הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.

בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו
לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

קיסוסית קוצנית – Smilax aspera

מטפס ירוק-עד, רב-שנתי וקוצני, בעל גבעולים מעוצים. יוצר לפעמים הסתעפויות רשת או סבך שקשה לעברו. הקיסוסית היא המטפס הנפוץ ביותר בארץ. הוא דו-ביתי והפרחים חד-מיניים כלומר פרחיי הזכר ופרחי הנקבה שונים וגדלים על צמחים נפרדים.

שם הסוג: "קיסוסית" נגזר מצמח הקיסוס Hedera – בשל הדמיון הוויזואלי הרב ביניהם, בעיקר בצורת העלים (דמויי לב או חץ) והיותם צמחים מטפסים ירוקי-עד.

שם המין: "קוצנית" מגיע מהשיכים והקוצים האנקולים, המכסים את גבעוליו ואת פטוטרות עליו.
לאורך הגבעול קוצים דמויי אנקול.

העלה דמוי-לב והוא גלדני ומבריק.  בטרף העלה יש 3 עורקים ראשיים, יתר העורקים מסתעפים מהם כרשת. מבסיס פטוטרת העלה יוצאות 2 קנוקנות המסתלסלות ונאחזות בעצים או קירות סמוכים. הקנוקנות מתפתחות כגלגול של עלי הלוואי.

הקיסוסית פורחת בסתיו ובראשית החורף בחודשים ספטמבר-דצמבר.

הפרחים זעירים קוטרם 4-3 מ"מ וצבעם ירוק-קרם או ללבן. ערוכים באשכולות כדורים קטנים מרובה-פרחים היוצאים מחיק העלים. לפרח 6 עלי-עטיף דומים זה לזה (ללא אבחנה בין עלי גביע וכותרת). לפרחי הזכר 6 אבקנים פוריים, לפרחי הנקבה 6 אבקנים עקרים, מנוונים.

פרי הקיסוסית הקוצנית הוא ענבה כדורית עסיסית בקוטר 8-5 מ"מ בתחילת התפתחותו הפרי ירוק, במהלך ההבשלה הוא הופך לאדום מבריק ובולט למרחק, ובשיא הבשלתו צבעו משתנה לאדום כהה עד שחור- סגול. כל ענבה מכילה בדרך כלל 3-1 זרעים קשים. ציפורים אוכלות את הענבות, מעכלות את הציפה העסיסית, אך הזרעים קשים שבתוכם עוברים את מערכת העיכול שלהן מבלי להינזק ומופרשים בלשלשת שלהן תוך כדי מעוף. פירות הקיסוסית רעילים ואינם ראויים למאכל אדם.

לפרחי הקיסוסית ריח חזק ומרוכז, המשמש כערוץ הפרסום חשוב של הצמח למשיכת מאביקים.

הפרחים מפרישים צוף בבסיס עלי העטיף. פרחי הזכר מציעים למאביקים גם צוף וגם אבקה. פרחי הנקבה מציעים למאביקים, רק צוף. המאביקים העיקריים הם: דבורים, זבובי רחף וצרעות.

הקיסוסית גדלה כמטפס בחורשים, אבל מצויה גם בבתות ללא עצים.

תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, מישור החוף, עמקים, כרמל, הרי שומרון ויהודה, שרון, שפלה.

תעודת זהות

מקום לפגוש את צמח השבוע

פארק הכרמל מערבית  לדרך אבא חושי.

• סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון  האוניברסיטה (דרום מזרח).
• מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (מערבה) לכיוון חניון טללים.
• המשך כ-200 מ' עד לאזור החניון (הממוקם משמאל לדרך).
• אחרי החניון ממשיכה דרך סלולה, רד בה (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הדרך פונה דרומה לכיוון החי-בר (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).

בכניסה, בצידו הימני (מערבי) של השביל הסלול הרגלי המוביל לכיוון החי-בר, תוכל לראות פריחה עשירה של קיסוסית קוצנית.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על קיסוסית קוצנית.

האגדה על קיסוסית קוצנית

בעמק קטן ומואר בשמש חיה צמחית צעירה ושובבה בשם קיסוסית. היא הייתה שונה משאר הצמחים:
לא היו לה שורשים חזקים, ולא גבעול יציב כמו לשכנותיה. גופה היה דקיק ועדין.

כל יום הייתה הקיסוסית מתבוננת סביב בקנאה:
הלוטם השעיר פורח בפרחים ורודים נהדרים” אמרה."
הסירה הקוצנית מגינה על עצמה בקוצים חזקים", הוסיפה"
“ואני? אני רק חוט קטן שמתפתל ברוח….”

יום אחד נשבה רוח חזקה בעמק
הצמחים הגבוהים התכופפו, חלקם נשברו, והקיסוסית הקטנה כמעט נעקרה ממקומה
ברגע האחרון היא נכרכה סביב שיח קוצני קרוב אליה.

היי! מי את שנאחזת בי כך?” רטן השיח."
“אני קיסוסית” ענתה ברעד, “הסערה כמעט העיפה אותי. רק רציתי להחזיק במשהו חזק.”
השיח נאנח: “טוב, אם את כבר כאן, החזיקי חזק. רק אל תשכחי להודות אחר כך."

וכך נשענה הקיסוסית על השיח.
יום אחר יום, היא הסתבכה סביב ענפיו, טיפסה מעלה ועטפה אותו ברוך ובזהירות.
השיח הקוצני, שפעם נראה קודר ומאיים, כוסה אט אט בעלים ירוקים דמויי לב מאורך.

הצמחים בעמק הביטו בהשתאות:
“תראו! הקיסוסית הפכה את הקוצים לצמח שופע עלים ירוקים”

מאותו יום הבינה הקיסוסית דבר חשוב:
כוחה האמיתי לא היה בעמידות או בקוצים, אלא ביכולתה להתחבר לאחרים ולעטוף אותם באהבה.

ומאז, בכל סתיו, כשהקיסוסית הקוצנית פורחת על שיחי הבר ומאירה את השדות בצבעי לבן-קרם
נזכרים כולם, גם הקוץ יכול להפוך ליפהפה, אם רק מישהו יאמין בו ויעטוף אותו בעלי לב ירוק עז.