מאמר מאת : שרה מלכה
התינוק עובר בתקופה קצרה תהליך משמעותי וטראומטי.
הוא מגיח מבטן האם, מסביבה סטרילית ומוגנת
לעולם בו הוא צריך לדאוג לעצמו.
בואו נבין טוב יותר את תהליך ההסתגלות
התהליך שעובר הולד החל מהיותו עובר תוך הלידה ועד להבנת העולם החדש אליו הגיע, אינה תמיד פשוטה.
התהליך אמנם קצר אך כולל שינויים רבים ומשמעותיים ביותר אשר חשוב ומומלץ מאוד להבין אותם.
בתוך הרחם
העובר חי ברחם אמו במשך 40 שבועות.
ברחם הוא שוהה בתוך מים ולכן אינו צריך לשאת את משקל גופו.
הסביבה בה הוא שוהה סטרילית, חשוכה וחמימה ללא שום גירויים.
את המזון והחמצן הוא מקבל מאמו על ידי חבל הטבור.
תנועות מציצת האצבע, מצמוץ ובליעה – הן פעולות שלא מבחירה (רפלקסים)
הלידה
הלידה היא סוג של טראומה לעובר, מפני שעד כה כל צרכיו סופקו בצורה אוטומטית.
מעתה הוא יצטרך לשרוד בכוחות עצמו.
הוא יצטרך לנשום, לאכול, להפעיל תהליכי עיכול (דבר שיגרום לו גזים בהתחלה)
הוא יצטרך לווסת את חום גופו, להגן על עצמו מגירויים רבים.
מבחינה פיזיולוגית, לאחר התנתקותו מחבל הטבור הופך העובר להיות ישות בפני עצמה. אך מבחינה רוחנית, הוא עדיין מרגיש שהוא ישות בלתי נפרדת
ושהוא חלק בלתי נפרד מאמו.
ההסתגלות לחיים מחוץ לרחם
ההסתגלות לחיים מחוץ לרחם אינה קלה עבור התינוקולכן הוא זקוק לעזרה.
הדרך הטבעית ביותר היא להיות מחובר כמה שיותר קרוב לאמו –
בהנקה, במגע עור לעור עם אמו, להריח את הריח, להרגיש את הדופק,
כל הדברים הללו נותנים לתינוק ביטחון ורוגע.
בתקופה זו ישנה חשיבות רבה שהאם והתינוק ישהו ביחד קרוב ככל האפשר.
החשיבות הרבה של המגע
תינוקות עד גיל 5 חודשים הינם בתקופת הסתגלות לחיים מחוץ לרחם.
זהו גיל שתינוק אינו מסוגל לפתח הרגלים מפני שהוא עדיין בתקופת
הישרדות והסתגלות חיים החדשים.
בתקופה זו חשוב שהאם תהיה כל כולה עסוקה בסיפוק צרכיו של התינוק.
לאמהות יש אינסטינקט טבעי ולכן הן מרגישות מה הכי טוב לתינוק שלהן.
בתקופה הזו חשוב להתייחס לכל בכי ולהגיב בהתאם לצרכיו של התינוק.
חשוב להרים אותו על הידיים, להרבות במגע, ליטוף וחיבוק.
כך התינוק בונה אמון במקום החדש אליו הגיע.
מה לעשות באינפורמציה שתשדר לכן הסביבה הקרובה
הסביבה הקרובה – אמהות, חברות, שכנות, סבתות – כל אחת תשדר לכן המון אינפורמציה(מתוך רצון טוב לעזור) כל אחת תעשה זאת מתוך האינסטינקט וההבנה שלה וזה לא אומר שזה מתאים לך ולתינוק שלך.
לכן מומלץ להקשיב קודם כל לאינסטינקט האימהי שלכן.
אתן בהחלט יכולות להקשיב, ללמוד ולקבל רעיונות, אך בסופו של יום האמינו בעצמכן שאתן ורק אתן יודעות לקבל את ההחלטה הכי טובה עבורכן ועבור התינוק שלכן..
כותבת המאמר היא שרה מלכה , יועצת התפתחותית וחינוכית לגיל הרך, בעלת 30 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים בגיל הרך, מחברת ספר ילדים – סיפור מהבטן.
ומנהלת קבוצות הפייסבוק -ניצנים בחינוך והורים מחנכים ומטפלים בוחרים לגדל ילדים בסבלנות .