דוח מבקר המדינה | לקראת סיום כהונתו מציג מבקר המדינה את הסיכונים הנובעים מהזיהום הסביבתי בחיפה

דו"ח מבקר המדינה על מפרץ חיפה 2019

לקראת סיום כהונתו מציג מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא דו”ח מיוחד הנוגע בעתיד חיינו באזורי זיהום סביבתי ובסיכונים הנובעים מהם ומציין: “אזור מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל”.

זיהום אוויר ותחלואה  

המבקר מציין, כי באזור מפרץ חיפה הכולל את חיפה, קריית אתא, קריית ים, קריית ביאליק,  קריית מוצקין, נשר, קריית טבעון, רכסים והמועצה האזורית זבולון: “שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי. למשל, תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה וכן החמרה של אסתמה אצל ילדים”.

מפת אזור מפרץ חיפה. המקור: אתר המפות הממשלתי
מפת אזור מפרץ חיפה. המקור: אתר המפות הממשלתי

הביקורת העלתה כי לא נעשו פעולות למניעת זיהום האוויר כנדרש בחוק אוויר נקי, התשס”ח-2008, החוק נכנס לתוקף בינואר 2011 וצוין בו שמטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר. בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

פיקוח על מפעלים

נמצאו, שורה של ליקויים משמעותיים בניהול מערכי הניטור הרציף והדגומים בארובות המפעלים. ליקויים שאינם מאפשרים למשרד להגנת הסביבה ולציבור לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים.

עוד נמצא שבמחוז חיפה מתבצעת אכיפה מנהלית מועטה, של המשרד להגנת הסביבה, על פליטת מזהמים, עד כדי הימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מנהליים מחמירים יותר כמו צווים מנהליים.

הביקורת העלתה  חריגות  רבות בבז”ן (חברת  בתי הזיקוק לנפט בע”מ)

“ריבוי החריגות,(בזיהומים) הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז”ן בשנים האחרונות, מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד (המשרד להגנת הסביבה) בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו.”

“את הדגימות (לפליטת מזהמים) בארובות המפעלים מבצעות חברות דיגום המתקשרות עימם (עם המפעלים) במישרין. הדבר עלול לפגוע באי התלות של חברות הדיגום במפעלים ששכרו את שירותיהן, ובכך לפגוע באינטרס הציבורי. “המדובר בין היתר

  • אי עמידה של מרבית המפעלים בדרישות נוהל ניטור ארובות לרבות אי ביצוע בדיקות כיול של מערכות הניטור שבארובותיהם.
  • במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור, שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד.
  • כשליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו במשך שנים רבות, (לפחות עד אוקטובר 2017), בדרישות נוהל דיגום בארובות ולא נדגמו.”

תכנון סטטוטורי:

תמ”א 30 – תכנית המתאר של אזור מפרץ חיפה, שנועדה ליישב בין הקונפליקטים באזור וליצור בלמים ואיזונים בין הצרכים השונים – לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019. נוצרה הטיה של ההליך התכנוני של תמ”א זו בעיקר בשל שיקולי תחבורה ושיקולים כלכליים, וכן בשל מעורבות של בעלי עניין בנושא.  

ממליץ המבקר: “לנוכח הסיכונים הבריאותיים, הסביבתיים, הבטיחותיים והביטחוניים הקיימים באזור מפרץ חיפה מחובתם של משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות המשרד להג”ס, משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה, גורמי הביטחון וגורמי התכנון הקשורים לנושא לנקוט פעולות מידיות ואפקטיביות כדי לצמצם סיכונים אלה לאלתר ובמידה ניכרת, ובכלל זה עליהם לבחון מה היקף התשתיות והתעשיות המזהמות שראוי שיהיו באזור זה.”

מכרז להקמת מפעל האמוניה מחוץ לחיפה – עבודת המטה לקראת החלטת הממשלה ויישום ההחלטה

“באוקטובר 2013 החליטה הממשלה לקדם במהירות האפשרית, באמצעות מכרז להחכרת קרקע, הקמה של מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב. הפרויקט נועד ליצור, החל משנת 2017, חלופה למכל במפרץ חיפה, אשר אחסן שנים רבות אמוניה שעיקרה שימש לצורכי הייצור של חברות פרטיות ומרבית המוצרים שיוצרו ממנה יועדו לייצוא. זאת לנוכח רמת האיום הביטחוני הנשקף למדינת ישראל ולנוכח עמדה שלפיה מערך יבוא האמוניה עלול לסכן את הסביבה ואת בריאות האוכלוסייה באזור מפרץ חיפה. בנובמבר 2016, כעבור כשלוש שנים מהחלטת הממשלה ולאחר דחייה משמעותית בלוח הזמנים שקבעה, שינוי משמעותי במהות המכרז, מתן התחייבות להשתתפות כספית של המדינה בפרויקט ובסיכונים הנובעים ממנו שלא נכללה בהחלטתה והשקעה של מאמצים ומשאבי מדינה רבים וניכרים – לאחר כל זאת לא הוגשה כל הצעה במכרז, והפרויקט להקמת המפעל נכשל. עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים הקשורים בנושא, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, לפני החלטת הממשלה, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר. הבחינה החסרה פגעה הן ביכולתם לקבל החלטות מיטביות והן ביכולתם ליישמן. התמשכות ההליך נבעה בין היתר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך  של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נקט המשרד להגנת הסביבה ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה.

סיכונים שמקורם באירועי חומרים מסוכנים

באזור מפרץ חיפה בשטח קטן ובסמוך לאזורים מאוכלסים, יש ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים ומשתמשים בהם. התרחשות אירוע חומרים מסוכנים.

(להלן חומ”ס) נקודתי באזור בעל מאפיינים מיוחדים אלה, עלול להתפתח ולגרום לאירוע חומ”ס מצרפי שיגרום לנזק רב, והשפעותיו על מאות אלפי תושביו של מטרופולין חיפה והשוהים בו עלולות להיות הרות אסון. לנוכח מכלול הסיכונים שעלולים להיווצר בעקבות אירועי חומ”ס בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. הערכת סיכונים היא כלי שיש בו כדי לסייע לפעולה אפקטיבית להפחתת הסיכונים מפעילות של מפעלים או מתקנים שמחזיקים בחומ”ס או משתמשים בו. בספטמבר 2015 החליטה הממשלה להטיל על השר להגנת הסביבה להכין עד סוף דצמבר 2016 סקר סיכונים מצרפיים בנוגע למפעלים ולמתקנים העוסקים בחומ”ס באזור מפרץ חיפה.

לסיכום:

ביקורת זו העלתה כי הכנתו של הסקר המצרפי מתעכבת כבר שנתיים וחצי, וכי הסקר המלא יושלם לא מוקדם מסוף שנת 2020, ארבע שנים לפחות לאחר המועד שקבעה הממשלה. הביקורת גם העלתה כי אחת הסיבות לעיכוב הרב בהכנת הסקר המצרפי היא עיסוקו של המשרד להגנת הסביבה, זה יותר משנתיים בביצועו של הליך אינטנסיבי של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם. הליך זה, שרק בתחילתו שולבו נציגים המייצגים את האינטרס הציבורי, מעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון שנוקט המשרד להגנת הסביבה” בין התחשבותו בעמדותיהם של בעלי העניין – מפעלים במפרץ חיפה הקשורים בנושא ובין מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית עצמאית ובלתי תלויה. התמשכותו הבלתי סבירה של תהליך הכנת סקר הסיכונים המצרפי והעיכוב הניכר בהשלמתו גורמים גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר וכן לדחיית ביצוען של פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו. הדבר אינו תקין, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם של הגורמים השונים הנוגעים לנושא להיערך למניעת אירועי חומ”ס מצרפיים במפרץ חיפה ולטיפול בהם בעת התרחשותם.

כמו כן רשות הכבאות וההצלה – עדיין אינה ערוכה לאירוע חומ”ס שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשרפות שיפרצו בהם.

אירוע שריפה מיכל דלק 25/12/17

אירוע השריפה ב-25.12.17 במכל דלק

לדעת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, התמודדות עם החולשות האמורות מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה, וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה אשר תגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה.

תגובה
  1. רמי חן אמר/ה

    הדו”ח הוא כתב אישום חמור כנגד רבים, וכשיש אשמים רבים זה כאילו שאין אף אחד.
    המפעלים הללו מקבלים מהרגולטור אור ירוק להמשיך להרעיל ולהרוג את תושבי האזור!
    בראש ובראשונה אשמה ראש העיר עינת קליש שלא פועלת נגד המפעלים מחד, אך ובעיקר לא מפעילה את גורמי האכיפה ובראשם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. המשרד להגנת הסביסה מעלים עין מהחריגות, לא משית קנסות אשר צריכים לפגוע בכלכליות המפעלים הללו לעדי סגירה, אך ובעיקר לא משית אכיפה על ידי סגירתם לתקופות ארוכות עד שיעמידו ציוד שיוכיח עמידה בתקנות.
    אחרי ראש העיר צועד השר והמשרד להגנת הסביבה שמרמים ומשקרים לציבור, אם בדיווחים שיקריים לגבי הניטור והמדידות של המזהמים (ובעיקר לגבי הסוג שלהם), ואם בחוסר הפעלת סמכותם לצורך אכיפה. כך גם המשרד שאמון וצריך לדאוג לבריאות שלנו. כולם עושים שקר במעשיהם ומחפפים תוך זלזול בחיי אדם.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.