שאיפת גז קצפות – נראה תמים, אבל יש בו סכנה מיידית • הורים, שימו לב!

(חי פה שומרים על בני הנוער) – בני נוער גילו כי במכלי גז הקצפות מצוי סוג של גז צחוק. הגז נמכר כמוצר מדף, ללא שום מגבלות ובני הנוער משתמשים בו כסוג של סם. כאן תוכלו להכיר את הנושא וגם את הסכנות הכרוכות בשימוש שעושים בני הנוער בגז הזה.

הכתבה עלתה לראשונה בחי פה באוקטובר 2022 ועולה שוב כעת בשל רלוונטיות הנושא גם בימים אלה. התופעה בה בני נוער שואפים גז קצפות ובכל מסכנים את עצמם מוסיפה לצבור תאוצה, במיוחד בתקופת זו, כשהם נהנים מזמן פנוי בשפע, שלא פעם מהווה כר פורה לסכנות.

ד"ר אופיר לבון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית במרכז רפואי כרמל, ויו"ר החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, מאמין שאסור להתעלם מהשימוש לרעה של בני הנוער בגז הקצפות. שני רוט קפון, שעובדת כמאמנת עם בני נוער, לוקחת חלק בסיירת ההורים בקריית חיים. קפון מצאה בני נוער מעשנים גז קצפות, וההורים ישנים בנחת בבית ולא יודעים דבר.

שני קפון רוט אומרת לחי פה:
"אנחנו מסיירים בסופי שבוע בשעות לא שיגרתיות ופוגשים בני נוער בכל מיני מצבים. במידה ומשהו נראה לנו לא תקין, אנחנו מציעים מים, מדברים עם הנערים, מרגיעים כמה שאפשר, ולפעמים, כאשר אין שיתוף פעולה, אנחנו מחפשים פתרונות יצירתיים.

יש פעמים שאנחנו חושבים על ההורים שבבית, שלפני כמה שעות הנער/ה אמרו שלום ויצאו מהבית ולהורים אין מושג מה הנער/ה שלהם עושים בגני משחקים/פארקים.
כבר תקופה ארוכה שגז הקצפות עולה לכותרות, אבל אף אחד לא עושה עם זה כלום מבחינת החוק.
לאחרונה, העליתי סרטים ותמונות לרשתות החברתיות, על מנת להעלות את המודעות בקרב ההורים. מהתגובות שקיבלתי התברר לי שההורים לא מודעים לשימוש שהילדים עושים בגז. בנוסף, אנחנו מקבלים פניות מהורים המעוניינים להצטרף אלינו לסיירת והסיבה – כדי להבין יותר את עולם הנוער".

מה זה בכלל גז קצפות?

ד"ר אופיר לבון, מהיחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית בבית החולים כרמל בחיפה, מסביר שמדובר בגז צחוק שאמור לשמש להכנת קצפת. מכאן הגז מקבל את שמו – גז קצפות.

בעצם מדובר בגז צחוק דחוס, שתפקידו להקציף שמנת מתוקה. על מנת להקציף את הקצפת, צריך לרכוש מכלים קטנים ממתכת בגודל של 10 ס"מ. השימוש במכשירי הקצפה בדרך כלל בקרב אופים מקצועיים. יש מכשיר מקצועי, שמייצר קפצת בעזרת לחץ של גז. הבלונים נקנים בצורה מקצועית על מנת לעשות הקצפה. הבקבוק הוא סגור ומאפשר הקצפה. בני הנוער משתמשים במיכלים האלה למטרות שלהם.

איך בני הנוער משתמשים במכלים האלה?

אנשים לוקחים את המכלים הקטנים ונוקרים אותם. הם מעבירים את התוכן (הגז) לתוך בלון ונושמים את מה שיש בבלון. לא ניתן לנשום ישירות מהמכל עצמו כיוון שזה עלול לעשות כוויה. כשנושמים מהבלון, זה לא קורה.

יש במיכל חומר בלחץ גבוה ויש כאלה שנפצעים רק מלהוציא את החומר הזה מתוך המיכל. יש בפנים גז צחוק, שקשה להשיג אותו בדרכים אחרות. זה לא פשוט ללכת ולהשיג גז צחוק ממרפאות שיניים, אז בני הנוער מגיעים למיכלים, שנמכרים לכאורה לטובת הכנת קצפת, ומכאן השם. אין חוק לגבי המכלים האלה, לא מדובר על משהו שהוא נגד החוק, ולכן קשה למנוע את מכירת המכלים.

מה זאת אומרת? כשמוכרים את המכלים האלה לבני נוער מישהו חושב שהם עושים עם זה קצפת?

ברור שלא!
מי שמוכר את המכלים האלה בפיצוציה יחד עם נוקר, שמשמש על מנת לפתוח את המיכלים ולהוציא את הגז, ברור לו שזה בעייתי. אנחנו מנסים לעצור את התופעה באמצעות הגבלה של כמות המכלים שמוכרים ולהגביל צעירים מלרכוש את זה. בנוסף, מנסים לקבוע שעה, שהחל ממנה בכלל אי אפשר לרכוש את המכלים ובוודאי שאי אפשר לרכוש גם את המיכלים וגם אלכוהול. חלק מהאתגר של גורמי החוק זה איך להפוך את זה ללא חוקי, כשבעצם יש כאן אפשרות לעשות עם זה משהו חוקי.

איך גז הקצפות משפיע על מי שנושם אותו?

ההשפעה של כל מיכל היא תחושת "היי" כזו, טשטוש.
הסיכון הוא שמי שנושם את גז הקצפות עלול ליפול או להיפצע, מאבדים את שיווי המשקל. אם אתה נושם את זה לאורך זמן, אתה עלול לגרום לעצמך להשתנקות, כי אין פה חמצן.

צריך להפריד את ההשפעות על הגוף, בין מי שעושה את זה באופן חד פעמי או פעם בכמה זמן, לעומת מה שקורה למי שמתמכר וכל יום נושם גז מזגנים. מי שמשמש בזה באופן קבוע עלול לגרום לעצמו לנזק בלתי הפיך. הפגיעה היא בחומר הלבן של העצבים במוח. עוד תופעה משנית, למי שנושם את הגז באופן קבוע, היא שזה מוריד את הויטמין B12, וזה מביא למחלה של קצות העצבים. זה עלול לגרום גם לבעיות של שמיעה. מדובר במצב מאוד חריג של שימוש ממושך.

סכנה לעצמך ולסביבתך

יש דיווחים על אנשים שמתחילים עם שימוש אובססיבי בדבר הזה ומגיעים לשימוש יומיומי. האפקט מתחיל תוך כמה שניות. בבלון אין כמעט אוויר רגיל, רק הגז. זה נותן תחושת אופוריה לכמה דקות בלבד. מי שרוצה להרגיש את התחושה הזו לאורך זמן, צריך שוב ושוב לנשום את זה וזו ממש התעללות בגוף שלך.

היום זה יותר מצולם ויותר נמצא ברשתות החברתיות שלנו. היו מקרי מוות בודדים בעולם, שדווחו. יש גם סיכונים מסוימים בגלל שאתה מבולבל אחרי הנשימה הזו, ואתה עלול לסכן את עצמך ואת מי שסביבך.

אפשר ממש להתמכר לגז קצפות?

אפשר להגיע להתמכרות לזה וגם למצב של תלות. תלות זו התחושה שאני צריך משהו, בבוקר למשל. התמכרות זה אומר שכל המחשבות שלי לאורך כל היום מסתובבת סביב השגת החומר, שזה נכון לגבי כל סם. יש כאן סיכון התמכרותי בעיקר התנהגותי.

מעבר לסיכון האישי יש כאן הסטה של אוכלוסייה להתנהגות שהיא לא תקינה. המדינה עכשיו מחפשת דרך להפוך את זה ללא חוקי. צריך הגדרה שתהפוך את זה לפלילי.

מה אתה מציע להורים לעשות?

קשה להורים לדעת שהילד נשם גז קצפות. אחרי זמן מה, הילד חוזר למצב הרגיל. זה נכון לגבי רוב הסמים. אפשר לראות התנהגות של בני הנוער, שהם מתחילים לעשות דברים מסוכנים. יותר קשה לזהות את החומר בדם, כיון שזה גז. הדרך לגלות שיש שימוש בגז קצפות היא על ידי זה שמוצאים את המיכלים. המיכלים האלה לא נעלמים. בגני משחקים רואים צעירים שעושים רעש ואחרי זה אתה רואה בלונים ומיכלים, שנשארו על הרצפה.

אצל אנשים צעירים יש חוסר בגרות. אם מסתכלים על המערכת הכללית רואים שבגילאי 25-27 מגיעים לשיא ההתפתחות האישיותית. כל הסמים, מקאנביס וצפונה משפיעים על ההתפתחות של מערכת העצבים. זה לא קשור לגודל של הילד, זו מערכת העצבים, שהיא עדיין בבנייה ויכולה להיות מושפעת הרבה יותר מאשר אנשים מבוגרים.

האם אתם רואים בחדר מיון בני נוער, שמגיעים אחרי שהם לקחו גז קצפות?

אין לנו בישראל רישומת מאוד הדוקה לגבי מה קורה עם מי שמגיע לבית חולים.
רוב מי שמגיע לחדרי מיון, קשה לנו לזהות את הסמים שמגיעים איתם. בבתי החולים היכולת שלנו לעשות בדיקות סמים היא מאוד מוגבלת. בשגרת היום יום לא עושים בדיקות בחדרי מיון. כשיש חשד למה שקוראים סמי אונס, אנחנו כן מנסים לעשות בדיקה דרך בית חולים שיבא. גם כאן עושים מעט מאוד בדיקות כל שנה. יש דרכים הרבה יותר מדויקות על מנת לזהות סמים בדם.

המטרה שלנו היא להבין מה קורה במדינה לא רק ברמה של האדם הבודד. חשוב להבין מה עושים בני נוער, לא רק לדעת מה עשה ילד כזה או אחר. יכול להיות שמישהו הגיע מבולבל, אבל לא כל הרופאים מבינים ויש להם מודעות בנושא. יש כמובן מחלקה ברמב"ם שבה אני עשיתי התמחות, אבל הרבה רופאים לא מצויים בנושא.

הרבה אנשים חושבים שמדובר בסמים קלים, שלא פוגעים בבריאות. אתה מסכים איתם?

חשוב מאוד להבין מה קורה לגוף של בני הנוער, כשהם מכניסים לגוף שלהם כל מיני סמים לכאורה "קלים".

יש טרנד, שאנשים מציגים ברשתות החברתיות שהם לוקחים גז הליום. זה לא ממסטל אותם, אז מה שהם עושים זה שהם חונקים את עצמם או מבקשים ממישהו לחנוק אותם. כשבן אדם נחנק והוא עוד רגע מתעלף, זה מזרים אדרופינים למוח, ואז הם מצלמים את זה. אפשר להבין שיש כאן סיכון אמיתי לחיים, כי אם חונקים יותר מדי, מתים. אם נושמים גז בישול. זה מחניק, אבל זה לא הורג.

צעירים לא תמיד יודעים לנהל את הסיכון, ולכן צריכה להיות הסברה. כמובן, האכיפה היא נגד מי שמוכר בפיצוציות, לא מחפשים את הילדים, אלא את הסוחרים.

אנשים לא יודעים מה הסכנות באלכוהול, קנאביס ועוד סמים. יש גם הבדל בין לשתות באירוע או ממש להשתכר. גם ברמת התקשורת חשוב מאוד להעביר את המידע בצורה עניינית ופשוטה.

אנשים לא תמיד יודעים מה הם מכניסים לגוף שלהם ואיך זה עלול להשפיע

יש קבוצה של חומרים שאפשר לעשן אותם, שהם אמורים לגרום לאנשים להיכנס להזייה. זה ספקטרום מאוד רחב שמאפשר חיקוי של טקסים בעולם שלישי. יש כאן השפעה כימית על המוח. המציאות היא שאת קונה חומרים, אבל את לא יודעת בדיוק מה יש בחומר הזה. מה שאנשים לא מבינים הוא שאין שום אפשרות לדעת מה יש שם בפנים. ראינו חומרים, שאנשים עישנו, שהיו מעורבבים ברעל עכברים, 4 נפטרו מזה, וכולם חשבו שמדובר בקנאביס.

יש חומרים מאוד מסוכנים, יש חיידקים ופטריות, לפעמים מערבבים את הסם, שאנשים קונים, עם תרופות. לפעמים אנשים מערבבים את החומר שהם מוכרים עם אבקת אפייה. היום את קונה וזה חומר מסוים, מחר תקני וזה חומר אחר. יכול להיות שתיקני חומר ומה שאת חושבת, שקנית, זה בכלל חומר אחר.

אנשים לא מבינים שמחפשים למכור להם חומר כמה שיותר זול, ולכן אי אפשר לדעת בכלל מה קונים. אתה עלול לקנות ולעשן חומר שימריץ לך את הדם ויגרום לבעיות נשימה, ואתה תמצא את עצמך במצב מאוד קשה, למרות שחשבת שאתה קונה סם קל. אנשים צריכים להבין שגם אם יש להם מטרה, זה עלול להיגמר לגמרי אחרת. גם מי שחושב שיש דרך להפוך את זה לחוקי, ברגע שזה יהיה חוקי תהיה השתלטות של גורמים עבריינים.

הנושא של התמכרות עלול לקרות גם בדברים לגיטימיים וגם לסמים. הסכנה כאן היא מיידית יותר כי זה עובד ישר על הגוף. חשוב שיהיו הסברים בבתי ספר, בני נוער צריכים לדעת מה הם מכניסים לגוף שלהם ומה הסכנות, שנלוות לכך. אני רואה שהתקשורת לא עסוקה בזה, וזה מאוד חבל שזה לא נחשב חשוב מספיק.

הילה לאופר, חברת מועצת העיר, מסרה בתגובה לחי פה:

תופעה מטרידה ומדאיגה מאוד. אני רואה את הבקבוקונים האלו זרוקים בכל פינה וברור לי כי הבקבוקונים האלו שימשו ילדים ובני נוער. לא ברור לי איך מתאפשרת מכירה שלהם באין מפריע ולכל דורש. כאמא אני מאוד מודאגת וקוראת לכל ההורים להסביר לילדיהם על הסכנה שבשימוש בגז קצפות. כבר בחודש דצמבר 2021 דרשתי מראש העיר להעלות את הנושא בועדת החינוך בכדי שנדון על כך ונחשוב על דרכים לפתוח את הנושא המדאיג, נחשוב על פיתוח תכנית הסברה רחבה בבתי הספר בכל הנוגע לתחליף סם הזה ואחרים, ואני קוראת לזה כך משום שזה סם לכל דבר. ישנם הורים רבים שאפילו לא יודעים מה זה גז קצפות! לצערי נמסר לי כי מסרבים להעלות את הנושא. העברתי שוב דרישה להעלות את הנושא בועדת חינוך שתתקיים בעוד כשבועיים, עד כה לא נעניתי.
מצפה מהמשטרה ומהמדינה לעשות עבודתם ולהתחיל לטפל ברצינות בכל נושא תחליפי הסם האלו שכל פעם מופצים בגרסה אחרת.
מצפה מראש העיר לקחת את הנושא הזה ברצינות יתרה משום שאכיפה בלבד לא מספיקה ומערכת החינוך החיפאית חייבת להתגייס ולטפל בנושא ולא לעצום עיניים ולצפות שזה יעלם לבד.
הילדים עכשיו חווים את המשבר בעקבות החודשים הרבים שישבו בבתים בתקופת הקורונה, האלימות הרימה את ראשה והמצוקה שלהם גדולה, היסטריית הקורונה אולי חלפה אך עכשיו אנחנו מתמודדים עם הנזקים שהותירה אחריה אצל בנות ובני הנוער.