תושבים משכונות החוף, לו היו מגיעים הערב לכנס שנערך במועדון הביט, לגבי רצועת החוף, היו יוצאים מיואשים. בכנס דיברו יזמים, פוליטיקאים ותושבים על מצבן הקשה של שכונות החוף היום, על התהליך הארוך והמתיש שיעבור עד שנראה בנייה בפועל בשכונות החוף ועל התקוות מהעירייה החדשה, שבינתיים מציגה כוונות טובות אבל בפועל לא מספקת תשובות – לא ליזמים ולא לתושבים.
את הערב הנחתה העיתונאית אדווה דדון, כתבת התחקירים של ערוץ 2, שפתחה ואמרה שבשכונות החוף יש הזנחה של שנים והכנס נועד על מנת שאנשי מקצוע, פוליטיקאים מקומיים ותושבים יגיעו ביחד למסקנות איך רצועת החוף של חיפה תיראה.
ההזמנה לכנס והדוברים בפאנלים:
פאנל ראשון – נדל”ן, תשתיות והתחדשות עירונית:
את הפאנל הראשון הנחתה אורלי כתב, בעלת משרד יחסי ציבור, שציינה כי הנדל"ן הוא מנוע צמיחה משמעותי מאוד: "בדרך כלל בערים אחרות המגורים ליד הים יקרים מאוד, אבל לחיפה יש תמיד את הדרך הייחודית שלה והאזורים האטרקטיביים בעיר הם דווקא על הכרמל. אין ספק שלשכונות החוף יש פוטנציאל גדול ובנוסף יש גם בעיר שלטון מקומי חדש".
הבעלים של קבוצת אבי רחמים, שבונה ומקדמת פרויקטים לא רק בשכונות החוף, אבי רחמים, התייחס בדבריו לתושבים: "הדיירים צריכים לבחור בקבלנים, שיודעים לבנות בצורה רצינית. חשוב מאוד שתהיה כמה שיותר פתיחות על מנת שהדיירים יבחרו נכון את מי שיוביל את הבנייה ויסייע להם להתקדם. נדרשת הרבה מאוד אחריות מצידו של היזם, ולכן חשוב שהדיירים ידעו ולבחור יזם, שאפשר לתת בו אמון".
משנה למנכ"ל אזורים, משה קורן (סמנכ”ל פיתוח עסקי – אזורים), ציין כי חברת אזורים מעורבת כעת ב-25 פרויקטים של התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ: "העיר התחתית ורצועת החוף של חיפה הן בעלות פוטנציאל גדול. זה מזכיר לי את מה שהיה בתל-אביב לפני 10-15 שנים, כשהצרפתים הגיעו וקנו יח"ד ואף אחד לא הבין מה הם עושים והיום אנחנו יודעים, שהם עשו עסקאות טובות. אנחנו באזורים מאמינים בחיפה. אנחנו חושבים שצריכה להיות פעולה משותפת על העירייה. היזמים והעירייה צריכים לעבוד בשיתוף פעולה וזה ימשוך אוכלוסייה חזקה יותר לשכונות".
[bs-white-space]
המנכ"ל המשותף בחברת ביתא אהוד שליין, תיאר מודל מעט שונה מהמודל המקובל בקרב יזמים. "אנחנו עוד לפני מכירת היח"ד מנסים לייצר נחשקות לשכונה ורק אחר כך אנחנו מתחילים את הפעילות הכלכלית. בשכונת קריית אליעזר השקענו 600,000 ש"ח בפרויקטים בשביל הקהילה. אני באופן אישי לא מבין בכלל למה עושים כנס על שכונות החוף במרכז הכרמל ולא בשכונות החוף עצמן (וזכה למחיאות כפיים מהקהל). אנשים בקריית אליעזר עוברים לטירת הכרמל ולקריות ומה שישאיר אותם בשכונה זה בית ספר טוב וקהילה חזקה ולכן אנחנו רכשנו נכסים ואנחנו עושים פעילות בשכונה. אנחנו גם מעודדים פעילות של עמותות אחרות לטובת הקהילה לפעול. מה שיצור את הנחשקות זה גם האיכות התכנונית ועירוב השימושים. אני תולה הרבה תקוות גם בהתחלפות השלטון ומקווה מאוד לקבל תשובות, גם אם תשובות שלא מתאימות לנו, כי זה יותר טוב מה שאין תשובות".
סגן ראש העיר ויו"ר וועדת תכנון ובנייה מיכי אלפר ציין בתגובה לדברים כי כעת העירייה נמצאת בתחילת הדרך ולומדת את הדברים. "מה שידעתי כחבר וועדה זה חלק קטן מהידע שאנחנו נחשפים אליו היום. חשוב לנו לייעל את מנהל ההנדסה מבחינת לוחות זמנים ויצירת וודאות. אנחנו רוצים ליצור מסלול ברור ליזמים ולדיירים. המטרה שלנו שבעלי הדירות ידעו מה יש להם ביד ותהיה וודאות מוחלטת. רצועת החוף כוללת אזור רחב ואנחנו רוצים אמירה תכנונית אחידה באיזור".
אלפר הסביר מה הוא היה רוצה לראות בשנים הקרובות מבחינה תכנונית. "אנחנו רוצים לגזור כ-14 מתחמי תכנון, שבכל אחד מהם היזם יוכל לדעת מה המטלות הציבוריות הנדרשות, הנוסחה של המכפלות ותמהיל הדירות. אנחנו מבינים, שהיזמים יהיו אלה שיבצעו את הפרויקטים האלה. אנחנו רוצים לייצר את הוודאות הזו, שתדעו איך נראה המתחם ומה המטלות. אנחנו רוצים לראות תכנון הוליסטי של מתחם או של שכונה שלמה ולא פרויקט פה ופרויקט שם".
יוסי כהן, מנכ"ל חברת "נקסט אורבן", אמר שכל הזמן מדברים על הפוטנציאל של שכונות החוף וצריך להבין, שאין דייר אחד שלא רוצה התחדשות עירונית וגם היזמים רוצים לקדם את הפרויקטים, אבל יש קושי מול הרשות. "הרשות כל הזמן רוצה להתוות מדיניות. אנחנו היזמים משקיעים כסף ולוקחים סיכונים, ואם לא יהיה דו שיח עם העירייה, לא יקרה פה כלום. אני מאמין שצריך להתחיל לעבוד וברגע שיתחילו פרויקטים המחיר למ"ר בשכונות החוף יעלה. הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. חיפה היא אפילו לא חדרה, ברור שהיא רחוקה מתל-אביב. למה שהדברים לא יקרו בחיפה? ישבנו כבר ב 4-5 פאנלים וכלום לא קורה. כשאני יושב עם דיירים 5 שנים אחרי תחילת הפרויקט, הם מאבדים את הסבלנות ואנחנו את הפרויקט".
חבר מועצת העיר ויו"ר יפה נוף יואב רמתי ציין כי הוא יליד בת גלים ולכן הנושא קרוב מאוד לליבו. "אנחנו מקווים שעד שנת 2020 או 2012 אנחנו נסיים את הטיילת, שתחבר את דדו לחוף השקט ולצורך כל גם הבסיס הצבאי יפונה. בעבר הייתה כניסה אחת בלבד לבת גלים והמצב הזה משתנה. אנחנו גם רוצים לראות נגישות לים. אנחנו רוצים לראות הטמנה של מסילת הברזל, יש חלופות לצורך כך וצריכה להימצא הדרך. הנושא של תזמון הוא קריטי. אני לא רוצה לראות שמחדשים שכונה ואז מגיעים היזמים ובונים, זה אומר שפעלנו לא נכון.
[bs-white-space]
פאנל שני – תושבים, קובעי מדיניות ומה שביניהם
את הפאנל בנושא "התושבים, קובעי המדיניות ומה שביניהם" הנחה העורך הראשי בחי פה ירון כרמי. הפאנל העמיק בנושא מערכת היחסים שבין התושבים לעירייה ולתהליכי העבודה ביניהם.
כרמי פנה לפעילה החברתית ומנהלת משרד ההפקה זאזא כהן ושאל אותה האם היא מרגישה, שלתושבי בת גלים יש אוזן קשבת בעירייה. "הפאנל הזה הוא מאוד חשוב ומבורך. בת גלים היא שכונה עם פוטנציאל אדיר ולא ממומש. בבת גלים אין תהליך מול קובעי המדיניות. יש לנו עירייה חדשה ואני מקווה שהדברים עכשיו יקרו אחרת. עד היום לא היה באמת עם מי לדבר. יש אנשים שחיים בשכונה וחווים את הבעיות בשכונה ויש את היזמים ואת העירייה אבל לתושב השכונה אין קשר אמיתי עם העירייה ואני מקווה שזה ישתפר".
יו"ר סיעת הירוקים אביהו האן אמר שיש משולש הכולל את היזם, העירייה והתושב ומי שצריך להיות במרכז זה התושב. "כל הבנייה מיועדת לתושבים ולכן הם הכי משמעותיים. כולם צריכים למצוא דרך לתקשר ביניהם על מנת שבסוף התהליך תהיה כאן בנייה, שתתאים לצרכים של התושבים".
עו"ד זיו לוטן המתמחה בנדל"ן ובמקרקעין ציין כי קשה מאוד לתושבים להתמודד לאורך שנים עם ההמתנה וחוסר הוודאות. "מה שקורה זה שתושבים יודעים שהדירה שלהם תהיה בעתיד חלק מהתחדשות עירונית ולכן הם לא מוכרים את הדירה ועושים עוד כל מיני החלטות הקשורות לכך ובפועל עוברות עוברת עוד שנה ועוד שנה וכלום לא קורה. חשוב לייצר וודאות ברורה לגבי פרויקטים של התחדשות עירונית".
חברת המועצה ותושבת קריית חיים סופי נקש אמרה שהיא מוכנה להגיע גם פעמיים בשבוע ולשבת שעות ארוכות על מנת לאשר פרויקטים בוועדה המקומית. "יש לנו אחריות כלפי התושבים. לא ייתכן שאנשים מחכים 5-7 שנים לפרויקטים של התחדשות עירונית ולפעמים אפילו יותר ובינתיים חלקם גרים ביח"ד, שמסכנים אותם. יש לבצע מאמץ משותף ולסיים את כל תור הפרויקטים שממתינים לאישור בוועדה".
סגן ראש העיר, עורך הדין דוד עציוני אמר כי הוא מסכים מאוד עם חלק מהדברים, שנאמרו בפאנל. "אנחנו זקוקים לעזרה של יזמים, שיפעלו בשביל התושבים וייבנו את הפרויקטים. בנוסף לתוכנית שמיכי אלפר הבטיח, אני הצעתי בתור יו"ר החברה הכלכלית שהחברה הממשלתית 'דירה להשכיר' תעזור לנו ליזום בעצמנו פרויקטים. שילוב של חברות ממשלתיות עם חברות עירוניות יכול מאוד להצליח. בינתיים ברור שלא ניתן לעצור את העיר." עציוני פנה להאן ואמר: "15 שנה אתם הירוקים שתוקעים את העיר".
האן השיב לעציוני כי בתקופה האחרונה מהאופזיציה הוא הצליח "לתקוע" רק את הבית ברחוב נגה 8, שמיועד לשימור. "זה לא לעניין להאשים אותנו בעיכוב פרויקטים. אנחנו דווקא אישרנו באוגוסט 2018 את הפרויקט של אזורים, בגלל שחשבתי שזה פרויקט שצריך לצאת לביצוע. אבל בכל מקרה מה שחשוב הוא להפוך את חיפה לעיר אטרקטיבית אחרת גם אם תהיה כאן בנייה, הקבלנים ייתקעו עם דירות וקבלנים אחרים לא ירצו לבוא לבנות כאן. וכדי שהעיר תמשוך אליה צעירים צריך לטפל בזיהום האוויר ולהביא מקומות עבודה. בנוסף, צריך לבוא עם תכנית מסודרת לשכונות שפרינצק, קריית חיים, נווה דוד ועוד. הדרך לעשות את זה היא להקים בכל אחת מהשכונות מנהלת תושבים פעילה, שתעבוד מול היזם ומול העירייה ותציג את הצרכים של התושבים".
נקש ועציוני הסכימו לגבי הקשר בין תושבי קריית חיים והעירייה. נקש הייתה רוצה לראות מנהלת, שתנהל את קריית חיים ותמנע את הצורך להגיע לחיפה על מנת לבצע פעולות מול העירייה. עציוני ציין עוד שהדלת שלו פתוחה מול כל תושב הוא מנסה לתת מענה לכל צורך, שמתעורר.
הפאנל השלישי עסק בנושא המלונאות בחיפה