(חי פה) – המפעלים המזהמים ביותר לשנים 2022-23. מדד השפעה על הסביבה הוא כלי משמעותי לפעילות הסביבתית ולהסקת מסקנות של המפעלים עצמם כיצד לפעול בהמשך ולשכלל את המערכת כדי להוריד את סף הנזק לסביבה. המפעלים מקבלים ניקוד המסתמך על נקודות בקרה וניטור הכולל דיגומים על הגדר, במרחק מסוים מהמפעל ונתונים המועברים מהמפעל. ממדידות בארובות. הדוחות שנתיים וכוללים תקלות וגם ניקוד חיובי למפעל שמשקיע בקידום ושיכלול המערכת. המדד משקף לציבור סיכונים סביבתיים מצד אחד ומאידך מוביל להשקעות ולשיפור המפעלים.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את מדד ההשפעה הסביבתית לשנים 2022–2023, המדרג את עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר בישראל. בראש הרשימה האדומה מופיעים שלושה מפעלים מרכזיים: בית זיקוק אשדוד, כיל רותם ובתי זיקוק לנפט (בז”ן). המדד, המתפרסם זו השנה ה-12 ברציפות, מיועד להנגיש לציבור מידע מהימן על מידת הסיכון הסביבתי שמציבים מפעלי תעשייה בבעלות ציבורית או ממשלתית.
כלי ציבורי לחשיפת סיכונים סביבתיים במגזר התעשייתי
מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה בוחן את רמת הסיכון הסביבתי שנובעת מפעילותם של למעלה מ-120 מפעלי תעשייה גדולים השייכים ל-46 חברות ציבוריות וממשלתיות. מדובר במדד השוואתי שמדרג את החברות לפי קריטריונים של זיהום אוויר, פליטת מזהמים, תקלות תפעוליות, הליכי אכיפה, עיצומים כספיים ועוד. ככל שהדירוג גבוה יותר – כך גדלה ההשפעה השלילית על הסביבה.
השרה סילמן: “הציבור זכאי לדעת מה הסיכון הסביבתי”
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הדגישה את חשיבותו של המדד ככלי להנגשת מידע סביבתי לציבור הרחב ולמקבלי החלטות בשוק ההון. לדבריה, הסיכון הסביבתי הוא לא רק סכנה לבריאות הציבור ואיכות החיים, אלא גם שיקול כלכלי חשוב עבור משקיעים. המשרד פועל להקים מערכת מידע דיגיטלית חדשה שתאגם את כלל נתוני האכיפה הסביבתיים ותהיה זמינה לציבור.
בית זיקוק אשדוד בראש הרשימה: פליטות, עיצומים ושימועים
במקום הראשון במדד 2023 נמצא בית זיקוק אשדוד – אשר זכה לדירוג הגבוה ביותר של השפעה סביבתית שלילית גם בשנת 2022. המפעל סבל מעיצומים כספיים בשל פליטת עשן שחור ושחרור מזהמים, ועמד בהליכי שימוע עקב חריגות בפליטת חומרים מסוכנים כגון בנזן ותחמוצות גופרית. בנוסף, התגלו הפרות של חובת דיווח וחריגות תפעוליות. מאז אוגוסט 2023, פועל המפעל כחברה ציבורית עצמאית לאחר שפוצל מחברת פז.
כיל רותם: עיכובים בשיקום, שפכים ופליטות אוויר
במקום השני דורג מפעל כיל רותם, שעלה מהמקום השלישי במדד הקודם. בשנת 2023 הוטל עליו עיצום כספי בגין עיכוב בהגשת תוכנית שיקום לאתר פסולת גבס, ונרשם אירוע של הזרמת תשטיפים לקרקע. בנוסף, ניתנו צווי אכיפה בגין חריגות בפליטות שפכים לאוויר ובזיהום קרקע, והמפעל צבר ניקוד שלילי עקב פליטות רבות שתועדו במשך שלוש שנים רצופות.
בתי זיקוק לנפט (בז”ן): דליפות, חריגות וזיהום ימי
במקום השלישי במדד נמצאים בתי הזיקוק בחיפה (בז”ן), שמיקומם במדד ירד מקום אחד לעומת השנה שעברה. המפעל זכה לניקוד שלילי עקב דליפת בנזן, חריגות בפליטות מזהמים לים ולאוויר, שימוע בעקבות דליפת גז מימן, ואף הרשעה פלילית בשל שרֵפה ואי תקינות במיכלים מסוכנים.
השפד”ן: זינוק בדירוג בעקבות חריגות פורמאלדהיד
השפד”ן – שירותי ביוב אזוריים, הגיע למקום הרביעי במדד 2023 לאחר שדורג במקום ה-13 בלבד בשנת 2022. כמעט מחצית מהניקוד שקיבל נובע מהזרמות קולחים לחקלאות ומחריגות בפליטת פורמאלדהיד כתוצאה מתפעול לקוי. עם זאת, המשרד מציין כי המפעל פעל לתיקון ההפרות מיד לאחר גילוין.
כרמל אולפינים וים המלח שומרים על מקומם במדד
כרמל אולפינים דורג במקום החמישי במדד 2023, בעיקר בשל חריגות בפליטת מזהמים משלושה דודי קיטור. מפעלי ים המלח נותרו במקום השישי בדירוג, תוך עלייה של 65% בניקוד לעומת מדד 2021 – בין היתר בעקבות אירוע חמור של דליפת מי ים המלח לקרקע בשנת 2022.
אסדת תמר: עלייה חדה במדד בעקבות תקלות תפעוליות
אסדת תמר מדורגת במקום השביעי, עלייה של תשעה מקומות מהמדד הקודם. בשנתיים האחרונות נרשמו באסדה תקלות רבות – בהן הזרמת נוזל הידראולי לים, דליפת מתנול, בעיות תחזוקה וניטור, והפרות של דיווח שוטף. בעקבות התקלות התקיימו שימועים ונשלחו התראות למפעילי האתר.
המדד כנדבך כלכלי בשוק השקעות גלובלי
המדד, שנערך בסיוע חברת DHVMED, משתלב במגמה עולמית של חשיפת מידע סביבתי ככלי לקבלת החלטות פיננסיות. לפי נתוני ה-OECD ובלומברג, למעלה מ-40 טריליון דולר בנכסים פיננסיים מנוהלים כיום על פי שיקולי ESG – סביבה, חברה וממשל תאגידי. התחזיות מצביעות על גידול לסך של 50 טריליון דולר עד 2025, מה שמעיד על חשיבותו הגוברת של מידע סביבתי בשוק ההון. המדד הישראלי תורם לתהליך זה בהיותו מקור מידע מהימן למשקיעים, רגולטורים והציבור.
התחממות כדור הארץ – היעד הבא של המשרד להגנת הסביבה
לצד פרסום מדד ההשפעה הסביבתית, הדגישה השרה עידית סילמן את החשיבות שבהתמודדות עם התחממות כדור הארץ. לדבריה, המשרד שואף בשנים הקרובות לקדם חקיקת חוק האקלים, שיציב יעדים מחייבים להפחתת פליטות מזהמות ויעודד שימוש בפתרונות אנרגיה ירוקה.
השרה ציינה כי אחד האתגרים המרכזיים הוא הפחתת פליטת גזי חממה, הגורמים להגברת אפקט החממה: גזים אלו בולעים קרינת חום ופולטים אותה חזרה אל פני כדור הארץ, ובכך מעלים את הטמפרטורה הגלובלית מעבר לרמות התקינות.
“אנחנו מחויבים לא רק לחשוף את המזהמים”, אמרה סילמן, “אלא גם לפעול בנחישות למען עתיד סביבתי ובריא יותר – לנו, לילדינו ולדורות הבאים.”
מטרת המשרד להגנ'ס בזמן הקרוב לחוקק את חוק האקלים, לקדם אנרגיות ופעילויות ירוקות כדי למנוע התחממות הולכת וגוברת של כדור הארץ.הפחתת גזי חממה אשר בולעים קרינה ופולטים אותה חזרה לכדור הארץ ובכך תורמים לטמפ' גבוהה יותר ממה שהיתה אמורה להיות ומהווים גורם נוסף בהתחממות כדור הארץ.
חוק האקלים קובע בפעם הראשונה בישראל ,יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. לצד מנגנוני בקרה, תיכנון ושיתוף פעולה בין גורמי הממשל, רשויות מקומיות, מומחים ונציגי ציבור. היעד לשנת 2030 יעמד על 27%. מטרה נוספת לקדם את נושא האנרגיה הירוקה וכל פעילות שתצמצם את התחממות כדור הארץ.
האם הכתבה עניינה אותך?
נדרש רק לעצור ולרוקן. בשלב ראשון יוכלו להשכיר מתקנים להפקות אמריקאיות לסרטי פעולה אשר בוחרים באתרים עזובים לאווירה הנחוצה. ישראל כבר לאורך שנים אינה עושה דבר בתחומי ההתחממות ורק לאחרונה מתהווה לחץ מארצות חו"ל
המשרד להגנת הסביבה הכושל עסוק רק בכתיבה צבועה על הנייר. התגובות ברובן מאנשים אשר אינם מבינים כלל את מגמת הממשל ובעלי המפעלים.כמו גם את רמות הסיכונים.
קיים פתרון אחד בלבד – לסגור את מפעלי המפרץ מיד.
אבל קריטי קריטי קריטי בהול ובל ידחה להתעסק בהתחממות גלובלית
נותרה רק השאלה: האם כל המפעלים המזהמים חיוניים לכלכלת ובטחון המדינה?
כן…כי לסמוך על יבוא בשעת מלחמה כבר היינו בסרט הרע הזה.
כמו שייבשו את נמל המפרץ צריך לייבש אחריו אי תשתיות ולהרחיק את כל הדלקים משטח מיושב. לפנות את בז"ן בדחיפות ולטהר את הקרקע עבור עיר חדשה רבע מליון תושבים מה שיהפוך את חיפה לעיר השנייה בגודלה בישראל.
המפעלים הפטרוכימים ובתי הזיקוק הם נזק עצום עצום לחיפה ממש עצם בגרון יושבים בלב חיפה ומונעים את ההתפתחות הטבעית והחיבור בין הקריות לחיפה שזה בכל מקום בעולם היה מרכז המטרופולין והמקום הכי מבוקש כמו בכל עיר בעולם יש את הקישון, רחובות יפים עם עצים משני צידי הקישון ורובע עירוני מלא מסעדות על שפת הנהר. זה מה שאנחנו רוצים לראות במקום ארובות ומיכלי דלק ענקיים.
מגיע לנו עיר שתתאושש כבר מתעשיות הדלקים המזהמות. הפתרון היחיד זה להעביר את כל התעשיות האלו מעבר לשוברי הגלים במפרץ חיפה לייבש שטח אחסון לכל מיכלי הדלקים ואת בתי הזיקוק להעביר לעזה מדרום לאשקלון.
אין ברירה אחרת חיפה תמשיך להיות העיר עם הנטישה הכי גדולה בארץ של תושבים החוצה לערים בסביבה כי כמה אפשר לסבול זיהום בעננים אל נשר. אל רוממה. אל הדר עליון. מבית החולים בני ציון רואים עננים אפורים מעל בתי הזיקוק מגיעים ישר לנחיריים שלנו.
את רצינית??ליד עזה?? תושבי הדרום הם סוג ב בעינייך??