שיוט פלצור – לזכרם של אסתר וראובן פלצור שנרצחו בקפריסין • דברים לזכרם וסיפור הפיגוע בקפריסין

בספטמבר 1985 רצחו שני מחבלים פלסטינים ושותפם הבריטי, את בני הזוג אסתר וראובן פלצור ואת חברם אברהם אבנרי, על יאכטה במרינה של לרנקה.
מאז ועד היום, 34 שנים, מועדון שייטים כרמל וכיום קהילת שייטי הכרמל מקיימים משט לזכרם של בני הזוג פלצור בסוף השבוע הצמוד לשיוט אחי אילת ולשיוט הנוער לזכרם של אלמוג ורגב שנרצחו בפיגוע מסעדת מקסים.

השנה במזג אוויר הפכפך התכנסו במעגן שביט כ-30 ספינות שחברו אליהם בים ובמוצא נמל הקישון סירות מהדגמים :סנונית, סייפנים, סונארים ועוד בני נוער בספינות אחרות לטקס ימי קצר, בסופו הונחו פרחים בים ובצפירה קצרה הסתיים הטקס הימי ועברנו לתחרות השייט.

להלן דברים שכתב לזכרם אלון פלצור – נכדם של הזוג פלצור:

מגיל צעיר השם "פלצור" מלווה אותי ומסמל בי משהו שלעתים עשוי להיות משמעותי הרבה יותר משמי הפרטי – המשפחה המיוחדת ממנה באתי והקשר לסבא וסבתא אשר לצערי לא זכיתי להכיר. אני רואה כבוד גדול וגאווה עצומה בכך שאנחנו ממשיכים לקיים את המשט הזה לכבודם ולזכרם שנה אחר שנה. נולדתי כ-6 שנים אחרי הרצח, אך על אף שאני ואחיי לא הכרנו אותם, אני מרגיש שדרכם מלווה אותנו בנתיבים שבחרנו. הים הוא חלק משמעותי מהזהות המשפחתית שלנו, ההפלגות על ה"פירסט" (היאכטה של סבא וסבתא) עיצבו את שנות ילדותנו ובנו בנו חוסן נפשי ופיזי המלווים אותנו באתגרי החיים. אחד הדברים שהכי מדהימים בעיני לראות, הוא האופן בו המשפחה התמודדה והצליחה לצמוח למרות הטראומה – אבא שלי, אחיו ואחיותיו נשארו מאוחדים, קרובים ותומכים זה לזה עד היום. לאסתר וראובן פלצור יש כיום 9 נכדים מוצלחים כל אחד בתחומו, ועוד נין בדרך, ואני בטוח שהם היו גאים לראות את משפחת פלצור כיום, יחד עם כל השייטות והשייטים, שמצטרפים כל שנה לקחת חלק במשט.

מי היו הזוג פלצור שחותמם טבוע כה חזק בתחום השייט בישראל:

כל השנים היה ראובן פלצור חבר נלהב במועדון 'הכרמל' – מועדון שייט חיפאי. כמו כן היה פעיל ומדריך בהנהגת צופי הים, חיפה. בתחילת שנות השמונים הגשים את חלומו ורכש ביחד עם עוד שותף יאכטה: 'פירסט'. בכל הזדמנות יצא להפלגות עם המשפחה או עם חברים, לקפריסין ולאיים היוונים.
בשנת 1957 נישא ראובן לאסתר לבית נוי. בני הזוג הקימו את ביתם בחיפה, ונולדו ילדיהם טלי, יוחאי, מירב ועילם. ראובן כיהן כמזכיר איגוד הימאים, ולאחר מכן ניהל את המרכז לשירותי רווחה לימאים. בשנות השבעים היה מנהל כוח אדם במפעלים שונים, האחרון שבהם 'תעל' של קיבוץ משמרות.
 אסתר פלצור שותפה לחיים ולתחביב השייט של ראובן, בשנים האחרונות לחייה חדלה לעבוד, והקדישה את זמנה לארגוני התנדבות. אסתר הייתה מזכירת הסניף החיפאי של האגודה למלחמה בסרטן, ופעלה רבות להעמקת המודעות בקרב נשים לבדיקה מוקדמת לגילוי סרטן השד.

ביום שלישי, 24/09/1985, יצא ראובן להפלגה ביחד עם אשתו, אסתר, וחבר שלהם, אברהם אבנרי. בלילה של יום הכיפורים, י' בתשרי תשמ"ו (25/09/1985), עגנה היאכטה במרינה של לרנקה. בשעה 04:30 לפנות בוקר עלו על היאכטה שלושה מחבלים חמושים. הם ירו ורצחו את אסתר בשעה שהייתה על הסיפון. את אברהם ואת ראובן הם כפתו למיטות בחדר המגורים. במשך זמן רב ניהלו שלושת המחבלים משא ומתן עם שלטונות קפריסין. בשלב מסוים, מסיבות שלא התבררו, הם הוציאו להורג את אברהם וראובן בירי בראשיהם, והסגירו את עצמם למשטרה המקומית.

ראובן היה בן 53 במותו, אסתר הייתה בת 50 במותה  הותירו אחריהם ארבעה ילדים, הובאו למנוחות בבית העלמין בחיפה. מאז ילדיהם ובהמשך נכדיהם קשרו את גורלם לים ולחינוך הימי בישראל. בצינעה, במקצועיות ובנתינה אין סופית משפחת פלצור תורמת ומקדמת את השייט והחינוך הימי בישראל. גאווה גדולה לקהילת שייטי הכרמל הינה שכל בני המשפחה וצאצאיהם הינם חלק מאיתנו ובעשייה המבורכת לתחום הימי בישראל.

נמשיך בדרכם ובנדיבותם בימים של הזוג פלצור לחיזוק החינוך הימי בישראל.