"יוזמה לאומית" בחיפה – הכנס השני עם אראל מרגלית

אראל מרגלית – מוביל תכנית "יזמה לאומית" בחיפה 

אראל מרגלית ינסה להפיח רוח חיים במציאות העסקית החיפאית הקשה, במסגרת הפרויקט "יוזמה לאומית", אותו הוא מוביל בשבעה מוקדים בישראל

מרגלית כינס כמאתיים אנשים מהבראנג'ה היזמית – ניהולית, בעיר התחתית בחיפה, למפגש התנעה (Kick off) של פרויקט הדגל שלו. מרגלית הוא יזם בעל רקורד עשיר של עשייה עסקית וכעת הוא לוקח את הניסיון והאנרגיה שלו למישור הלאומי, מהכנסת, ומפיח רוח חיים באזורי ספר הזקוקים לדחיפה משמעותית מהמדינה ובעיקר זקוקים למנהיגות העסקית הסוחפת שלו.

"חיפה יושבת על מאגרי אנרגיה ויצירתיות בלתי רגילים", אומר מרגלית.
מרגלית קורא להקמת כוח משימה להצמחת פרויקט במסגרת יוזמה לאומית בחיפה.
מרגלית, יזם הייטק שהשקיע ביזמות בירושלים. בחר להשקיע ביזמות לאומית במסגרת תפקידו בכנסת.

חיפה צריכה סיפור חדש. סיפור חדשני, סיפור טכנולוגי.

אומת הסטארט אפ: מרגלית מסביר כי 3 מתוך 10 ילדים בישראל מצויים מתחת לקו העוני. כלומר, "אומת הסטארטאפ" הזאת משתפת רק כ-25% מהתושבים בעשיה וכך נוצרת מדינה קטנה עם פערים גדולים. מרגלית מעוניין להפוך את חיפה למוקד חדשנות בינלאומי.

תקדים חיובי בירושלים:

בירושלים, מאז התחלת המהפך , נוצרו 37 אלף מקומות עבודה. הטכניון ואוניברסיטת חיפה הם יחד האוניברסיטה הגדולה בישראל ובכך הם מהווים מקור מצויין להון אנושי ברמה גבוהה מאד.

יונה יהב ואראל מרגלית מול הקהל הרב 

מבט פני עתיד או בזבוז דקות יקרות

המפגש עצמו נתן במה למספר מנהלים חיפאים, אשר הציגו (או התכוונו להציג) בדקות אחדות את ה"אני מאמין" שלהם באשר לפוטנציאל העסקי של חיפה ודרכי מימושו. בקהל היו יזמים רבים. יזמים, מטבעם, מביטים קדימה ולכן מהקהל היה ניתן לשמוע התלחשויות של החמצה, כאשר חלק מהדוברים פספסו את ההזדמנות להביט קדימה ולנסות לצייר עתיד ועסקו בעיקר בהישגי העבר שלהם או בתיאור עגום של החמצות שונות של מגזרים ומגדרים.

יונה יהב ואראל מרגלית מול הקהל הרב 

המשך התהליך – פרויקט "יוזמה לאומית" בחיפה:

בהמשך הדרך תתקיים מתכונת של "שולחנות עגולים" אשר במסגרתם יתקבצו מובילי דעה שיהיו מעוניינים לתרום את זמנם ומרצם, כך שיתחמו את מתכונת הפרויקט בחיפה. אנשיו של מרגלית אספו שמות ופרטי קשר בקרב באי הכנס.
המפש הבא יתקיים ב-08/03/2016.

מתווה התכנית בחיפה יתמקד ככל הנראה בעולם הצ'יפים:

בדומה למודל שמתקיים בבאר שבע, שהוכרזה כ"בירת הסייבר של ישראל" ובמסגרתו ניתנו הטבות מס של 40% לאלה שיעסקו בסייבר, מכוונים בחיפה למיקוד בתעשיית הסמיקונדקטורס (הצ'יפים). מיקוד זה מתבסס על המובילות שכבר קיימת במספר חברות בחיפה ובראשן אינטל, המחזיקה מעל 2000 מהנדסים המפתחים את הצ'יפים במת"ם.

יונה יהב – ראש עיריית חיפה:

ממשלת ישראל גילתה את הצפון והדרום וכעת מגיעה לחיפה.
בכוונתנו לתמקד בארבעה נושאים במסגרת הפרויקט:
1. סמיקונדקטורס (תעשיית הצ'יפים).
2. פתרון אורבני ליזמים.
3. שילוב טכנולוגיה בקרב הציבור הערבי.
4. פיתוח טכנולוגיה לעולם הרפואה (פארק ביוטק).

אנחנו כמהים לחברות ביוטק. אנחנו במו״מ עם הממשלה לעודד את הממשלה לעודד יזמים להגיע לכאן.
בימים אלה מוקם מרכז טכנולוגי מתקדם בנווה דוד, באמצעות בוגרי בשמת לשעבר.

יונה יהב 

ח"כ זוהיר בהלול:

בהלול בחר להתמקד בנושא המגזרי והמגדרי ואמר: "החכמה היא לעשות שוויון בין המגזרים ובין המגדרים. כ-70 אחוזים מנשות הכפרים בגליל מחוסרות עבודה. מדינת ישראל חייבת להשתחרר מכבליה ולהיפתח לעולם הערבי כדי להמריא. "

חה"כ זוהיר בהלול 

עימאד תלחמי – איש עסקים, תושב עוספיה:

על שלושה דברים העולם (העסקי) עומד:
על החינוך לקידום האוכלוסייה
ועל התעסוקה
ועל היזמות

תלחמי מסביר כי 25 אחוז מהסטודנטים באונ' חיפה הם ערבים וכעת אנחנו רואים גידול באחוז הסטודנטים בטכניון, שהגיעו כבר ל-20 אחוז, שזה מעל לחלקם באוכלוסיה. אנחנו רואים גידול דרמאטי גם בחלקן של הנשים הערביות. זהו כיוון מאד מעודד.

עימאד תלחמי – איש עסקים מעוספיה 

קריסטין חאזן – עיריית חיפה:

ההיטק הוא מנוף צמיחה שיקדם את החברה הערבית.
יש לעודד פיתוח חממות טכנולוגיות, אשר יתנו מענה לצעירים מהחברה הערבית.
יש לעודד פתיחה של סניפים של חברות בינלאומיות, כמו גוגל , מיקרוסופט ויאהו. יש לשלוח תלמידים לחו"ל על מנת שיחזרו עם הידע לכאן.

קריסטין חאזן – עובדת עירייה 

איציק פריד:

ראיתי השנה כמאה ושבעים יזמים ערבים שאינם נופלים במאום מהיזמים היהודים.
לערבים קיים קושי בנגישות לאקו סיסטם. הם מתקשים בנגישות ל"כסף חכם".
חיפה ממוקמת במקום טוב כי היא מהווה מרכז משיכה לאוסף גדול של ישובים כפריים שבהם תושבים שמעוניינים לחזור אליהם ולחיות כאן. איציק קורא לעירייה שלא לרכז את ההייטק רק במת"ם אלא לדחוף את היזמים גם לעיר התחתית. כך המגיעים מתל אביב לא ירוקנו את הרכבת בכניסה לעיר.

רפואה:

מרגלית מתאר מגמה עולמית של מעבר לרפואה קהילתית עם מערכי דיאגנוסטיקה זולים ופשוטים המאפשרים לפתור מגוון בעיות בקהילה עצמה.

פרופסור רפי ביאר – מנכ"ל רמבם:

עודד דונייץ – יו"ר פארק מדעי החיים:

הבניין הראשון בשלבי סיום. עכשיו מתחיל האתגר: לאכלס אותו.
הקושי בו אנו פוגשים בתהליך: הארנונה גבוהה, השכירות גבוהה, אין הקלות מס לחיפה. אנחנו צריכים ליצור סביבת עבודה שתחבר את בתי החולים והרופאים והתלמידים והיזמים. להביא את המחקרים מבתי החולים לחממות הטכנולוגיות. כשנגיע למוצרים הנכונים, נוכל להצליח.

ישראל סביון ועודד דונייץ 

גווידו פארדו, מנכ"ל פיליפס:

המילה החשובה ביותר היא הקלאסטר, כלומר האשכול. הקלאסטר הוא ה"אקו סיסטם" העוטף את היזמים. יזמים רבים יצאו מהטכניון. הם לא למדו יזמות אך למדו טכנולוגיה מתקדמת והצליחו ליזום באמצעות הידע הטכנולוגי שצברו.
כך הצלחנו להיות מוקד לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם.
העיר חיפה צריכה להיבנות סביב מדעי החיים. אנחנו צריכים שטחים שיוגדרו כאזור פיתוח א׳. היום אנשי אינטל ופיליפס עוברים בין שתי החברות ויוצרים הפריה הדדית.

גווידו פארדו – מנכ"ל פיליפס 

זיו בלסקי – יזם ומנהל ארבע חברות סטראטאפ בחיפה והצפון

הבעיה היא שאין סבלנות. ע"מ ליצור יזמויות צריך לחשוב לטווח של 20 שנה וזה כואב, כי הפוליטיקאים מחפשים תמיד הצלחות קצרות טווח.

זיו בלסקי – יזם ומנהל ארבע חברות סטראטאפ בחיפה והצפון 

פרופסור בועז גולני – הטכניון:

כ-20 אלף סטודנטים לומדים בטכניון במגוון תכניות. אצלנו בחיפה נעשו כמה טעויות היסטוריות:
בן גוריון החליט להוציא את הטכניון מלב העיר.
גם מת"ם נבנה מחוץ לעיר.
גם הקניונים יצאו ממרכז העיר.

כעת , בתכניות של הטכניון, אנחנו מסתכלים על העיר במספר רבדים: בבת גלים אנחנו עם בית הספר לרפואה, המצוי במצוקה קרקעית אדירה בגלל בה"ד חיל הים. יש לנו כסף, אך אין לנו מקום להתפתח אליו. אנו מעוניינים להקים מרכז לחקר הסרטן. יש לנו כמאה מליון דולר להשקיע במרכז החדש ונדרשת קרקע.

התכנית השניה מתייחס להדר הכרמל. הטכניון שנטש את הדר רוצה לחזור לשכונה עם הפקולטה לארכיטקטורה. להפוך את הדר למעוז ארכיטקטוני.

ברכס הכרמל נמשיך עם המדעים וההנדסה.

פרופסור בועז גולני – הטכניון 

ארז ישכרוב – תלתן

בתלתן היום כ-1200 סטודנטים, כ-180 מרצים. ארז מעוניין להפוך את חיפה לעיר הבירה של תעשיית משחקי המחשב. תעשיית המשחקים היום מגלגלת מחזור כספי גדול יותר מתעשיית הקולנוע, אמר ישכרוב. בתלתן הוקמו מעל חמש עשרה קבוצות שעוסקות בפיתוח משחקים ולכל אחת סטודיו משלה.

ארז ישכרוב – מייסד ומנכ"ל מכללת תלתן 

לסיכום:

מרגלית מעוניין להתמקד בתחום הצ'יפים וביוטק בחיפה ולגיס הטבה מיוחדת מהמדינה לחברות שיעסקו בתחומים אלה.
נאחל למרגלית ולכולנו הצלחה ברצון להוציא את חיפה לדרך חדשה

תמונות נוספות מהכנס

רונית אביב – מנהלת מרכז החדשנות בטכניון

חה"כ יואל חסון

רותם גנץ – יו"ר מועצת התלמידים לשעבר[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="יונה יהב – תוצאות" tag="38" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]