בקרית חיים המזרחית, ברחוב בילינסון, פועל כיום תיאטרון הצפון, גלגולו העכישוי של בית העם האיקוני של שכונת הפועלים שהוקמה בעמק זבולון בשנות ה-30.
קיצור תולדות קרית חיים
קרית חיים, הממוקמת בלב עמק זבולון, נקראה על שמו של חיים ארלוזורוב – מראשי תנועת העבודה לפני קום המדינה – שנרצח ב-1933 בחוף תל אביב.
השכונה הוקמה בשנים 1932-1933 ע״פ תכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן, האחראי גם לתכנונן של בת גלים, הדר הכרמל ונווה שאנן. הוא תכנן את קרית חיים (״המזרחית״) כשכונת פועלים שנועדה לממש רעיונות סוציאליסטיים עירוניים. בין מאפייניה היו בתי מגורים חד-קומתיים חד-משפחתיים אחידים, הצרכניה (קואופרטיב מזון), אגודת המים ומשקי העזר.
קרית חיים המערבית, אחותה של המזרחית, הוקמה בשנות ה-50 על פי עקרונות דומים. קרית חיים, על שני חלקיה, סופחה לחיפה במהלך שנות ה-50.
בית העם, מרכז התרבות של הרובע, הוקם כ-15 שנה מאוחר יותר ע״פ תוכניותיו של האדריכל דוד ויטמן, אשר תכנו גם את מבנה תיכון קרית חיים. הבניין נחנך ב-1 לנובמבר 1949. הוא שימש שנים רבות כמוקד התרבות של השכונה, בו התקיימו אסיפות עם פוליטיות, הצגות בדור וגם הקרנת סרטים.
בניין בית העם
כאמור, בית העם הוקם ע״פ תכניותיו של האדריכל דוד ויטמן אשר היה אחראי גם על תכנון מבנה תיכון קרית חיים. המבנה מעוצב בסגנון מודרניסטי, בקוים פשוטים, כנאה למבנה ביישוב בעל צביון סוציאליסטי. האולם כלל 24 שורות ישיבה ויציע. לפני הגוף הקופסתי הגבוה של האולם, המורם מעל חלל המבואה, נמתחת אכסדרה מאופיינת על ידי שורת עמודים דקים. היא מגדירה את אזור הקופות ואת הכניסה לבניין. האכסדרה נפתחת אל רחבה גדולה, מרוצפת, המקשרת בין מבנה בית העם לבין הפארק הסמוך. המבנה מחופה בטיח כפי שהיה נהוג בימים ההם.

אדריכל דוד ויטמן
דוד ויטמן (1904-1962) נולד בהונגריה, בעיר גיור (Gyor). ב-1923 החל לימודי אומנות ואדריכלות בבודפשט וב-1930 נסע להשתלם באומנות בפריז עד 1931. ב-1932 עלה לא״י ואחרי תקופה קצרה בקיבוץ גבעת ברנר השתקע בחיפה ובה פתח משרד לאדריכלות. משפחתו התגוררה בחיפה עד 1962, שנת פטירתו בגיל 58.
ויטמן תכנן בתי דירות רבים בחיפה בשנות השלושים והארבעים בעיקר בהדר הכרמל. כמו כן תכנן מבני ציבור כגון בית ״שאגאל״, כיום בית האומנים בחיפה, קולנוע ״שביט״, בי״ס תיכון קרית חיים, מלון ״בן יהודה״, קולנוע ״עממי״ בנווה שאנן וכמובן, בית העם בקרית חיים.
דוד ויטמן עסק לא רק באדריכלות אלא גם באומנות, בעיקר ברישום נופים. עזבונו האומנותי נתרם למוזיאון העליה הראשונה בזכרון יעקב.
מבית העם לתיאטרון הצפון
ב-1994, היזם גבי בן גלים ושותפים נוספים, שכרו את מבנה בית העם מועד קרית חיים ולאחר בצוע שיפוץ והתאמות הפכו אותו ל״תיאטרון הצפון״ שפעל במתכונת של היכל תרבות שבו הוצגו הצגות של התיאטראות השונים בישראל. יש לציין כי השיפוץ, פנימי בעיקרו, פגע אך מעט באופיו המקורי של הבניין.
בשנת 2020, בעקבות משבר כספי שהתיאטרון נקלע אליו, המבנה הושכר לגדי צדקה (יליד 1966), מחזאי, במאי, שחקן ומייסדו של ״התיאטרון העברי״.
כיום, תיאטרון הצפון, בבעלות ועד קרית חיים, ממשיך להוות כמוקד תרבות מרכזי של כלל תושבי הקריות ובו מוצגות ממיטב ההפקות של תיאטראות ישראל. אכן, ״ההצגה חייבת להמשך״.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


נהנת מאד כל השנים מההצגות וההופעות בתיאטרון הצפון,אחרי השיפוץ והעברת הבעלים המקום נעשה יפה יותר,מושבים מאד נוחים והרפרטואר הינו מכל וכל.
הי, דוד. תיאוריך הם הצגה ראוייה בפני עצמה. קול הכבוד!
תודה רבה , אורי יקר, שבוע טוב!
התקופה הזוהרת ביותר היתה התקופה שעד שהקורונה הגיע.
רפרטואר יוצא מהכלל הצגות מרתקות והכול בניהולה של המנכ"ל עדי קאופמן ,
מתגעגע לאותם ימים .
כיום התאטרון מנוהל עייף צדקה שהוא גם הבמאי גם השחקן גם מוכר כרטיסים גם כותב מחזות .
פחות מתאים .
תודה על תגובתך, שבוע טוב!