מועצת העיר של חיפה החליטה להנציח את זכרה של מנהלת המחוז במשרד החינוך ומי שניהלה את מערכת החינוך והתרבות בעיר, רחל מתוקי ז"ל.
מועצת העיר קבעה הערב (יום שלישי, 02/04/2019) כי בית הספר השש-שנתי "חוגים" יקרא "בית הספר חוגים על שם רחל מתוקי". מתוקי כיהנה בתפקידה האחרון כמנהלת המחוז במשרד החינוך ושימשה בעבר כראש מערכת החינוך והתרבות בעירייה.
ראש העיר עינת קליש רותם אמרה בפתח הדיון בהצעה לסדר כי מתוקף תפקידה היא יכולה להורות על שינוי שמו של בית הספר והנצחתה של מתוקי ז"ל, אבל היא סבורה שיהיה נכון יותר שכל מועצת העיר תקבל את ההחלטה ביחד.
את ההצעה לסדר העלתה חברת המועצה סיגל ציוני, שהלכה עם מתוקי דרך ארוכה. ציוני הייתה יו"ר ועד ההורים היישובי בשנים בהן מתוקי הייתה ראש מערכת החינוך בעירייה וכשציוני הייתה חברת מועצה והקימה את מנהלת ההורים, מתוקי הייתה מנהלת המחוז במשרד החינוך.
בהצעה לסדר תיארה ציוני את החותם הענק שמתוקי השאירה במערכת החינוך העירונית:
"רחל ז"ל נולדה, גדלה, התחנכה והייתה תושבת חיפה עד מותה בטרם עת, והובילה את מערכת החינוך בחיפה ומחוצה לה להישגים חינוכיים קהילתיים, חברתיים, ערכיים, פדגוגים יוצאי דופן, תרמה רבות למערכת החינוך והתרבות בחיפה וקידמה פרויקטים רבים פורצי דרך. רחל ז"ל הטביעה את חותמה והייתה מודל והשראה לאשת חינוך וניהול רב מערכתי, מנהיגה חינוכית משכמה ומעלה, פעלה ללא לאות למען כל ילד וילדה בעיר, יזמה תכניות ייחודיות לצמצום ומניעת הנשרה וטיפול בפרט תוך קידום מצוינות והבאתה של מערכת החינוך בחיפה להישגים יוצאי דופן בכל פרמטר אפשרי ולפרס חינוך ארצי".
ראש מנהל החת"ר אילנה טרוק בירכה על החלטת מועצת העיר להנציח את זכרה של מתוקי:
"מוסד חינוכי על שמה של רחל מתוקי זכרה לברכה יכבד את העיר ואת זיכרה. בכל התפקידים אותם מילאה, הציבה רחל ז"ל את תלמידי העיר במרכז העשייה החינוכית. לצד ההנצחה הכל כך ראויה, ניתן לראות את השפעתה של רחל בתפיסה החינוכית בעיר ובבתי הספר".
יש כמה עקרונות שעמדו במרכז התפיסה החינוכית של מתוקי ז"ל:
מתוקי האמינה כי התלמיד אמור להיות במרכז העשייה הפדגוגית, והמורים, המנהלים וההורים אמורים לעבוד בשיתוף פעולה על מנת שהתלמיד יחווה את החוויה הטובה ביותר שניתן בבתי הספר. מתוקי עבדה עם שר החינוך, הרב שי פירון, וגם היא חשבה שחובה לשלב תלמידים ולא לאפשר הנשרה ויש להפוך את הלמידה למשמעותית עבור התלמידים. ללא ספק, החינוך היה בדמה והיא עבדה ללא ליאות עבור התלמידים ומערכת החינוך עד יומה האחרון.