת סיכונים מחומרים מסוכנים במפרץ חיפה. זו הייתה החלטת ממשלה מלפני שנים ולא עשו את הבדיקה הזאת. נכון שמיכל האמוניה יצא מהמפרץ, אבל יש כאן עוד עשרות ומאות מכלים של דלקים וחומרים נוראיים ואיומים, שעצם הימצאותם אחד ליד השני במכלים ישנים ודולפים ולא בתנאי בטיחות כפי שאמור להיות בשנת 2019, זו הנורה האדומה המהבהבת במפרץ חיפה. זה סיכון ביטחוני שקיים מעל ראש התושבים ואנשים מאוד בכירים במערכת הביטחון ויוצאי רפאל לשעבר יצאו ואמרו את זה והממשלה לא עושה את המינימום. הדו”ח הזה אני מקווה שיהיה אבן הדרך הראשונה לשינוי מאוד גדול במפרץ חיפה כי זה מה שצריך לקרות כאן ואנחנו יודעים שזה יכול לקרות כאן. מפרץ חיפה צריך להפסיק להיות על הכוונת ולהתחיל להיות על הכוונת של כוונות טובות לעשות טוב במפרץ חיפה, להפוך את המפרץ למפרץ ירוק נקי, חדשנות אלה צריכות להיות הכוונות של מפרץ חיפה ולא כוונות של חיזבאללה.
יעל כהן פראן, חברת הכנסת לשעבר ונציגת התנועה הירוקה
יעל כהן פראן, חברת הכנסת לשעבר ונציגת התנועה הירוקה

מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה:

דו”ח מבקר המדינה מציג מציאות בלתי נסבלת וכואבת שבה אין מי שנלחם על הבריאות והביטחון של מאות אלפי תושבי חיפה והקריות שנפגעים, כבר עשרות שנים, מזיהום האוויר הקשה שמייצרת התעשייה הפטרוכימית במפרץ. אנחנו דורשים מהממשלה לקבל החלטה אמיצה ולאשר עד סוף השנה את תכנית  ‘עמק החדשנות’ של רשות מקרקעי ישראל שתביא לפינוי התעשייה המזהמת עד שנת 2025, תבריא את האזור ותקדם דיור ותעשייה נקייה ובטוחה. היום יותר מתמיד 850,000 תושבי ותושבות מטרופולין חיפה דורשים את זכותם הבסיסית לאוויר נקי, לבריאות ובטחון. היום יותר מתמיד אנחנו נחושים במאבק הצודק שלנו לקדם אנרגיות מתחדשות ונקיות ולהביא את מפרץ חיפה כדי שלא נדע יותר דו”חות כאלה.
מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה ושי נציג מגמה ירוקה (צילום: סמר כרנתינג'י)
מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה ושי נציג מגמה ירוקה (צילום: סמר כרנתינג’י)

שי נציג מגמה ירוקה:

אסור לנו לקבל את המציאות הזאת. כבר כמה חודשים שנמצאת באוויר של רשות מקרקעי ישראל ומולם יש ארבע תכניות שאם הן מתקדמות הן מקבעות את התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה. זה הזמן של הממשלה לקחת אחריות ואנחנו הארגונים הסביבתיים לא רוצים שהתכנית הזאת תהיה באוויר אנחנו דורשים שעד סוף השנה 2019 הממשלה תאשר את תכנית עמק החדשנות בשביל האנשים שגרים במפרץ חיפה, כי זה העתיד שלהם.

רוית שטוסל, מרכזת הקואליציה לבריאות הציבור:

דו”ח המבקר מציג את המציאות האיומה איתה אנחנו מתמודדים במפרץ חיפה. העדר הרגולטור הקרוי המשרד להגנת הסביבה ומרחב מטרופוליני אשר מופקר לתכנון בעלי אינטרסים צרים עד זרים, על חשבון הציבור הרחב וכל זה אל מול תכניות בעלות פוטנציאל ההשפעה הכי משמעותי על בריאות התושבים ועל הסביבה. לתכניות שהונחתו בגסות על המפרץ בשנים האחרונות ניתנו הקלות. מתסקירי סביבה וסיכונים, מתסקירים סיממיים ומנקיטת פעולות לצמצום הסיכונים והזיהומים והפחתת השפעתם על הסביבה. ניתנו הקלות מהותיות בהגבלת אזורי הסיכון עד כדי הגדלתם של אלו המסוכנים על חשבון מכלול פארק ושטחים פתוחים. נעדרת ראיה מערכתית לכלל התכניות השונות ונעלמה השאיפה לצמצום הזיהום.
רוית שטוסל, הקואליציה לבריאות הציבור (צילום: סמר כרתינג'י)
רוית שטוסל, הקואליציה לבריאות הציבור (צילום: סמר כרתינג’י)

יובל ארבל, עמותת צלול:

הלקח שיש ללמוד מפרשת מיכל האמוניה הוא, שעל המשרד להגנת הסביבה ובעיקר אשכול התעשיות שבו, לשנות ללא דיחוי את יחסו לתעשייה המזהמת והמסוכנת בכל רחבי הארץ, לפעול בתקיפות נגד המזהמים ולא להיגרר לעיסוק בתחומים שהוא אינו מבין בהם ושנועדו לשרת מטרות זרות. הבעיה העיקרית בבסיס המחדל המתמשך היא היעדר מנהיגות. סביבה מזוהמת גורמת ליותר תחלואה וליותר אנשים מתים מכל סיבה אחרת. שרי הגנת הסביבה בשנים האחרונות קיבלו את התפקיד כהכרח פוליטי ולא כי האמינו בנושא וכך גם נראתה עבודתם. לא הוצבו יעדים ולא הוקצו משאבים. בתווך פעלה תעשייה מזהמת עתירת משאבים, המנצלת את חולשת המשרד והממשלה כולה. אנו קרבנות לחוסר מנהיגות בנושאי בריאות וסביבה. אנשים מתים כי לממשלה אין רצון לעסוק בנושא בגלל יחסי הון שלטון מורכבים. גרוע מכך, משרד ראש הממשלה הפעיל לחצים בלתי סבירים על המשרד להגנת הסביבה להקל על חיפה כימיקלים ולקבל פתרונות שאינם מיטביים לביטחון ושלום התושבים. כך גם במאבקים אחרים מול מפעלים ותשתיות הגורמים לזיהום או סיכון לתושבים. למזלנו, יש ארגונים ופעילים שלא וויתרו, ראש עיר שבסופו של דבר השתכנע ולא וויתר ושופטים שהכריעו לטובת שלום הציבור. ההצלחה של סגירת המיכל צריכה להזכיר לציבור שאין לו על מי לסמוך מלבד על עצמו, שימשיך להיות ערני, פעיל ונחוש, ולעתים אף לממן מכיסו דוחות מומחים בלתי תלויים כי הממשלה לא עושה זאת.
יובל ארבל, מעמותת צלול (צילום: סמר כרנתינג'י)
יובל ארבל, מעמותת צלול (צילום: סמר כרנתינג’י)

ג’מילה הארדל ואקים מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה:

הדו”ח הזה הוא לא הראשון ולא האחרון שיוצא בעניין מפרץ חיפה אבל מה שמיוחד בדו”ח הזה הוא שזה הדו”ח שהוא הכי מעמיק ויסודי שנעשה עד היום ונעשה בשיתוף של כל הארגונים והתושבים ולקח חלק פעיל בו הוא נלחם בלמידה ולדעת מה קורה מתחת לפני שהשטח כדי להגיע לאותם מסקנות שהיום המבקר הגיע אליהם שמי שמכתיב את הכללים במפרץ חיפה והתקנים זה המפעלים ולא המדינה ואם המדינה עושה את זה היא עושה את זה לפי ההכתבה של המפעלים ואף אחד לא לוקח האינטרס של התושבים. פעם היו מכחישי משבר האקלים היום 99% בארץ ובעולם מכירים במשבר האקלים ופועלים כדי להפחית את ההשלכות שלו.
ג'מילה הארדל ואקים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה (צילום: סמר כרנתינג'י)
ג’מילה הארדל ואקים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה (צילום: סמר כרנתינג’י)

ראש עיריית חיפה, ד”ר עינת קליש רותם, בתגובה על הדו”ח:

דו”ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הנו מבהיל לקריאה וקשה לעיכול ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדו”ח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תכנית רמ”י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון. הדו”ח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. מעבר לסוגיות המוזכרות בדו”ח שנמשכו שנים רבות ודורשות לימוד מעמיק, אחד הפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו – קידום תכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש: “על הממשלה לפעול לאישור תכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים. על מנהל התכנון בסיוע המשרד להגנת הסביבה לבחון לעומק את ההוראות המעודכנות של תמ”א 13 /ב/ 1 לנוכח התפיסה התכנונית האינטגרטיבית שעמדה ביסוד תמ”א 30 וזאת על מנת להבטיח שנשמרים האיזונים שתמ”א 30 ביקשה ליצור.
ד"ר עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה (צילום: ירון כרמי)
ד”ר עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה (צילום: ירון כרמי)

עינת מוסיפה לומר כי, בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תכנית נמל המפרץ וזאת בגלל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים, ובגלל היעדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן, או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים. אנו ממתינים לראות האם דבריו של מבקר המדינה יבדקו על ידי מוסדות התכנון בכובד ראש ויביאו לשינוי בגישה, או יביאו להתעלמות מופגנת. כראש עיריית חיפה, אמשיך להאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת.

איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה בתגובה לדו”ח מבקר המדינה:

האיגוד מברך על הדו”ח החשוב שכתב מבקר המדינה על הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה. הדו”ח מראה באופן ברור כיצד מדינת ישראל החליטה לעשות יד אחת עם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה משום שהעדיפה את הרווח הכלכלי על חשבון הבריאות של התושבים. ממצאי מבקר המדינה גם מראים כיצד מערך הניטור במפרץ אינו שלם ואינו משקף בפועל את תמונת המצב האמתית של החומרים המזהמים שנושמים התושבים באופן יומיומי. הממצאים החמורים בדו”ח מחייבים בדק בית של האיגוד, אבל גם מחייבים התייחסות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומנהל התכנון. אנו קוראים לכול הגורמים המעורבים לשתף פעולה ביישום המלצות הדו”ח ולא לטמון את הראש בחול עד יעבור הזעם. הדו”ח הקשה מצביע על פערים בין הצרכים במפרץ לבין מה שעושה המדינה והגורמים השונים בפועל. האיגוד כבר הבין לפני מספר חודשים שיש פער בין צרכי הניטור והאכיפה הסביבתית במפרץ חיפה לבין מה שהאיגוד עושה, ולכן האיגוד פועל לגיבוש תפיסת פעילות משפטית עצמאית ולעיבוי מערך הניטור והאכיפה. בין היתר גייס האיגוד תובעת משפטית שתפעל מטעמו, הוקמה יחידת אכיפה סביבתית עם פקחים במשרה מלאה וציוד ייעודי וכן נכתבת בימים אלו חוות דעת משפטית שתבחן את יכולת הענישה של האיגוד מבחינת החוקים הסביבתיים. האיגוד גם פועל להגברת השקיפות והנגשת המידע לציבור. הממצאים מוכיחים פעם נוספת שהאיגוד זקוק למשאבים נוספים ולכלי אכיפה משמעותיים בשביל להילחם בתעשייה המזהמת שפועלת במפרץ חיפה.

אביהו האן (צילום: ירון כרמי)
אביהו האן (צילום: ירון כרמי)

יו”ר סיעת הירוקים אביהו האן: “דו”ח מבקר המדינה הוא דו”ח חמור מאוד והוא מחזק את מה שאנו תושבי חיפה ידענו שנים רבות, הרגולטורים הממשלתיים משרדי הבריאות והגנת הסביבה, אינם עושים את תפקידם לשמור על בריאותם של תושבי מפרץ חיפה. הדוח מבהיר בצורה חד משמעית שבמפרץ חיפה יש עודף תחלואה אשר נגרם כתוצאה מזיהום אויר חריג ומתמשך לאורך שנים, כאשר משרד הבריאות במקום לטפל בבעיה, מטאטא אותה מתחת לשטיח ואינו מקדם מחקרים נדרשים. חמור מאוד שמצד אחד ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליישם תכנית לאומית למפרץ חיפה, אך מצד שני משרדי הממשלה במשך שלוש שנים לא עשו דבר כדי לקדמה ובכך תרמו להזנחה ולפגיעה בבריאותם של תושבי המטרופולין”.


“במשך שנים אנו ארגוני הסביבה טענו לסיכונים הקיימים בחיבור שבין הרגולטורים לנציגי המפעלים המזהמים, בדו”ח המבקר קיבלנו חיזוק לטענות הללו תוך הדגשה של חוסר איזון בהשתתפות של נציגי המפעלים המזהמים לעומת נציגי הציבור בתהליכי הכנות סקרי הסיכונים המצרפיים שנדרשים ליישום. דו”ח המבקר מבהיר בצורה חד משמעית את חולשתו וחוסר התפקוד של משרד הגנת הסביבה בכל המישורים הנדרשים מפיקוח ואכיפה, ניטור, הכנת נהלי בדיקות, ביקורות פתע, דגימות, הכנת סקרי סיכונים, שקיפות , הכנת תשתיות מידע. חמור מאוד שמשרד זה אינו מתפקד ובכך מזניח בפועל את המשימה המרכזית שהוטלה עליו, לשמור עלינו מפני חריגות בזיהום האוויר במפרץ חיפה. תושבי חיפה צריכים להתעורר ולצאת בהמוניהם לרחובות כדי לשנות מציאות נוראה זו”.

מסיבת עיתונאים ארגוני סביבה,  דו"ח מבקר הסביבה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)
מסיבת עיתונאים ארגוני סביבה, דו”ח מבקר הסביבה (צילום: סמר עודה כרנתינג’י)

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.