בטכניון עמלו רבות על נוחות לכלי הרכב – רוכבי האופניים נדחקו מהמרחב • צפו בסרטון המצורף
אם יש מקום שבו כדאי לעיר חיפה להתחיל את ההשקעה שלה בתשתיות אופניים, אז אין ציבור טוב יותר מאשר סטודנטים כדי להתחיל בו. הרכיבה עוזרת לסטודנטים בתקופה שגם ככה הם מחפשים לחסוך כסף על הוצאות מיותרות וחוסכת זמן וקנסות על חנייה בקמפוס. לגבי קמפוס הנמל התייחסתי בכתבה אחרת, הפעם אתמקד בטכניון שנמצא במיקום נוח לרכיבה מנו״ש שיחסית מישורית. אבל, אם חשבתם שהלימודים בטכניון הם סיוט, נסו לרכוב אל הטכניון באופניים. לא מדובר רק בחוסר נעימות ברכיבה, מדובר בסכנה של ממש.
כדי שתבינו במה מדובר, הכנו לכם סרטון שצילם שי רוטברד, סטודנט בפקולטה למכונות בטכניון, ברכיבה לקמפוס (עריכה וקריינות: יונתן גרשון)
רכיבה על אופניים לטכניון – ככה זה נראה ◄ צפו
פחות ופחות נגיש
מה שמטריד במיוחד, הוא שעם השנים הטכניון נהייה פחות ופחות נגיש לרוכבי אופניים והדבר מתבטא בעיקר בשער הכניסה החדש לטכניון, שמבליט מעל הכל, את ההתמקדות ברכב הפרטי תוך סיכון רוכבי האופניים.
נועם לביא סטודנט בטכניון, מספר: "לגבי שער נו"ש, פעם היה יותר פשוט להיכנס מצד שמאל של השער – אבל היום יש שם גלגלת וזה כבר לא אפשרי. בכל מקרה התנועה על הציר הזה היתה צפופה על המדרכה, ומסוכנת על הכביש. היום גם כשעוברים את השער אין חיבור בין הסוף של מעונות ריפקין לטיילת הראשית.״
"אין מעבר לאופניים"
יש לציין שבעת הכנת הכתבה, פנינו אל עשרות סטודנטים שרוכבים על אופניים לטכניון, והתלונה המרכזית שנשמעה שוב ושוב היתה בנוגע לשער הכניסה. טרם הקמת השער החדש, היו שני נתיבים לכלי רכב ורוכבי אופניים היו נכנסים דרך עמדת בידוק משמאל לגשר, אבל כיום מתנוסס במקום השלט ״אין מעבר לאופניים״. הסטודנטים נאלצים להידחק בין שלושת נתיבי הרכבים תוך כדי הצגת כרטיס סטודנט למאבטחים, ואז לעבור שני שערי כניסה לכלי רכב שעלולים ליפול להם על הראש, כפי שאפשר לראות בסרטון.
לתכנן את הסביבה עבור אנשים
כדי לשאול גם את דעת הסגל, פנינו אל פרופ׳ דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
פרופ׳ אורנשטיין: "אין ספק שהתכנון בטכניון בהקשר לתחבורה הוא בעיקר למען נוחות של נהגים. בהקשר לשער נווה שאנן, הכניסה ממש מקשה על כניסת הולכי הרגל, ככל שהיא מאפשרת כניסה זריזה ונוחה לנהגי המכוניות. במקום להיכנס ישר לקמפוס, הולכי רגל צריכים ללכת על מסלול מפותל ומאורך – אם עליות וירידות. כמו כן, התכנון גם לא מתאים לרוכבי אופניים, כפי שאני שומע מסטודנטים. לפני הרבה שנים, המדרחוב המרכזי בקמפוס גם היה כביש, עם מכוניות שחנו בצדדים. אח"כ סגרו את מרכז הקמפוס למכוניות וייצרו את הסביבות הכי יפות ומוצלחות בקמפוס. היום המדרחוב הוא הציר המרכזי של הקמפוס, שמחבר הרבה מהפקולטות, מעניק מרחב למנוחה ולאירועים, ומייצר שטח מוגן, נוח, רגוע וללא הרעשים והזיהומים המתמידים שיוצאים ממכוניות וממשאיות. השינוי הזה הוא דוגמה מצוינת שמראה שאפשר לתכנן את הקמפוס לא בשביל מכוניות, אלה בשביל אנשים."
הצרות לרוכבים רק מתחילות
אז נראה שאין מחלוקת לגבי הצורך בשינוי שער הכניסה לטכניון ושבעבר הטכניון אפילו ידע להוציא את הרכבים ולהעניק את המרחב לציבור. אבל בחזרה להיום, הצרות לרוכבי האופניים לא נגמרות רק בשער נו״ש. אם תמשיכו לרכוב על האופניים אחרי השער, תוכלו להגיע לשביל האופניים היחיד בקמפוס, שהוא פשוט כביש של רכבי אספקה ותפעול, שהיום, בנוסף, הוא גם חצי שביל אופניים וחצי שביל הליכה, אבל רק כשהוא לא תפוס ע״י משאיות וכלי רכב שחונים לעיתים במרכזו וחוסמים את הדרך.
רוכבים על הכבישים
כשתגיעו לסוף השביל תגלו שהגעתם לכניסה האחורית לפקולטה למדעי המחשב, אבל לא לשדרה המרכזית לקמפוס שמובילה למבני הקמפוס המרכזיים, לכן סטודנטים רבים רוכבים על הכבישים של הקמפוס במקום בשביל האופניים.
כך כתב לנו איתן שונברג: "אני נוסע מרמות רמז כמה פעמים בשבוע. השביל היחיד בטכניון מתחיל במחסום שחוסם כמעט את כל השביל ומוביל לשום מקום (אמצע חניה) והוא גם ככה לא עוזר לי, כי אני מגיע לחלק אחר של הקמפוס. כמובן שצריך עוד שבילים וחשוב שיהיו מוצלים!״
נקודת אור אחת כן קיימת והיא מתקני החנייה לאופניים הפרוסים במקומות רבים בקמפוס. אבל לגבי עניין זה, התייחסה וכתבה לנו דניאל קסלר:
״גם מבחינת מתקנים לאופניים בקמפוס… הרבה מהם תפוסים עם אופניים שלא בשימוש. באופן כללי, יש מקומות, כמו הספרייה המרכזית למשל, שאין בהם מתקן לאופניים, או 'אולמן' שבלתי אפשרי לשים שם את האופניים מרוב עומס, רצוי להוסיף מתקנים״
הדרך לקמפוס – סכנת חיים
גם הדרך אל הטכניון מנו״ש על ציר טרומפלדור, קומוי ומל״ל מאוד לא בטוחה. כמו גם הדרך מרמות רמז לאורך אינטרנציונל ואהוד יערי שהם הצירים המרכזיים שהסטודנטים ששוחנו איתם ציינו. תשתיות אופניים על צירים אלו יספקו נתיבי רכיבה בטוחים ויעודדו הגעה באופניים לקמפוס. אבל, חוסר תשתיות אופניים אינו מתבטא רק בכך שמעודדים יותר אנשים להשתמש ברכב הפרטי, אלא בסכנת חיים שעלולה להסתיים בלילה של אשפוז בבית חולים כמו שסיפר לנו דורון בהר, סטודנט בטכניון:
רוכבי האופניים בתחתית הפירמידה
רוכבי האופניים לטכניון הם האנשים שתופסים הכי פחות מקום בכביש והכי פחות מקום בחנייה. עידוד השימוש באופניים יכול לסייע במיתון עומס כלי הרכב על שערי הטכניון ולהפחית את מצוקת החנייה הקשה. בעולם המערבי כבר הבינו שהוספת נתיבים רק מעלה את הביקוש לרכבים פרטיים ופונים למגמה של הנגשת המרחב להולכי רגל ורוכבי אופניים. אך בזמן שהטכניון פורץ דרך בכל מישור מדעי – בכל הקשור לתחבורה נקייה ולתכנון עירוני, נראה כי הוא צועד דווקא לאחור.
בתכנון השער המרכזי, ניכר כי בטכניון ראו לנגד עיניהם בעיקר את העובדים הרבים שבאים ברכבם הפרטי. הסטודנטים שהולכים ברגל נשלחו להתפתל במעבר על הגשר, כשהם מתבשלים בשמש הקופחת או נרטבים בגשם, ורוכבי האופניים מוצאים עצמם נדחסים בין הרכבים. מפליא לראות איך דווקא המוסד שבו מלמדים על תכנון ערים, מוסד שהיה יכול להיות חלוץ ולשמש דוגמה של עירוניות מתקדמת בחיפה, מהווה דווקא סימן לכישלונה העירוני כשהוא נותן העדפה לרכב הפרטי ודוחק את הרוכבים מהמרחב.
אז מה אפשר לעשות?
הטכניון יכול לעשות שינוי של 180 מעלות ולהיות החלוץ שיביא תשתיות אופניים ראויות לחיפה ואיתן את תרבות הרכיבה הנקייה והבריאה. כל רוכב אופניים נוסף שהטכניון מעודד, משמעו פחות מצוקת חנייה, פחות פקקים בבוקר ופחות זיהום אוויר ורעש.
מהטכניון נמסר בתגובה:
״בטכניון שביל אופניים מרכזי המחבר את שער נווה שאנן עם לב הקמפוס באמצעות גשר הכניסה. אחת המטרות הראשיות בהקמת הגשר החדש היתה שמירה על ביטחונם של הולכי הרגל ורוכבי האופניים, זאת באמצעות הפרדה מפלסית המונעת באופן מוחלט מפגש בינם לכלי הרכב הנכנסים לקמפוס ויוצאים ממנו. אנו מודעים שפתרון זה מאריך במעט את הדרך, אולם הרווח בהיבט הבטיחותי מצדיק זאת ללא ספק.
בהמשך לכך, הטענה (בסרטון) שלפיה הגשר מיועד רק להולכי רגל ולא לאופניים אינה נכונה. הגשר זמין לרוכבי אופניים, ואלה אכן משתמשים בו. יתר על כן, רוכבי אופניים אינם אמורים לעבור מתחת לגשר יחד עם המכוניות, וזאת בשל הסיכון הרב שכבר צוין קודם. שביל האופניים שעל הגשר תוכנן כך שיתחבר לשבילי האופניים העירוניים של חיפה. שבילים אלה באחריות העירייה ולצערנו טרם נכנסו לביצוע.
קמפוס הטכניון בנוי על הר וככזה יש בו שיפועים חדים, הנובעים מאופי פני השטח הטבעי, ומגבילים במקומות רבים – מבחינה חוקית – את האפשרות להקצאת שביל אופניים מפאת השיפוע. במקומות מתונים יותר הכשיר הטכניון כבישי אופניים סלולים. באשר לכניסה משער נשר – שם העלייה תלולה מדי לשביל אופניים מבחינת התקנות הקיימות.
לסיכום נדגיש כי בסקרים שערכו הטכניון ואגודת הסטודנטים עולה כי רוב הסטודנטים אינם מתניידים בקמפוס ואליו על אופניים וכי הם מעדיפים להגיע לקמפוס ברכב או בתחבורה ציבורית, ולהתנייד בתוכו ברגל או באמצעות הסעות שאטל. משום שהנסיעה בטכניון ובתוכו באופניים קשה ומאתגרת מדי לרוב המשתמשים (לאור השיפוע התלול), אנו רואים גם בסקרים דרישה נמוכה להקצאת שבילי אופניים על חשבון תשתיות אחרות.
נציין כי כדי להכשיר שביל אופניים בצמוד לכביש שמתחת לגשר נדרשת "נגיסה" של 5 מטרים מהרוחב הכולל של הכביש, מה שאינו מעשי ויפגע בתנועת כלי הרכב, לרבות האוטובוסים הרבים הנכנסים לקמפוס.״
ובתגובה לתגובה… אציין שמתוך עשרות סטודנטים שפנו אלינו, כולם אמרו שלפי ידיעתם הכניסה דרך הגשר אסורה לאופניים והם כולם רוכבים דרך הכביש מתחת לגשר. בנוסף, לפני הכנת הכתבה עמדתי במשך חצי שעה בשער הטכניון וכל רוכבי האופניים שעברו בשער נסעו דרך כביש. אם אף אחד לא משתמש בתשתית שנבנתה לשימוש רוכבי אופניים, אז כנראה ישנה בעיה בתשתית.
לגבי סוגיית השיפועים, במסמך ״תכנית אב ליוממות באמצעות אופניים בעיר חיפה״ שאושרה ב-2019 (קישור בסוף הכתבה) מופיעים תכנונים לשבילי אופניים בטכניון, שעברו אישורים של אדריכלים, גורמים בכירים בעירייה ובחברת 'יפה נוף'. בנוסף בתכנית מוצגות דוגמאות מפתרונות לתשתיות אופניים ממקומות הרריים בעולם. כמו כן, רוב השדרה המרכזית של הטכניון היא מישורית וניתן לחבר את האזורים המשופעים ע״י התקנת מסילה לאופניים לצד המדרגות, לצורך העברת האופניים בין המפלסים, כמו שנעשה במקומות הרריים אחרים בעולם.
"I want to ride my bicycle"
לגבי טענת הטכניון לחוסר ביקוש של תשתיות אופניים אצטט מה'תכנית אב ליוממות באמצעות אופניים בעיר חיפה':
"במחקר שנעשה בטכניון בקרב אוכלוסיית סטודנטים ענו 35% מהנשאלים שיעברו לרכיבה על אופניים להגעה לטכניון במידה שתוקם תשתית נוחה לכך״.
אף אחד בעיריית חיפה לא מקדם תשתיות אופניים
תוכניות אב לנתיבי אופניים ממשיכות לצבור אבק במגירות.
קליש שיקרה לציבור. גם בתחום הזה.
כמישהוא שגר כבר זמן רב במדינה עם תשתית אופניים מצויינת, ומזג אוויר גרוע (יחסית לישראל), אני לא מבין איך למה תשתית האופניים כל כך מחורבנת בארץ.
זה הדבר הכי טוב שעירייה יכולה לעשות כדי לתת לאזרחים את האפשרות להתנייד בזול, ואפילו לעשות טיפה כושר תוך כדי.
אפילו עם הרים וגבעות, יש פתרון בצורה של אפניים חשמליות עם הילוכים. מדינות בארופה שבהם יורד גשם חצי מהזמן כבר הרבה לפני ישראל בתחום הזה. חבל.
הטכניון הוא תמצית האטימות, היהירות, הציניות וחוסר האכפתיות 'מגדל השן' של אקדמיה שהמצוינות בה היא נחלת העבר, ופינוקים, התנשאות, בינוניות – מאפיינים את גישתו בהווה.
כמעט כל תחום לימוד בטכניון סובל מנחיתות בסגל ובשיטות, במעבדות ובניהול לעומת מוסדות דומים בעולם. המובילות שלו נעלמה ברוב הפקולטות, חלק נסגרו "אוחדו", אחרות מתבוססות בבינוניות, פוליטיזציה, סגל הוראה בינוני ואפילו גרוע.
התגובה על חוסר הביקוש, היא חלק ממנוע כלכלי – חלוקת התוויות בתשלום. במקום להיות מודל לתחבורה ציבורית, לסגור לחלוטין את הקמפוס לרכבים ולהפעיל שאטלים פנימיים אוטונומיים ולעודד הגעה אליו רק בתחבורה ציבורית, הטכניון עוד יטען שחבל להכניס לקמפוס אוטובוסים כי הביקוש נמוך.
אין להתפלא, שהסמל החדש של הקמפוס אלו שני מגדלי המעונות – שנראים כאילו קמו בשנות ה-70 במדינה קומוניסטית, סמל הכיעור והעדר החדשנות בטכניון. אולי הם מתעסקים בקמפוסים בעולם כדי שהנהלת הטכניון תוכל להתעופף ולטייל בעולם, ואין להם פשוט זמן או רצון להשקיע בקמפוס בחיפה. מה שבטוח, הבניינים האלו הם הנוף המכוער שצריכים לראות תושבי הגבעה ממול. בושה וחרפה למוסד עם פקולטה לארכיטקטורה שזה מה שהוא מוציא. בושה וחרפה למוסד עם פקולטה שמלמדת תחבורה, שהקמפוס שלו מפוצץ בכלי רכב פרטיים במקום להיות מודל לתחבורה ציבורית, הליכה ואופניים.
אין פלא שהפקולטות האלו, שאיתן נוסד הטכניון נמצאות בנסיגה מתמדת, איכות המחקר וההוראה בהן רק יורדת, הן סובלות מפוליטיזציה ומוגדרות 'נטל' ולא 'נכס'. איכות התכנון והתחבורה בקמפוס היא בהתאם. נטל על העיר חיפה במקום נכס.
הלוואי שלרכב פרטי הכול היה מתקתק