1.5 מליון טון פסולת נזרקים כל שנה בואדיות ובשטחים פתוחים ומזהמים את נופי הארץ במקום להיטמן באתרים מורשים. כך אומרים ביחידה לאכיפה סביבתית באיגוד ערים לאיכות הסביבה – חיפה ומדגישים, כי השלכת הפסולת בטבע, מעבר לכיעור הנופי שהיא גורמת, מייצרת מפגעים סביבתיים חמורים כמו: זיהום מי תהום וזיהום אויר כאשר הפסולת מוצתת.
התייקרות ההטמנה באתרים המורשים והמס המוטל הפסולת גרמו להתרחבות הבעיה
היקף הבעייה התרחב מאוד בשנים האחרונות מכייון שעלות ההטמנה באתרים מורשים התייקרה באחוזים ניכרים. חלק מההתייקרות מקורה בהחמרת הסטנדרטים הקשורים בהקמת ותפעול האתרים המורשים, וחלק נוסף של ההתייקרות נובע ממס המוטל על הפסולת המובאת להטמנה. מס זה נועד לשמש כתמריץ לטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת ומניעת הטמנת פסולת. אם בעבר עלות ההיפטרות מפסולת היה שקלים בודדים לטון, היום העלות עשויה להגיע ל 300 ₪ לטון ואף יותר מכך.
תושבי קריית מוצקין וביאליק סובלים מריח מחניק כתוצאה משריפות לא חוקיות של פסולת
רבים מתושבי קרית מוצקין וקרית ביאליק מריחים בשנים האחרונות, בעיקר בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, ריח מחניק כתוצאה משריפות לא חוקיות של הפסולת. יחידת האכיפה של האיגוד איתרה, באמצעות ציוד צילום וציוד מטאורולוגי, שטחים במרחק של 10 ק"מ מזרחית לקריות שם מושלכת פסולת מידי יום ואחת לכמה ימים מבעירים אותה בשעות הלילה. במבצע שנעשה בשיתוף עם המשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה נמצאו באזור זה עוד אתרים דומים ונפתחה חקירה כנגד משליכים שנתפסו ונגד בעלי הקרקע המאפשרים את השלכת הפסולת.
מנהלת היחידה לאכיפה סביבתית, עו"ד אלה קפלן לוינגר:
"השלכת הפסולת נעשית מידי יום במקומות רבים. אנו נוקטים באמצעים חמורים כדוגמת קנסות גבוהים והחרמת כלי רכב על מנת ליצור הרתעה. במקביל לקנסות אנו דורשים מהעבריין שנתפס להביא ציוד (שופל ומשאיות) ולנקות את האזור בו הוא שפך. אני מאמינה שהרתעה תביא לשינוי פני האזור מבחינה זו ולשיפור איכות החיים של כולנו. זו עבודה סיזיפית- אבל היא תשתלם בסוף ואת השינוי ירגישו כל תושבי המפרץ".
עוד הוסיפה קפלן לוינגר:
"אנו עוסקים היום במבצע פינוי של פסולת רבה שהושלכה בוואדי בעוספיה, מדובר בפינוי שעלותו היא 700,000 ש"ח. הפרויקט נעשה בשיתוף המועצה המקומית עוספיה והמשרד להגנת הסביבה, וחשוב לזכור שאחת השריפות הגדולות בכרמל פרצה מהצתה של ערימות פסולת. נצטרך בהמשך שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לוודא שהשלכת הפסולת לא תחזור בתום ניקוי השטח".
היחידה לאכיפה סביבתית, החלה לפעול גם כנגד זיהום נחלים ובעקבות דיווח של אנשי החברה להגנת הטבע על זיהום שנתגלה בנחל סעדיה פתחה היחידה בהסברה ובאכיפה כנגד מוסכים הנמצאים על גדות נחל סעדיה. זאת משום שחלק מהמוסכים מפנים את השפכים המכילים שמנים מומסים וחומרים נוספים למערכת הניקוז ומשם לנחל סעדיה ובכך הורסים את מי הנחל ואת הטבע סביבו. במסגרת האכיפה נתפס ונקנס אחד מהמוסכים בעת שפיכת הנוזלים למערכת הניקוז.
מנכ"ל האיגוד, ד"ר עופר דרסלר:
"מהניסיון שהצטבר בשנה האחרונה, התחושה היא שהפעילות שלנו היא כמו טיפה בים. יש לחשוב על שינוי יסודי במשק הפסולת ולנסות אולי מודל הדומה לחוק הפיקדון כאשר מפנה הפסולת יקבל תשלום בעבור כל טון שיגיע לאתר מורשה כך שלקבלן לא תהיה כל מוטיבציה כלכלית להשליך את הפסולת בטבע או בכל מקום אחר".
עוד הוסיף דרסלר: "הקרן שתשלם עבור פסולת שהובאה לאתר מורשה תמומן מהיטל שיוטל על יצרני הפסולת (בית עסק, מפעל או רשות מקומית). בחוק הפיקדון מקבל האזרח 30 אגורות עבור כל בקבוק שהחזיר ודי בהחזר זה להביא להחזר של למעלה מ80% מהבקבוקים עליהם חל הפיקדון (כ600 מיליון בקבוקים בשנה). התשלום ממומן מהיטל הנגבה מכל מי שקונה בקבוק שתייה. דרך נוספת שיש לחשוב עליה היא פיתוחים טכנולוגיים שיעזרו בזיהויי משליכי הפסולת תוך ייתכנות לפריסת הטכנולוגיה על שטחים נרחבים".
היחידה לאכיפה סביבתית של איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה החלה לפעול בשנת 2018. היחידה התמקדה בחודשים הראשונים במספר נושאים, בהם השלכת פסולת בשטחים פתוחים, זיהום מקורות מים, טיפול במחזור צמיגים ושמירה על הסביבה החופית. כיום היחידה משלימה את הסמכות הנדרשות לטיפול בזיהום אוויר.