שימור מורשת האדריכלות החיפאית • "קרב בין היזמים לבין האינטרס הציבורי"

(חי פה) – אתמול (שלישי, 18 בנובמבר 2025), אחר הצהריים, נערך כנס במושבה הגרמנית, שעסק במורשתה העירונית והאדריכלית של העיר חיפה. הכנס ביקש לבדוק האם חיפה מוותרת על מורשתה העירונית והאדריכלית. הכנס התקיים במכללת ויצו, שהתאחדה לפני כשנה וחצי עם אוניברסיטת חיפה, והוקדש לחשיבות השימור האורבני והאדריכלי של חיפה. הדוברים בכנס הדגישו את ההבנה ההולכת ומעמיקה בשנים האחרונות, שלפיה אם לא נשמר את המבנים הייחודיים בעיר, נאבד את מה שהופך את חיפה לעיר בעלת אופי ונישאר עם עיר אפורה, חסרת ייחוד וזהות.

הכנס נפתח בדבריו של מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עומרי שלמון, שסיפר בהומור על הבלבול שגרם לו הווייז בין רחוב הגנים לרחוב הבנים. בהמשך דבריו הדגיש שלמון, כי עצם קיומו של הכנס הוא מעשה של תעוזה. הוא ציטט טקסט המתאר את יופייה של חיפה, והדגיש את תפקידם של אנשי המקצוע והתושבים לשמור על יופייה של העיר באמצעות שיתוף פעולה, הכנת מסמכי מדיניות וסקרי שימור. שלמון הודיע כי ב-11 בדצמבר ייפתח קורס לנאמני שימור באוניברסיטת חיפה, שמטרתו להכשיר אזרחים ואנשי מקצוע בתחום.

השתלבות ויצו באוניברסיטת חיפה – הזדמנות לשינוי

פרופ' לאה פרץ, ראש בית הספר לעיצוב, בירכה על קיום הכנס וציינה כי מדובר בכנס הראשון שאינו בית-ספרי מאז המיזוג בין ויצו לאוניברסיטת חיפה. "אני גרה בתל אביב, ונקראתי על ידי רקטור אוניברסיטת חיפה דאז, פרופ' גור אלרואי, כדי לקלוט את ויצו לתוך האוניברסיטה", סיפרה. "אנחנו רק שנה וחודשיים אחרי המיזוג, ושמחנו מאוד לארח את הכנס בבית הספר, כי אני מאמינה במוסדות שמשפיעים על הסביבה".

האם חיפה מאבדת את המורשת שלה?

פרופ' יוסי בן ארצי, יו"ר המועצה הציבורית מחוז חיפה, במועצה לשימור אתרים, הציג תמונה מורכבת על מצבה של העיר. "לחיפה יש ים והר, אבל זה שיטחי", אמר. "יש לה נוף תרבותי וטבעי, וכל מי שנוגע בתכנון ובנייה חייב להבין את זה". בן ארצי שיבח את המועצה לשימור אתרים על פועלה, אך הדגיש כי ללא פעולה ממשית מצד הרשויות, אין ערך למועצות ולגופים. לדבריו, חיפה מחזיקה בפוטנציאל אדיר, אך במקום לפתח אותו, העירייה מקדמת עוד ועוד כבישים ובנייה רוויה, שמוחקת את המורשת.

בן ארצי הזכיר את מאבקי השימור של שנות ה-80, בהם השתתף גם יונה יהב, אז צעיר בתחילת דרכו הציבורית. הוא תיאר כיצד המושבה הגרמנית ניצלה בזכות מאבק ציבורי של אנשי אקדמיה ותושבים. "היום אנחנו רואים ישיבות של ועדת שימור, בהן מדברים על בנייה של בניינים שהוכרזו לשימור. זה קרב בין היזמים לבין האינטרס הציבורי", אמר. "העירייה רואה בבנייה מקור הכנסה, אבל שוכחת שמדובר בזהות של העיר".

הרס נווה שאנן, בג"ץ והיעדר מדיניות

בן ארצי מתח ביקורת חריפה על הרס רובע הגגות האדומים בנווה שאנן, שלדבריו נהרס לחלוטין באישור העירייה. לדבריו, רק בג"ץ עצר את ההרס, כשדרש מהעירייה להציג מסמך מדיניות, מסמך שמעולם לא הושלם. "עבדו על זה כל כך הרבה זמן, איפה מסמך המדיניות?" תהה. הוא קרא להתמקד גם ברחובות כמו חרמון, בצלאל והשילוח בהדר, שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית, ולוודא שהמבנים שם יזכו לשימור.

בן ארצי הדגיש כי כיום יש מעל 2,000 מבנים ועשרות מתחמים לשימור בעיר. לדבריו, תמ"א 38 כבר אינה רלוונטית, ויש להשתמש בכלים כמו ניוד זכויות, כלי תכנוני שמאפשר ליזמים להעביר זכויות בנייה ממבנים לשימור לאתרים אחרים. "אנחנו הולכים אחורה", אמר. "המחלקה לשימור לא תוכל לעמוד לבד מול הלחצים. שימור הוא לא מכשול, הוא מנוף לפיתוח".

הדר במצב סופני – והגנים הציבוריים בסכנה

האדריכל, ווליד כרכבי, שהיה במשך שנים אחראי על השימור בעיריית חיפה, התייחס למצבם של שני גנים מרכזיים בעיר, גן הפסלים וגן בנימין והאשים את העירייה בטיפול לקוי בהם. לדבריו, גן בנימין, שנבנה ב-1923 ותוכנן על ידי יחיאל סגל, היה גן של התרגעות, אך במסגרת שיפוץ תיאטרון חיפה, הורחב באופן שפגע באופיו. כעת, העירייה מתכננת להשקיע, 17 מיליון ש"ח בפרויקט שיכלול נחל מלאכותי ואלמנטים נוספים, שלדבריו יהרסו את הגן.

כרכבי, שיבח את העיתונאית, נעמה ריבה מעיתון הארץ, שהכתבה שלה על גן הפסלים, הובילה להחזרתו למצבו המקורי. הוא ציין כי הדר נמצאת במצב סופני, אך יש בה אדריכלות מנדטורית ייחודית. לדבריו, יש לקוות ששיפוץ שוק תלפיות יושלם וכי סקר השימור שנעשה במקום, יוביל לשימור ראוי. "אם לא יהיה שימור, חיפה תהיה עיר ללא נשמה", סיכם.

מאבקי שימור מול יזמות נדל"ן – עמדתה של סגנית ראש העיר

סגנית ראש העיר, עו"ד שרית גולן שטיינברג, העומדת בראש ועדת המשנה לתכנון ובנייה, סיפרה כי כשמונתה לעמוד בראש מנהל ההנדסה, נטיית ליבה הייתה דווקא לעסוק בחינוך. עם זאת, היא לקחה על עצמה את התפקיד ופועלת לאישור פרויקטים לצד מאבק בפרויקטים בעייתיים. היא הזכירה את מאבקה להצלת בית חמאווי, שבשכונת בת גלים ואמרה, שהמבנה לא נהרס, אך גם לא שוקם.

גולן שטיינברג התייחסה למאבק על מלון הר הכרמל, וציינה כי ועדת הערר אימצה את עמדת הוועדה המקומית, מה שמאפשר דיאלוג עם היזם. היא הביעה תקווה שהמבנה יעבור שימור, והחורשה הסמוכה לא תיהרס. לדבריה, 90% מהקרקע בחיפה היא בבעלות פרטית והעירייה מוגבלת ביכולתה להחיל ניוד זכויות, בכל פרויקט. היא הדגישה את הצורך בתכנית שימור עירונית בעלת תוקף סטטוטורי, שתבהיר מה מותר ומה אסור בכל מבנה לשימור.

הצורך במדיניות שימור ברורה – דברי אביהו האן

ממלא מקום ראש העיר ויו"ר ועדת השימור העירונית, אביהו האן, סיכם את הכנס בדברים נחרצים: "אני מאמין בכל ליבי שהשימור הוא בעל חשיבות גדולה, כיון שהוא מאפשר לנו לשמור על הנכסים ההיסטוריים והאדריכליים של העיר". לדבריו, השימור הפך לאויבם של היזמים, אך הוא הכלי של התושבים לשמור על ייחוד העיר. "השימור יכול להיות מנוף משמעותי לחיפה", אמר, "אבל יזמי נדל"ן נלחמים בו כי הם סבורים שהוא מצמצם את הרווח".

האן קרא לקדם מדיניות שימור עירונית, שמעוכבת כבר למעלה משנה ולאשר יותר מעשרה סקרי שימור, שממתינים לאישור. הוא הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה עם המועצה לשימור אתרים, כדי להעביר את המסר לציבור וליזמים כאחד.

שאלות על גבולות השימור – ומה באמת ראוי לשימור

נושא השימור בחיפה אינו רק עניין של ערכים תרבותיים והיסטוריים, אלא גם של פרשנות מקצועית. יש מבנים שהצורך לשמרם ברור לכל עין: מלון הר הכרמל, מבנים במושבה הגרמנית או בתי האבן של ואדי ניסנאס. אך יש גם מבנים, שלכאורה נראים פשוטים, אך תוכננו על ידי אדריכלים בעלי שם או מייצגים סגנון נדיר. כך למשל, הבניין בשדרות יצחק 5 בכרמל, שהוכרז לשימור בשל זהות האדריכל שתכנן אותו. עם זאת, מבט חיצוני או ביקור במרפסת אינם מספקים הסבר ברור לציבור, מדוע דווקא מבנה זה ראוי לשימור.

הפער, בין ההכרזה לבין ההבנה הציבורית, יוצר לעיתים התנגדות או חוסר אמון. יש צורך בהנגשת המידע, בהסברה ובשקיפות, כדי שתושבים יבינו מדוע מבנה מסוים נכנס לרשימת השימור ומה המשמעות של ההחלטה על חייהם ועל סביבתם.

השלכות כלכליות של שימור – בין חלום התמ"א למציאות

מעבר להיבטים התרבותיים, לשימור יש גם השלכות כלכליות משמעותיות. כאשר מבנה מוכרז לשימור, המשמעות היא שהתהליך של תמ"א או התחדשות עירונית יתארך, ידרוש אישורים מיוחדים ולעיתים גם יוגבל מבחינת תוספות הבנייה. עבור יזמים, מדובר בעלויות נוספות, ולעיתים גם באובדן רווח. מי שנושא בעלויות הללו בסופו של דבר הוא רוכש הדירה, מה שמעלה את מחירי הדיור.

יש גם מקרים שבהם שכנים משתמשים בהכרזת שימור של מבנה סמוך, כדי לעכב פרויקטים או להקשות עליהם. ההכרזה על מתחם לשימור, כמו במקרה של שכונת שמבור, יוצרת דיונים נרחבים על המשמעות של ההחלטה, על זכויות הבנייה ועל עתיד הפיתוח בשכונה.

החלום החיפאי של רבים הוא לראות את הבית הישן שלהם עובר תמ"א, ערך הנכס עולה, והם זוכים לגור בדירה חדשה עם מעלית, ממ"ד ומרפסת. אך לצד החלום הזה, יש גם את המציאות, אתר בנייה ממושך, רעש, אבק ולעיתים גם סכסוכים עם שכנים. לתוך כל זה נכנס השימור, שמציב גבולות, אבל גם מציע אלטרנטיבה, פיתוח מתוך כבוד לעבר.

הצורך באיזון – בין פיתוח עירוני לשימור זהות

הכנס במושבה הגרמנית המחיש את המתח המתמיד בין פיתוח עירוני לבין שימור זהות. חיפה, עיר עם שכבות היסטוריות עשירות, אדריכלות מגוונת ונוף תרבותי ייחודי, ניצבת בפני אתגר: כיצד לפתח, לחדש ולבנות, מבלי למחוק את מה שהופך אותה למה שהיא.

הדוברים בכנס, אנשי מקצוע, נבחרי ציבור, אדריכלים ופעילים הציגו תמונה מורכבת, אך גם תקווה. יש תכניות, יש סקרים, יש מודעות ציבורית הולכת וגדלה אך יש גם צורך במדיניות ברורה, בתקציבים, בשיתוף פעולה ובנכונות לעמוד מול לחצים.

השימור הוא לא רק עניין של נוסטלגיה, הוא כלי לפיתוח, הוא מנוף כלכלי, והוא בעיקר הדרך לשמור על הנשמה של העיר. חיפה יכולה להיות עיר מתקדמת, חדשנית ומפותחת, אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה להיות עיר חסרת זהות.