"בחיפה אין תכנית שימור והכול פתוח למשא ומתן" • קריאה דחופה להצלת ההיסטוריה המקומית – לחצי נדל"ן מול מורשת מתפוררת

(חי פה) – ביום ראשון, 26 ביולי 2026, התכנס הפורום הציבורי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במחוז חיפה, גליל מערבי ונשר, למפגש טעון במיוחד שנערך בבית קלר שבמרכז הכרמל. למפגש הגיעו פעילים, אנשי מקצוע ונציגי ציבור, בהם מ"מ ראש העיר ויו"ר סיעת הירוקים אביהו האן, שהקשיבו לשורת עדויות על מצבה הקשה של המורשת הבנויה באזור.

קריאות מהשטח והצפת בעיות מקומיות

את המפגש פתח המהנדס הראשי במחלקת התכנון במועצה אורי בן ציוני, שהתנצל שהיו"ר ניב ויזל נאלץ ברגע האחרון להגיע לירושלים בענייני תקציב ולכן לא הגיע למפגש. אחרי דברי הפתיחה התקיימו הרצאה ודיון בהובלת האדריכל וכתב התכנון והנדל"ן לשעבר בכלכליסט, גיא נרדי. המפגש נוהל ע"י פרופ' יוסי בן ארצי, יו"ר הוועדה הציבורית המחוזית, ואורן אגמון מהמועצה.

כבר בתחילת המפגש הציפו תושבים בעיות חמורות. חנה, פעילה סביבתית מנשר, התריעה כי בעיר אין "שומרי סף" להגנת העצים, וכי תושבים רבים כלל אינם מודעים לקיומו של אתר ארכיאולוגי בנשר. לדבריה, פניותיה לרשות העתיקות ולעורך הדין של הווקף לא זכו למענה מצד העירייה.

פרדס חנה כדוגמה חיובית: "נספח השימור הוא בסיס לעבודה"

האדריכל יואב טריפון, מעצב מוזיאון הכט ותושב פרדס חנה, הציג תמונה שונה לחלוטין. לדבריו, בפרדס חנה–כרכור, שבה כ־50 אלף תושבים, נספח השימור הוא כלי עבודה מרכזי, ורוב המבנים ההיסטוריים מרוכזים בלב המושבה. הוא הזכיר מבנים בולטים כמו בית האיכר והאמפי שתוכנן על ידי הרי רוזנטל בשנות ה־30, וציין כי קיים תיאטרון היסטורי פתוח במושבה שרבים אינם מודעים והוא נמצא ברשימת השימור. הוא ציין עוד כי נוצרה קבוצת פעילים עם קשר מבטיח למועצה לשימור.

חיפה ההיסטורית שנשכחה: מחקר של 30 שנה שלא זוכה להכרה

אלי לירן, פעיל ותיק בעמותה לתולדות חיפה, סיפר כי במשך שלושה עשורים הוא מנסה לאתר את בתי האדריכל ברוולד בעיר. לירן גילה אנדרטה של ברוולד, ובשיתוף פרופ' בן ארצי הוכיח כי מדובר בגן הציבורי הראשון על הכרמל, תצורה של שני מעגלי עצים, שמערכת הברושים שבו קיימת מאז 1890, עשרות שנים לפני הקמת האנדרטה ב־1937. למרות חשיבותו, האתר אינו מופיע באף אחת מחמש רשימות השימור שבדק.

גיא נרדי מציג תמונת מצב קשה: "בחיפה אין תכנית שימור – הכול פתוח למשא ומתן"

גיא נרדי, אדריכל ששימש עד לאחרונה ככתב תכנון ונדל"ן בכלכליסט, הציג תמונה קשה של מצב השימור בחיפה. נרדי ציין כי בתל אביב הוכרזו בשנת 2008 כ-1,000 מבנים לשימור, בעוד שבחיפה אין תכנית שימור כללית ולכן קשה יותר לשמר מבנים. נרדי הדגיש כי בכל הערים במרכז הארץ קיימות תכניות שימור סטטוטוריות במצב מתקדם, בעוד שבחיפה המצב ראשוני בלבד, סקר שימור בלבד ללא חוק מחייב. "הכתבות שלי יוצאות מנקודת הנחה שיש תכנית שימור, אבל בחיפה אין תכנית שימור והכול פתוח למשא ומתן", אמר.

"הרס סדרתי בהדר" – קריאה להצלת מבנים היסטוריים

נרדי הביא דוגמאות רבות לבעיות השימור בחיפה. הוא הזכיר את מלון הר הכרמל בדרך הים ואת מבנה הקזינו בבת גלים, השייך חלקית ליזם וחלקית לעירייה, ותיאר כמה אנרגיה בוזבזה על מבנה שני המבנים, ובסופו של דבר הם ניצלו. כאדריכל, אמר נרדי, יש הרס סדרתי בהדר, אך דווקא האדריכלות שם מעניינת יותר והאדריכלים משמעותיים יותר מאשר בכרמל – ובכל זאת אין שום ודאות לשום מבנה. הוא ציין כדוגמה את רחוב פבזנר, שבו מתוכנן בניין של שבע קומות ברחוב שהממוצע בו הוא שלוש קומות, וללא חניות לדיירי הבניין. נרדי הזכיר גם את בית נחום וילבושביץ, מקים מפעל שמן ונשר, שבו עומדים להקים בניין חדש ללא ההתייחסות לשימור. בשדרות יצחק 10 בכרמל נמצאת וילה מוקפת ברושים בני 100 שנמצאים ברשימת שימור העצים, אבל יש יזם שעתיד לבנות בדרך הים 27 ולהסיר בדיוק את אותם עצים, שהעירייה החליטה על הצורך בשימורם. הוא ציין גם כי ברחוב בו הוא עצמו מתגורר, רחוב ירושלים בהדר, יש מבנים שנבנו על ידי האדריכל קאופמן, אך עדיין אין שימור. הוא קרא לציבור, לפעילים, לאביהו האן ולמועצה לשימור לסייע בהצלת מבני הדר הכרמל, באומרו: "אי אפשר לדעתי לסמוך על הנהגת העיר ואני צריך את הציבור איתי".

יש לציין, שדבריו הנחרצים של נרדי נגד מדיניות השימור העירונית עוררו אי נוחות בקרב חלק מהנוכחים במפגש, שהרגישו שהטענות הקשות של נרדי נגד פעילות העירייה מוגזמות. מי שעוד התנגד לדברים היה האן, שלא הסכים לקבל את הטענה שניסיונות השימור בחיפה לאורך השנים נכשלו, כפי שטען נרדי.

האן: “התקדמות ניכרת בשימור, אבל עוד דרך ארוכה לפנינו”

מ"מ ראש העיר אביהו האן, שהוא גם יו"ר ועדת השימור העירונית, דחה את טענותיו של נרדי לגבי השימור בחיפה והדגיש כי בשנתיים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית: כ־300 מבנים נוספים הוכנסו לרשימת השימור, לאחר שנים של קיפאון. לדבריו, מאז תחילת הקדנציה הוא פועל לחיזוק תחום השימור מתוך תפיסה שמבנים היסטוריים הם נכס ציבורי ותרבותי שיש להגן עליו.

עם זאת, האן הצביע גם על כשלים מהותיים במבנה מינהל ההנדסה: תחום השימור כפוף לאגף תכנון עיר, מה שמונע עצמאות מקצועית למנהלת המחלקה ויוצר קונפליקט מול מדיניות שמכוונת בעיקר להגדלת יחידות דיור. בנוסף, לדבריו, במשך יותר מארבע שנים לא קודמו לאישור מאות רבות של מבנים שהומלצו לשימור — כיום כ־1,400 מבנים עדיין ללא הגנה תכנונית.

הוא ציין כי הנחה את מהנדסת העיר להשלים בקרוב את מסמך מדיניות השימור העירוני, וכן לקדם תכנית שימור לרובע הדר, אחד האזורים העשירים ביותר במורשת האדריכלית של חיפה. “המשימה ברורה,” אמר, “להשלים את אישור כלל המבנים שהומלצו לשימור ולחזק את מעמדו המקצועי של תחום השימור, כדי שהמורשת האדריכלית של חיפה תהיה חלק מהעתיד שלה.”

מבט אזורי: חדרה כמשל – ומה זה אומר על חיפה

בדיון עלה כי בחדרה נותרו רק חמישה אתרים לשימור מתוך כ־200 שהיו בעבר. הביקוש הגבוה לנדל"ן באזור הפך את המאבק לשימור למרוץ נגד הזמן. הדוגמה הזו שיקפה את התחושה הכללית במפגש: לחצי הפיתוח מאיימים על המורשת ההיסטורית בכל אזור חיפה והסביבה.

סיכום: מורשת חיפה על פרשת דרכים

היעדר תכנית שימור סטטוטורית בחיפה מותיר את המבנים ההיסטוריים חשופים לפגיעה. המפגש ברחוב קלר המחיש עד כמה הציבור מודאג, ועד כמה אנשי המקצוע מזהירים מפני אובדן בלתי הפיך של נכסי תרבות, אדריכלות והיסטוריה.

הקריאה שעלתה מהפורום הייתה ברורה: זהו הזמן האחרון לפעול לפני שהמורשת ההיסטורית של חיפה תיעלם תחת גל הפיתוח.