פרסום בחי פה

באנר מוזאוני חיפה 010524

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

באנר מוזאוני חיפה 010524

עוד כותרות בחי פֹּה

דילול החזירים בירי יצא לדרך בחיפה – צפו

(חי פה) - תושבים בשער העלייה שמעו קולות ירי...

נעדר בחיפה | המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור מישל בן עטר

סיוע באיתור נעדר משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור באיתור...

שביתה בבתי הספר העל יסודיים

(חי פה) - ארגון המורים הודיע כי מיום חמישי...

בעקבות מות הדגים והאצות האדומות בים של חיפה

אחרי "מתקפת האספרגופסיס האדומה", שגרמה לדגים למוות המוני לפני מספר ימים בחיפה…

לפני מספר ימים נתקלנו במוות המוני של דגים שהיו פזורים על החוף בחיפה. רבים תהו מה גרם לכך, ועל אף הסברה הרווחת כי מדובר בזיהום שהגיע ממפעל כלשהו או שפך תעשייתי שגלש אל הים והרג את את הדגים, כפי שציינתי בכתבה ההיא, המקור הוא אחר לגמרי: אצת האספרגופסיס שהגיעה אל הים בכמות אדירה.

עשב הים גלית גדולה (צילום: מוטי מנדלסון)

הזכרנו אצה זו, שבעודה פורחת אין בה כדי להזיק, אך כאשר היא מתה או נמצאת בתהליך ההפריה, היא צובעת את הים באדום והופכת רעילה עבור בעלי החיים במים, ובנוסף היא גורמת לירידת רמת החמצן במים, דבר הפוגע גם הוא בבעלי החיים. בהמשך לכך, חשבתי שאולי נכיר עוד כמה סוגים של צמחי מים ואצות מהים שלנו בישראל.

טורבנית אילתית (צילום: מוטי מנדלסון)
גל אצות האספרגופסיס לאחר מותן – אדומות ורעילות (צילום: מוטי מנדלסון)

בני אדם ברחבי העולם החלו עוד מימים ימימה לאכול אצות. בשנים האחרונות כבר אין מדובר רק בעניין תרבותי השייך לאזורים מסוימים בעולם, כמו מדינות המזרח הרחוק, בהן אכילת אצות היא חלק ממסורת עתיקת יומין, גם במערב כבר אימצו את תזונת הצמחים הימית וכמובן, גם בישראל. כיום כבר ישנם מקומות רבים בהם מגדלים אצות ברחבי הארץ, אך רבים מאתנו עוד זוכרים שלא תמיד היה כך.

אצת בריופסיס (צילום: מוטי מנדלסון)

עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל האצות ראויות למאכל. חלק מהאצות הן בעלות מליחות גבוהה וחלקן אף רעילות ועלולות לגרום למחלה הקרויה מחלת "סיגואטרה". סיגואטרה היא מחלה הנגרמת בעיקר מאכילת דגים הניזונים בעצמם מאצות הנגועות ברעלנים, כדוגמת אצות האספרגופסיס אותן הזכרנו, אך גם אצות מסוגים אחרים. אכילת דגים שניזונו מהאצות הללו גורמת לתגובה פיזיולוגית דומה לזו של אכילת האצה עצמה.

אלווה (צילום: מוטי מנדלסון)

אכילת דגי ברקודה גדולים, למשל, מהאוקיינוס ההודי או מהאוקיינוס האטלנטי, עלולה לגרום אף היא למחלת הסיגואטרה. הברקודה היא דג טורף שניזון מדגים אחרים, אשר הם ניזונים מאצות רעילות. כך שיכול להיות מצב של הרעלה, גם כאשר האדם מקבל את הרעלן דרך "יד שלישית".

פרשדונית (צילום: מוטי מנדלסון)

בארץ גם כן דווחו מקרים בהם נפגעו בני אדם וחלו בסיגואטרה. היו מקרים של ישראלים שהגיעו עם המחלה מחו"ל, אך לא רק. היה מקרה לפני מספר שנים, של זוג חיילים שאכלו דג במסעדה כלשהי בארץ ופונו לביה"ח בבהילות, לאחר שחשו ברע ונזקקו לטיפול רפואי. גם בחיפה היו כמה מקרים בהם אכלו אנשים דגי סיכן הדי, שידוע כי בעורו מצוי רעלן שאכילה מרובה ממנו עלולה לגרום כאבי בטן עזים, הזיות, צמרמורות וכיו"ב. דייגים וצוללים מכירים את הדג הזה ויודעים להישמר מפניו. אך אולי כדאי לציין כי גם אנשי מקצוע טועים לפעמים, לדוגמה המקרה בו חוקרת ימית שאני מכיר אכלה דגי סיכן וסבלה לאחר מכן מכאבי בטן קשים…

דג סיכן הדי (צילום: מוטי מנדלסון)

בתמונות מופיעות מספר צמחים ואצות הגדלים באזורינו, אך הם אינם רעילים – פרשדונית, אולווה, נפוחית, עשב הים גלית גדולה וגם דג הסיכן (בתמונות, היחידים שרעילים הם האספרגופסיס ודג הסיכן).

ישנה גם טורבנית אילתית, שאולי עוד נראה אותה באזורנו בהמשך, לאחר הפלישה הגדולה יחסית שהתרחשה פה בשנים האחרונות, כשדרי מים ים סופיים הגיעו לים התיכון.

(צילום: מוטי מנדלסון)

עוד באשר לדגים שמתו בעקבות האספרגופסיס, שוחחתי עם ד"ר רזי הופמן ממוזיאון תל אביב, אחד המומחים הגדולים בישראל בנושא אצות, אם לא הגדול שבהם. ד"ר הופמן הזכיר לי כי התופעה הזו מגיעה בעיקר בעונת הסתיו, אז לרוב נראית האספרגופסיס בכמות כה גדולה. הופמן גם ציין כי האצה הזו בעייתית במיוחד לעומת אצות מסוגים אחרים, וכי קשה במיוחד להיפטר ממנה, זאת בנוסף להיותה רעילה, ואת תוצאות רעילותה והשפעתה הקשה ראיתם רק לפני ימים ספורים.

דג חסר מזל – מישהו נתן ביס בתוך גוש אצות אספרגופסיס (צילום: מוטי מנדלסון)
מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

12 תגובות

  1. מדהים איזה תמונות וכרגיל כתבה מעניינת ומקצועית כל הכבוד למנדלסון .

  2. בהמשך לתגובתי הקודמת, עם ובלי קשר, פה ושם שמעתי שיש אמירות או תהיות שמא ערימות הדגים על החוף זו תוצאה של שלל דיג או קשור לדיג. אז כמו שבנותיי הגדולות נוהגות לכתוב – הן היו מתרגמות את דעתי ל- חחחחחחחח. נו ברצינות, לפי הדיווחים שהגיעו אלי מדייגים חובבים, על החוף נצפו פגרים של דגי דקר (לוקוס) בגדלים של מעל 40 ס"מ שנמכרים לפי מעל 100 ש"ח לק"ג, דגי פלמידה/פלמוד במשקלי כמה ק"ג, דגי בורי גדולים ועוד דגי מאכל בגדלים ראויים (וחוקיים – מעל גודל מינימום) שדייגים יכולים למכור במחיר עשרות שקלים ל- 1ק"ג, וחייב להודות – מעולם לא שמעתי על דייגים שמתפרנסים מדיג וזורקים שלל דיג ראוי… הדבר היחיד שמסקרן אותי אם זהו עוד מחדל של רט"ג דוגמת מחדלם האיום עת אפילו לא ניסו לבלום ולפחות לצמצם ממשית את פלישת והתבססות הזהרון בחופינו.

  3. כל אוהב ים ובמיוחד לדייגים ספורטיביים, כואב לראות תמותה כזו של דגים. ככלל, ברור כי התמונה העגומה היא תוצאה של זיהום: או זיהום ידי אדם כגון מפעל מזהם או כלי שיט מזהם – או זיהום מעשה ידי הטבע. הכתבה שמה את האצבע על "האשם" ויחד עם זאת כמה שאלות הקשורה כולן לשאלה מרכזית: היכן בדיוק הגוף האחראי בכל התמונה הזו – מבחינת חקר המקרה ומבחינת ניסיון למצוא דרכי פעולה למניעת הפעם הבאה?! מי שאחראים על הנושא הם המשרד הגנת הסביבה שמזכיר לא פעם את שלושת הקופים (לא יודע לא שומע לא רואה…) ורט"ג – רשות הטבע והגנים שהפכו להיות רשות הספסור בטבע ובגנים ו"שמירת הטבע" הפכה בידם ממטרה לאמצעי – אמצעי לצרכי התעצמות והתעשרות. *#* שאלה ראשונה: מדוע לא מבוצעת חקירה של הגופים הללו לבדיקת סיבת ההרעלה, תוך נטילת פגרי דגים ודגימות מים – שמא בכל זאת מדובר בתוצאה של שפכים שמקורם מפעל מזהם (או שמא לא מעוניינים שם לאתר מפעלים מזהמים שבמקרה תרמו לרט"ג?). ככל שמדובר בהרעלה של האצה המדוברת ואני נוטה לחשוב שהחוקר הימי הכותב יודע על מה הוא מדבר, מדוע לא בוחנים אמצעים למניעת או צמצום התופעה, כגון למשל להציב בעונה המדוברת רשתות עמידה ואיסוף בעומק שיעצרו ויאספו את האצות שיושלכו לאתר פסולת ובכך למנוע הגעת והתרכזות האצות בקרבת החוף בריכוז גבוה תוך הרעלת המים. במקום לבזבז מילונים על יחצ"נות ותדמית, ראוי שתקציבי רט"ג ומשרד הגנת הסביבה – יופנו באמת למען הטבע והסביבה.

  4. הי יירד.
    למעשה כן היא פולשת על פי הנתונים היא תושב חוזר.
    את אחרי שנים כה רבות היא נחשבת פולשת

  5. תגובה לכתבה הקודמת: תודה על האזהרה בקשר לדג הנקאי….אתמול כששחיתי בגדור הרגשתי שמשהו מדגדג לי ברגל. הסתכלתי וראיתי דג נקאי. גירשתי אותו כמה פעמים עד שהוא השתכנע ועזב.

  6. תודה. לפעמים יש מה לקרוא אצלכם… לפעמים מאד. כדאי שתתעדכנו בנושאי חוקי ממשל, חוקי עיריות. ידע הוא כוח.

  7. אייל יקר, למה אתה שלילי..החיים יפים. יש לי תחושה שאתה מחפש את הרע ובשל כך מוצא אותו ללא הרף. אם יש לך משהו להגיד על הכתבה תאמר. מדוע ועל שום מה אתה מאשים את מי שלא הגיב. במקרה זה האצות מרעילות את הדגים. מה רצית שיגיבו?! לא ברורה דרך חשיבתך.

  8. שלום להב.
    זה קורה אחד ל….
    אבל זה קורה.
    יש הרבה דגים ומאכלים טעימים יותר.
    תודה.

  9. כל פעילי בעלי החיים שמגיבים בלי סוף על חזירים וחתולים..
    מדהים כמה לא אכפת להם כשזה מגיע לדאוג לבעלי החיים בסביבה הימית… שמתם לב??

  10. כמו תמיד,כתבה נהדרת ידידי מוטי. שבת שלום ומבורך לך.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

שביתה בבתי הספר העל יסודיים

(חי פה) - ארגון המורים הודיע כי מיום חמישי 2/5/24, יושבתו הלימודים בבתי הספר העל יסודיים למשך שעתיים, החל מהשעה 8:00 בבוקר. בהודעה שפרסם יו"ר...

הספר תש"ח: יום הולדת בחברת יורם קניוק / לילי מילת תופסת מדף

אחרי שהצהרתי, רק בשבוע שעבר, שבחודשים האחרונים אני נמנעת מספרים הקשורים באירועים הקשים שפקדו אותנו, נעמדתי ליד ערימת הספרים הממתינים. עיניי צדו את תש"ח של יורם קניוק....

תאונת דרכים בחיפה • ילדה בת 12 במצב בינוני עם חבלות בגפיים

(חי פה) תאונת דרכים בדרך יד לבנים בחיפה ממד"א נמסר לחי פה תאגיד החדשות: בשעה 19:55 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב כרמל,...

ד״ר נועם יהודאי מחיפה נבחר לנהל את המרכז הרפואי צפון (פוריה)

ד"ר יהודאי יחליף את פרופ' ארז און שפורש מתפקידו לאחר 11 שנים משרד הבריאות מודיע כי ד״ר נועם יהודאי נבחר היום (ד, 1.5.24), לנהל את...

נעדר בחיפה | המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור מישל בן עטר

סיוע באיתור נעדר משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור באיתור הנעדר, מישל בן עטר שמתגורר בחיפה. הנעדר נראה לאחרונה ביום 30.4.24 בביתו ברחוב סעדיה גאון...