הכנרת ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, אך האי הקטן שמציץ מעל פני המים הפך לסמל המרכזי למצבה. מההיסטוריה שחייבה צלילה כדי לגעת בפסגתו, דרך הסכנות האקולוגיות של הקו האדום ועד התקווה שבמחזוריות הטבע, זהו מסע אל מעמקי האגם המתייבש, ולעיתים גם מתמלא מחדש.
אי קטן בלב הכנרת ◄ צפו
בצורת – מילה שחוזרת מדי חורף
בישראל התרגלנו לשמוע תחזיות קודרות כמעט על כל דבר, והפעם המוקד הוא מזג האוויר. המילה "בצורת" הפכה למילת מפתח בכל הנוגע ליובש בחורף, אך חשוב לזכור: כמעט מדי שנה החורף אינו מתחיל בזמנו, וכך צפוי להיות גם בעתיד.


הכנרת כבר אינה מקור המים המרכזי
בעוד שמקובל לחשוב שהכנרת היא מקור המים העיקרי של ישראל, המציאות השתנתה. כיום מועברים למדינת ירדן כמעט 100 מיליון קוב מים מדי שנה, וצריכת המים לתושבי מדינת ישראל מסופקת ברובה ע"י התפלת מי ים ומי תהום הנשאבים מהאקוויפרים.


האי הקטן – סמל ההתייבשות
בהיעדר גשמים מספקים, התוצאה ברורה: הכנרת מתייבשת ומפלסה יורד. כולם מכירים את המושגים "קו אדום עליון", "קו אדום תחתון" וה"קו השחור", אך במקרה של הכנרת ישנו סמן גיאולוגי מוחשי: אי קטן. בשנות התשעים היה צורך לשחות ואף לצלול כדי להגיע לפסגתו, אך בשנים האחרונות ניתן היה להגיע אליו בהליכה במים רדודים. האי הפך לסמל להתייבשות, ולעיתים אף למקום מסוכן בשל נחשים וצמחייה סבוכה. כיום רק חלק קטן ממנו מבצבץ מעל פני המים.


הקו האדום והמים המליחים
מה קורה אם המפלס יורד מתחת לקו האדום? במעמקי הכנרת מצויים מים מליחים, שבעבר נשאבו והוזרמו לים המלח. כיום אספקת המים הזו הצטמצמה מאוד, והחשש הוא מפגיעה באיכות המים: התרבות אצות, ירידה בחמצן ותמותת דגים.



סכנות חדשות – טביעות ובולענים
ירידת המפלס יוצרת סכנות חדשות. שקעים ובורות בקרקעית שנחשפו גורמים לרוחצים למעוד ולטבוע. בנוסף, שמורת הבטיחה (המג'רסה) עלולה להתייבש ולהפוך לביצת ענק עם בולענים.

תקווה במחזוריות הטבע
חיזוי מזג האוויר אינו מדע מדויק. ייתכן שבחודשים הקרובים ירדו גשמים עזים ושיטפונות שימלאו את הכנרת. הטבע פועל במחזוריות, ומצב קיצון אחד יכול להתהפך במהירות.
הכנרת היא יותר מאגם מים, היא סמל לאומי. למרות הסכנות והחששות, יש לזכור שהטבע יודע לתקן את עצמו. ייתכן שחורף רטוב אחד ישיב את המפלס לגובהו ויחזיר את האופטימיות.


מוטי בסוף הים הוא חברו הטוב של האדם…
הכנרת אתה צודק היא סמל גדול…
תודה רבה מוטי. עשית לי סדר. יופי של תמונות (כולל הנוסטלגיות). אמן דתמיד נמצא מים ראויים לשתיה בברזים…
תודה שמוליק, כך יהיה.