זיהום אוויר הורג – אלפי מקרי מוות מוקדם ב-2023 • דו"ח מטריד

(חי פה) – זיהום אוויר מוסיף להיות אחד האיומים הבריאותיים המרכזיים בישראל, כאשר בשנת 2023 לבדה נרשמו 5,510 מקרי מוות מוקדם הקשורים לחשיפה למזהמים שונים – כך עולה מדו"ח שפורסם היום, חמישי 30/1/25, על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. הדו"ח נערך על ידי ד"ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות.

הדו"ח מבוסס על נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שקבע ספי סיכון לחשיפה למזהמים המסכנים את בריאות האדם. באמצעות מתודולוגיה זהה לזו ששימשה במדינות אירופה, החוקרים בחנו את ההשפעה הבריאותית של זיהום האוויר בישראל ומצאו כי בשנת 2023 בלבד, נגרם אובדן של 66,576 שנות חיים כתוצאה מחשיפה למזהמים כגון חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו-חמצני (NO2) ואוזון (O3).

עשרות אלפי שנות חיים אבודות

מתוך 5,510 מקרי המוות המוקדם בשנת 2023, 4,699 מיוחסים ישירות לחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), בעוד שהשילוב עם חנקן דו-חמצני ואוזון מביא להערכת התמותה הכוללת. לאורך השנים ניכרת ירידה בתמותה מחשיפה לחנקן דו-חמצני, אך מנגד קיימת עלייה בתמותה הקשורה לחשיפה לאוזון. רמות זיהום האוויר בישראל דומות לאלו של מדינות אירופה, אך שיעורי התמותה המוקדמת נמוכים יותר בשל אוכלוסייה צעירה יחסית.

הדו"ח מתמקד בהערכת מקרי המוות ואובדן שנות חיים, אך אינו כולל השפעות בריאותיות נוספות כמו תחלואה, עומס על מערכת הבריאות או חשיפה לחומרים מסרטנים.

האם ישראל נוקטת בצעדים מספקים?

ד"ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה מדגיש כי למרות ההתקדמות בצמצום פליטות תחמוצות החנקן, יש הכרח להמשיך ולפעול להפחתת כלל המזהמים. "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר לבריאות האדם ולתמותה מוקדמת. הדו"ח מדגיש את החשיבות של המשך הפחתת הפליטות והשפעתן החיובית, לצד הצורך במדיניות מתקדמת לשמירה על איכות האוויר ובריאות הציבור," אמר ד"ר לוי.

הממצאים מעלים שוב את השאלה: האם צעדי המדיניות הננקטים כיום מספיקים כדי להגן על הציבור, או שמא נדרש מאמץ ממשלתי משמעותי יותר להפחתת זיהום האוויר בישראל?

מגמות, השפעות והשוואה בינלאומית

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), זיהום אוויר גורם לכ-4.2 מיליון מקרי מוות מוקדם בשנה ברחבי העולם. בישראל, בין השנים 2015 ל-2023, נרשמו בין 4,641 ל-6,166 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. עיקר המקרים מיוחסים לזיהום מחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו-חמצני (NO2) ואוזון (O3).

בהשוואה למדינות אירופה, שיעור מקרי המוות המוקדם בישראל נמוך יחסית. בשנת 2020, לדוגמה, שיעור התמותה מזיהום אוויר בישראל עמד על 44.4 מקרי מוות לכל 100,000 תושבים, בעוד שבמדינות כמו סלובקיה, יוון ואיטליה, עם ריכוזי מזהמים דומים, השיעור היה גבוה יותר, ונע בין 71 ל-88 מקרי מוות לכל 100,000 תושבים. ההסבר לכך טמון, בין היתר, בגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה בישראל לעומת מדינות אירופה, שבהן שיעור האוכלוסייה מעל גיל 65 גבוה יותר.

קבוצות הגיל שבסיכון

ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר אינן אחידות בקרב האוכלוסייה. קבוצות הגיל הפגיעות ביותר הן: קשישים (65 ומעלה): בקרב אוכלוסייה זו שיעורי התמותה המוקדמת הם הגבוהים ביותר, שכן זיהום האוויר מחמיר מחלות כרוניות כמו מחלות לב וריאות. תינוקות וילדים: חשיפה מוקדמת לזיהום אוויר עלולה לגרום לבעיות התפתחותיות, מחלות נשימה ואסתמה.

חולים במחלות כרוניות: אנשים הסובלים ממחלות נשימה ולב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים עקב חשיפה למזהמים. נשים הרות: זיהום אוויר נקשר לעלייה בסיכון ללידות מוקדמות ותינוקות במשקל נמוך.

זיהום האוויר בחיפה לעומת ערים אחרות

כידוע, חיפה היא אחת הערים המזוהמות ביותר בישראל בשל הריכוז הגבוה של תעשייה כבדה ומפעלים כימיים במפרץ חיפה. עם זאת, בעשור האחרון נרשמה ירידה מסוימת בזיהום החלקיקים הנשימים באזור. מגמה זו נובעת מהפחתת פליטות מזהמים מתעשיות, הסבת מקורות אנרגיה לגז טבעי וצמצום הפעילות של בתי הזיקוק.

לעומת חיפה, אזורים עירוניים אחרים כמו תל אביב וירושלים סובלים בעיקר מזיהום תחבורתי, במיוחד פליטות של חנקן דו-חמצני ממנועי דיזל. במקומות אלה, למרות היעדר תעשייה כבדה, רמות הזיהום נותרות גבוהות בשל צפיפות כלי הרכב וכמות הכבישים.

סוגי הזיהומים העיקריים בחיפה

• חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): מקורם העיקרי בתעשייה הכבדה, תחבורה ושריפת דלקים. חודרים לריאות ועלולים לגרום למחלות לב וריאות.
• חנקן דו-חמצני (NO2): מזהם שנפלט מכלי רכב ותעשיות, קשור לעלייה במחלות נשימה ולפגיעה בתפקוד הריאות.
• אוזון (O3): נוצר כתוצאה מתגובות כימיות של מזהמים אחרים באטמוספירה, ויכול לגרום לגירוי בדרכי הנשימה ולהחמרת אסתמה.
• תרכובות אורגניות נדיפות (VOC): נפלטות ממפעלים כימיים ובתי זיקוק, ונקשרות לבעיות נשימה ולסיכון מוגבר לסרטן.

למרות שישראל מציגה נתוני תמותה נמוכים מזיהום אוויר יחסית לאירופה, הבעיה נותרה משמעותית, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות ובערים המזוהמות ביותר – כמו חיפה. המאמצים להפחתת הזיהום, כולל מעבר לאנרגיה נקייה, צמצום פליטות מתחבורה והגברת הפיקוח על מפעלים, עשויים לתרום משמעותית לשיפור איכות האוויר ולבריאות הציבור.