הספר "חיפה אהובתי": הצעה לסיור משותף בשכונת הדר, כשעוד היה בה הדר

פרופ' נילי שרף גולד פרסמה לאחרונה את הספר "חיפה אהובתי", בו היא מציאה לקוראיה לסייר יחד איתה ברחובות שכונת הדר הכרמל, בה התגוררה עד גיל 18.
זהו סיור היסטורי, ספרותי, פוליטי ואדריכלי וגם אישי אינטימי. בעזרת מפות רחוב וצילומים רבים חוזרת המחברת למחוזות ילדותה. היא מסיבה את תשומת ליבנו לבנייני הבאוהאוס ההיסטוריים; משחזרת את קורותיהם של אתרים מרכזיים ומייחדת את הדיבור על אישים ערבים ויהודים שחותמם טבוע בעיר.

מאחר ששרף גולד היא פרופ' לספרות עברית, היא בוחנת את חיפה גם באמצעות עיון ביצירותיהם של סופרים ומשוררים ישראלים חשובים שחיפה היא גורם משמעותי בעולמם.

אודות נילי שרף גולד:

נילי שרף גולד נולדה בחיפה, למדה בבי"ס אליאנס ואחר כך באוניברסיטה העברית. היא התחתנה עם בחור אמריקאי, אותו פגשה באוניברסיטה העברית, וכיום היא מתגוררת בניו יורק. שרף גולד היא פרופסור מן המניין לספרות עברית חדשה באוניברסיטה של פנסילבניה (פן) ב-19 השנים האחרונות. לפני כן הייתה פרופסור באוניברסיטת קולומביה.

"כשהייתי בת שבע או שמונה, חשבתי שכאשר שוחים חזרה אל החוף מאמצע הים רואים תמיד הר מיוער מתרומם, כיפת זהב נוצצת על מדרונו וקוביות בתים לבנות מטפסות עליו. ליטופם של מי הים החמימים וגובהו של הכרמל, בדומה לגווני הכחול והירוק שלהם, היו שזורים זה בזה בהווייתי ומובנים מאליהם כמו האוויר לנשימה.

שני מניעים עיקריים דחפו אותי לחקור את תולדות חיפה, נופה, בנייניה והספרות אודותיה, ולכתוב את הספר "חיפה אהובתי" (זמורה דביר 2018). המניע הראשון היה הרצון להביע את געגועיי ורחשי תודתי לעיר שהייתה ולאנשים שחיו בה בימי נעוריי / נעוריה. המניע השני הוא 'אקטיביסטי' יותר. אחרי שנדדתי למרחקים, בקרתי בעיר פעמים רבות. ובכאב בל ישוער הייתי עדה לתהליך הידרדרותה והזנחתה של הדר הכרמל. חשבתי שהעלאתם על הדף של תולדות חיפה והדר, ושל ייחודן החברתי, האמנותי והאדריכלי יספק כלי עזר לאלה שהעיר יקרה להם ושרוצים לשמר את אוצרותיה. אני מקווה שאכן כך יהיה ושהדר הכרמל תפאר את העיר ותשוב להיות מוקד חיים שוקקים ותיירות".

"גרנו בהדר הכרמל. דירתנו שכנה בקצה המערבי של השכונה, אך החל מכתה א' ועד לפרידתי מהעיר לאחר התיכון, גרנו כמהלך חצי שעה מזרחה משם באותה שכונה. 'חיפה' שבספר היא אפוא בראש ובראשונה הדר הכרמל, ובתוכה, המסלול של שמונה עשרה השנים בהן הייתה העיר ביתי וכל עולמי. זוהי פיסה אחת של שכונה אחת כפי שהתקיימה בין 1948 ל־1966. אתריה ובנייניה; הרחובות שלאורכם עמדו; האנשים שהילכו ביניהם ובילו את חייהם בקרבם. אך כמו שלאנשים יש הורים וסבים, ילדים ונכדים, כך גם לבניינים ולנופים. ולכן, גוש הזמן הנדון נמשך לעשורים הבאים, אך בעיקר נמתח אחורנית למפנה המאה העשרים, כשרוב תושבי העיר היו ערבים ומיעוטם תערובת ססגונית של יהודים, תורכים, טמפלרים, גרמנים ואחרים, ואילו חיפה העברית הייתה רק ניצוץ או רעיון. בהשראת הרצל כינוה "עיר העתיד" ובשנת 1912 הקימו בה "טכניקום", היכל מדע כמוהו לא היה בכל רחבי המזרח התיכון".

"בחיפה של אותו זמן התנגש העבר העותמאני בעתיד הבריטי. תוך זמן קצר פרצה מלחמת העולם הראשונה, שבסופה נכבשה הארץ מהתורכים. האנגלים זכו בפלשתינה, ובחיפה בתוכה, לשלושים שנות פיתוח מסחרר. בה בשעה הגיעו אל הארץ הדי כוחה של אימפריה חדשה, רשעה. גלים של יהודים שנפלטו מאירופה שטפו את החופים, וביניהם בוגרי בתי הספר דוברי הגרמנית לאדריכלות שהיו המתקדמים ביותר בתחום זה. בחיפה המנדטורית השתלבו אפוא שמרנות אדריכלית אנגלית ואוונגרד יהודי- גרמני והתחברו עם האדריכלות הערבית והמזרח תיכונית.

נוצרה במקום עיר חדשה, נפרדת מהעתיקה, על ידי אדריכלים מוכשרים בשנות העשרים והשלושים לחייהם שרובם באו לארץ בין 1939-1933. הסגנון שפיתחו בחיפה היה טבוע ברובו בחותם הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי מתקופת חלוצי האדריכלות המודרנית. עד סוף שנת 1939 השתלט סגנון זה על הדר הכרמל ויצר בה אריג עירוני מודרני עקבי.

האתרים שנבנו באותה תקופה הם מעמודי התווך של הספר. הם מתגלים לאורך מסלול מוגדר שרחוב הרצל, הרחוב הראשי של הדר הכרמל, הוא חוט שדרתו. הסיפור מתחיל קרוב לקצהו המערבי של הרצל, בסביבת חסן שוקרי בה נצורים זיכרונות העיר: שרידי התקופה העות'מאנית, טביעות האצבעות הבריטיות והנוכחות הערבית הנצחית. שם עמד ביתי הראשון בשכנות לבתים ערביים ולבנייני שלטון מנדטוריים. משם ממשיכים אל צומת הרצל-בלפור שמותח את זרועו התלולה מעלה, עד לטכניון, לב הדר הכרמל. זה אחד המקומות האהובים על סופרי העיר ביניהם סמי מיכאל יהודית קציר ואסתי חיים.

התחנה השלישית היא מפגש הרצל עם רחוב ארלוזורוב האלכסוני, על יד החנות שהייתה לאבי. אז יורדים לכיוון הים ומתעכבים ליד שוק תלפיות, יצירת המופת של הבאוהאוס. באותו מקום נוגעת הדר בוואדי סאליב. הספר דן באזור זה, הטעון חברתית ופוליטית וברומן המשקף אותו, רחוב המדרגות. עתה שבים מעלה, לבית הספר אליאנס בו למדתי ובית הכנסת המרכזי של השכונה, שניהם ברחוב הרצל. כל אחד מהם מייצג רגישויות אדריכליות ופילוסופיות שונות. הפרק האחרון הוא גם ביתי האחרון בחיפה ששכן כמעט בסוף הרצל. מכאן מטפסים ברחובות קטנים ובמדרגות עם צופי גאולה ועם גיבורי המאהב של יהושע עד קרוב לקו הרכס של ההר".

אני בת חיפה ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטה של פנסילבניה ופרסמתי לאחרונה בזמורה, 2018 ביתן ספר בשם "חיפה אהובתי"ש זכה לתגובות נלהבות. (ראו קישורים בתחתית המייל)

הספר מוקדש להדר הכרמל החל בבנייני הממשל הקולוניאליים בחסן שוקרי ועד לאוצרות המודרניזם כגון המרכז המסחרי ברחוב הרצל, בית הצופה בפינת ארלוזורוב, הקונסרבטוריון בבצלאל וכמובן גולת הכותרת שוק תלפיות. אני מספרת גם על האדריכלים שבנו את הדר, תולדות חייהם והישגיהם ( בין השאר ברוולד, חייקין, גרשטל, אוראל).

בנוסף, חיפה אהובתי דן בספרות שנכתבה בחיפה ועליה, כגון המאהב של א ב יהושע, רחוב המדרגות של יהודית הנדל וחסות של סמי מיכאל. חיפה הספרותית כוללת גם את עמיחי ובעיקר את מכתבי האהבה הנפלאים שכתב בעת מגוריו בעיר (ספטמבר 1947 – אפריל 1948) בהם תיאר את נופי חיפה ואת החיים בה בתקופת המאבק.