בניין המשרדים של חברה בריטית וגלגוליו

מבנה חריג, בעל נוכחות מיוחדת, ניצב בצד הדרך, ברחוב חטיבת גולני 21. חזותו המרשימה ניכרת גם כיום, אף שהוא נטוש ופגעי הזמן ניכרים בו. סיפורו מתחיל ביוזמה של חברה בריטית גדולה, וממשיך בגלגולים שעבר בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה.

חברת ICI

המבנה נועד לשמש את משרדיה של Imperial Chemical Industries — ICI, מחברות התעשייה הכימית הגדולות בבריטניה. החברה, שנוסדה ב־1926, הייתה מעורבת בשיווק חומרי דשן, חומרי הדברה, צבעים וכימיקלים לתעשייה. פעילותה בארץ כללה גם ייעוץ לחקלאים והפצת מוצרים ששימשו במטעים, בתחנות מחקר ובמפעלים.

בין הדמויות המזוהות עם הקמת החברה ופעילותה היה סר אלפרד מונד, הלא הוא לורד מלצ׳ט (Lord Melchett). הוא היה ממייסדי ICI ומי שעמד בראשה בשנותיה הראשונות. את פעילות החברה באזור הלבנט ניהל יחיאל ויצמן, אחיו הצעיר של חיים ויצמן, שלימים היה נשיאה הראשון של ישראל. ב־1938 העבירה החברה את מרכז פעילותה מחיפה לאזור יפו ותל אביב, עקב התרחבות פעילותה באזור המרכז.

על הבניין

הבניין הוקם בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. תיקי ההיתר לבנייה מציינים את שמותיהם של נ׳ אפשטיין (?) ודוד ויטמן כמתכנני הבניין. במקור היו למבנה שתי קומות וגג רעפים, אולם בשנת 1933 הוסר הגג ונוספה קומה. החזית הפונה לרחוב חטיבת גולני סימטרית וקצותיו מעוגלים.

חזיתו בנויה ממשטחי קיר פשוטים, מחופים בטיח לבן חלק.  מעקה הגג ורצועת החלונות מודגשים באמצעות רכיבים אופקיים מבטון, היוצרים ניגוד לגוש המרכזי, שבו חדר המדרגות, בעל פתחים צרים אנכיים. הדופן הקדמית של הגוש המרכזי קעורה, והוא מסתיים בצורה פירמידלית. השילוב בין ההדגשה האופקית לבין הגוש המרכזי האנכי מעניק למבנה את אופיו המיוחד.

הבניין משתייך בעיקרו לסגנון הבינלאומי, אך הגוש המרכזי, על דופנו הקעורה וסיומו הפירמידלי מקשרים את חזותו גם לסגנון הארט־דקו.

גלגול ראשון: משטרת המנדט

לאחר ש־ICI עזבה את חיפה, שימש הבניין את המשטרה הבריטית. מקורות אחדים מציינים כי שימש למנהלה; מקורות מקומיים מתארים אותו גם כמטה האחרון של המשטרה הבריטית בחיפה, לפני סיום המנדט.

בשלהי אפריל 1948, במהלך הקרבות על חיפה במסגרת מבצע ״ביעור חמץ״, נכחו בעיר גם כוחות בריטיים לצד הכוחות הלוחמים. מן המקורות שבידינו לא ברור מה הייתה פעילות השוטרים שישבו בבניין עצמו, ואם התערבו בקרבות או צפו בהם מן הצד. אולם ידוע כי במהלך האירועים נהרגו שני שוטרים בריטים ואחד נפצע. 

לפי מקורות שונים, המשטרה הבריטית סייעה לתושבים ערבים שביקשו להגיע לעכו, ומשם למדינות ערב. אין בידינו מידע המצביע על כך שהבניין עצמו היה מוקד לחימה, אך הוא ניצב בעיר שבה התנהלו באותם ימים קרבות ותושבים רבים עזבו את בתיהם.

גלגול שני: משטרת ישראל

לאחר סיום המנדט עבר הבניין לשימוש משטרת ישראל. במשך שנים פעלו בו, בין היתר, משטרת התנועה ויחידות מנהלה, רכב ותחזוקה. תושבי האזור כינו אותו ״בניין המשטרה הישן״. בהמשך עברה המשטרה לבניין משרדים חדש, במרחק מטרים ספורים מבניין זה. אומנם המבנה הישן ננטש, אך נותר נקודת ציון מוכרת בנוף העירוני.

על האדריכלים

כאמור, בתיקי ההיתר מופיעים נ׳ אפשטיין ודוד ויטמן כמתכנני הבניין. איננו יודעים לזהות את האדריכל נ׳ אפשטיין, וגם אין בידינו לקבוע מה היה חלקו בתכנון. אפשר שמדובר ביזם הנדל״ן נ׳ אפשטיין, שעבורו תכנן ד׳ ויטמן את הבניין הידוע כ״בית האוניה״ ברחוב מוריה 35, אך בשלב זה זו השערה בלבד. נשמח לקבל מידע מקוראים שיוכלו לסייע בזיהויו ובהבהרת הסוגיה.

דוד ויטמן (1904-1989 ), יליד הונגריה, היה מן האדריכלים הבולטים שפעלו בחיפה בתקופת המנדט. תכנוניו מתאפיינים בקווים נקיים, פונקציונליות מוקפדת ושילוב אלמנטים מודרניסטיים כגון מרפסות מעוגלות, חלונות סרט אופקיים וחדרי מדרגות מודגשים.

עם העבודות המיוחסות לו נמנים בית אפשטיין (״בית האוניה״), בית האמנים ע״ש מארק שאגאל, קולנוע ״עממי״ בנווה שאנן ובית העם בקרית חיים.

גלגול שלישי?

הבניין הוכרז כמבנה לשימור ע״י עירית חיפה. למרות מצבו והזנחתו, חזותו עדיין מרשימה, והפרטים האדריכליים שלו ניכרים היטב. סיפורו, ממשרדי חברה בריטית, דרך שימושים משטרתיים ועד נטישתו, הוא חלק מההיסטוריה העירונית של חיפה. שימורו יאפשר לשמור לא רק על מבנה בעל ערך אדריכלי, אלא גם על עדות מוחשית לתמורות שחלו בעיר. ומה יהיה גלגולו השלישי?

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.