[hide_post_ads]
לרגל יום השמיעה הבינלאומי המצוין היום (רביעי 6/3/19) מנהלת שירות קלינאות התקשורת בכללית במחוז חיפה וגליל מערבי הדס בן סימון, במאמר על ליקוי שמיעה בקרב מבוגרים, השפעתו ודרכי שיקום והתמודדות.
לקות שמיעה יכולה להופיע בכל גיל. יש שנולדים איתה, יש שמפתחים אותה בגילאים צעירים, אבל היא הופכת לשכיחה יותר ככל שמזדקנים. אחד מכל 3 אנשים מעל גיל 65 סובל מירידה בשמיעה, ומעל גיל 80 – יותר מ-50% מהאנשים סובלים מקושי בשמיעה אשר משפיע על איכות חייהם באופן מהותי.
שמיעה לקויה בקרב מבוגרים מגבירה סיכון לדיכאון, פוגעת בביטחון העצמי ובתחושת העצמאות
ירידה בשמיעה יכולה להתבטא בדרגות חומרה שונות, החל מירידה קלה בשמיעה ועד חירשות עמוקה. קיימים סוגי ליקויים שונים הנגרמים מסיבות גנטיות-תורשתיות או מסיבות נרכשות כמו: חשיפה לרעש, טראומה, זיהום כרוני, פקק שעווה, הסתיידות עצמות האוזן, מחלות כמו סוכרת ואף תרופות מסוימות. אובדן השמיעה המקושר עם הזדקנות נובע ברוב המקרים מנזק מצטבר לתאי החישה בשבלול שבאוזן הפנימית כתוצאה מהתבלות, ומהתמעטות סיבי העצב האחראים על העברת המידע השמיעתי מהשבלול אל המוח.
השפעות
ירידה בשמיעה עלולות להיות מרחיקות לכת. מחקרים מצביעים כי שמיעה לקויה בקרב
מבוגרים מגבירה סיכון לדיכאון, פוגעת בביטחון העצמי ובתחושת העצמאות, מזיקה ליחסים
הבין אישיים, מובילה להתבודדות ואף מגבירה תחושת עייפות.
בנוסף, עבודות מחקר (כמו זו של פרנק לין מ:Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health) הראו כי ירידה בשמיעה בגילאים מבוגרים גורמת לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. לפי ממצאי המחקר ירידה קלה בשמיעה מאיצה ב-30%-40% הידרדרות קוגניטיבית ופוגעת בזיכרון, ביכולת לעבד מידע, בקשב וביכולת השפתית.
אחד ההסברים האפשריים הוא שלקות השמיעה מגבילה את האדם המבוגר – גורמת לו לתקשר פחות עם סביבתו, ומפחיתה את הערנות שלו המסתמכת על כל החושים. הירידה בשמיעה גורמת להסתגרות, הימנעות מפעילויות ומפחיתה את המוטיבציה לשמר ולהרחיב קשרים ותחומי עניין. המוח נחשף פחות ופחות לגירויים ולמידע וכתוצאה מכך, היכולות הקוגניטיביות, שגם כך נוטות להיפגע בגילאים מתקדמים, מידרדרות מהר יותר.
מספר תופעות עשויות להצביע על ירידה בשמיעה:
- קושי בהבנת דיבור – הדיבור נשמע כמלמול. הקושי בולט במיוחד בדיבור עם ילדים ובני נוער.
- צורך גובר לבקש מבן השיח לחזור על הנאמר.
- צורך לראות את פני הדובר ולקרוא את שפתיו כדי להבין את הנאמר.
- קושי להבין את הנאמר בשיחה, בטלוויזיה, בטלפון וברדיו.
- תלונות מהסובבים כי אינו שומע אותם או מאזין לטלוויזיה/מוסיקה בקול חזק מדי.
- הקושי בהבנת הדיבור גובר על רקע רעש ובשיחה מרובת משתתפים.
- טעויות בהבנת הנאמר עקב החלפת עיצורים דומים (לדוגמה: ש' במקום ס' במקום "סיר" שומעים "שיר".
- הימנעות מהליכה להצגות, כנסים, הרצאות וכדומה, כי לא שומעים היטב את הנאמר.
- שמיעת רעשים/צלצולים באוזניים (מה שמכונה "טנטון").
- קושי לשאת רעשים חזקים – כמו למשל מוסיקה באירועים.
- קושי להבחין בצלילים מסוימים כמו שעון מעורר, צלצול טלפון, ציוץ ציפורים.
כיצד ניתן לשקם ליקוי שמיעה?
לרוב האנשים עם ירידת שמיעה ניתן לעזור באמצעות התאמת מכשירי שמיעה. זהו הפתרון היעיל ביותר, בדומה להתאמת משקפיים לאדם עם ליקוי בראייה. הפנייה לבדיקת שמיעה והתאמה מוקדמת של מכשירי שמיעה יעלו את אחוזי ההצלחה ויקלו את ההסתגלות אליהם, ובכך יובילו לשיפור איכות החיים. קיימות דרכי שיקום נוספות המתאימות למקרים של ליקוי חמור יותר שלא ניתן לשקם באמצעות מכשירי שמיעה קונבנציונליים – השתלת מכשיר שמיעה מיוחד הנקרא שתל כוכליארי או השתלת מכשיר שמיעה מעוגן עצם.
במידה וחשים ירידה בשמיעה, כצעד ראשון יש לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבצע בדיקה במרפאה, ובהתאם לבדיקתו ייקבע האם ניתן להתגבר על הירידה בשמיעה באמצעות טיפול רפואי (כמו לדוגמא במקרה של פקקי שעווה או נוזלים באוזניים), או שמא יש צורך בהמשך אבחון. במידה ויש צורך, יפנה הרופא את המטופל לקלינאית תקשורת לשם ביצוע בדיקת שמיעה מקיפה במכון שמיעה אודיולוגי מוכר. תוצאות בדיקה זו, יספקו תמונה אמיתית של מצב השמיעה – האם אכן קיימת ירידת שמיעה, מה סוג הירידה ומה חומרתה, האם היא חד צדדית או דו צדדית, והאם היא סימטרית ודומה בין האוזניים.
על פי תוצאות בדיקת השמיעה, יוחלט על הטיפול הנדרש (תרופתי, כירורגי) או יומלץ על שיקום שמיעתי (התאמת מכשירי שמיעה). במידה וקלינאית התקשורת המליצה על שיקום שמיעתי, יופנה המטופל למכונים העוסקים בשיקום שמיעה. במכונים אלו ייפגש המטופל עם קלינאית תקשורת שתשוחח איתו ותמלא שאלון אישי הקשור למהלך חייו ותפקודו ביום יום. באמצעות שאלון זה, ובהתייחס להפניית הרופא ולתוצאות בדיקת השמיעה, תוכל הקלינאית להבין את צרכי המטופל ולהמליץ על מכשיר השמיעה המתאים לו.
חשיבות הייעוץ למכשירי שמיעה באופן פרטני ע"י בעל מקצוע מנוסה כקלינאית התקשורת היא רבה. בחירת המכשיר המתאים לאדם מסוים תאפשר לו שמיעה טובה יותר ויכולת לתקשר עם הסביבה.
מכשיר השמיעה מאפשר לשמוע צלילים אותם האוזן אינה מסוגלת לשמוע ללא עזרת המכשיר. מכיוון שצלילים מורכבים מתדירויות שונות, מכשירי שמיעה מגבירים כל תדירות ברמה שונה, בהתאם לאופי לקות השמיעה. בנוסף, הם מתוכננים להגברת קולות וצלילים כך שיהיו חזקים מספיק – אך לא חזקים מדי. מכשירי השמיעה מגבירים את כל הצלילים, אך מתוכננים במיוחד כך שתתאפשר שמיעה של הצלילים המרכיבים את הדיבור. רמת ההגברה תלויה בסוג ובדרגת לקות השמיעה.
איך מסתגלים למכשיר ולמה צלפות?
התאמת המכשיר כך שניתן יהיה להפיק ממנו את התועלת המרבית דורשת תקופת הסתגלות שאורכת שבועות ולעיתים אף חודשים. על כן, הציפיות מהמכשיר צריכות להיות תואמות ליכולות המטופל ולמצבו השמיעתי. מכשיר השמיעה אינו יכול להשיב את מצב השמיעה למצב תקין לגמרי, והוא אינו יכול לנטרל לחלוטין רעשי רקע, אבל תהליך ההסתגלות האיטי למכשיר מאפשר ללמד את המטופל כיצד להתרגל לרעשי הרקע השונים במצבים ובמסגרות שונות.
חשוב לזכור שדרושה סבלנות עד שמתרגלים למכשיר ולא כדאי לוותר ולהתייאש. עזרה והדרכה מתאימים החל מרגע הפנייה למכון להתאמת מכשירי שמיעה ופגישה עם קלינאית התקשורת יכולים לסייע בתהליך ההסתגלות וחשוב לפנות לקבלת עזרה כשיש קשיים או חוסר התאמה. מומלץ להגיע להדרכה ולייעוץ עם בן/בת-לוויה נוספים, שיכולים לשאול שאלות נוספות ולקבל הדרכה גם הם.
איך הסביבה יכולה לתמוך באדם עם ליקוי שמיעה?
- הקפידו על דיבור רם וברור, לא למלמל ולא לדבר מהר
- שימרו על קשר עין ואל תסתירו את הפה בזמן הדיבור
- דברו כל אחד בתורו ולא כולם יחד
- היו סבלניים וחזרו על דבריכם אם נדרש
- עודדו אותו לפנות לעזרה ולבחון את דרכי השיקום הקיימות, ולוו אותו בתהליך במידת הצורך
- יזמו מפגשים חברתיים ופעילויות משותפות ודאגו להתאים אותם עבורו עד כמה שניתן
בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי מתבצעות בדיקות שמיעה ב 4 מרפאות ברחבי המחוז: במרכזים הרפואיים לין וזבולון, במרפאת רש בחיפה ויוספטל בנהריה. במידה והומלץ בבדיקת השמיעה על שיקום באמצעות מכשירי שמיעה, שירות התאמת מכשירי שמיעה ניתן ללא עלות במרפאות רש מקצועית וזבולון. בנוסף, ניתן שירות אצל ספקים חיצוניים (ללא עלות או עם השתתפות עצמית משתנה, בהתאם לסוג המכשירים שהותאמו) הפרוסים ברחבי המחוז, אליהם פונים הנבדקים, כפי שהם בוחרים מתוך רשימת ספקים.