בעקבות מות הדגים והאצות האדומות בים של חיפה

אצות (צילום: מוטי מנדלסון)

אחרי "מתקפת האספרגופסיס האדומה", שגרמה לדגים למוות המוני לפני מספר ימים בחיפה…

לפני מספר ימים נתקלנו במוות המוני של דגים שהיו פזורים על החוף בחיפה. רבים תהו מה גרם לכך, ועל אף הסברה הרווחת כי מדובר בזיהום שהגיע ממפעל כלשהו או שפך תעשייתי שגלש אל הים והרג את את הדגים, כפי שציינתי בכתבה ההיא, המקור הוא אחר לגמרי: אצת האספרגופסיס שהגיעה אל הים בכמות אדירה.

עשב הים גלית גדולה (צילום: מוטי מנדלסון)

הזכרנו אצה זו, שבעודה פורחת אין בה כדי להזיק, אך כאשר היא מתה או נמצאת בתהליך ההפריה, היא צובעת את הים באדום והופכת רעילה עבור בעלי החיים במים, ובנוסף היא גורמת לירידת רמת החמצן במים, דבר הפוגע גם הוא בבעלי החיים. בהמשך לכך, חשבתי שאולי נכיר עוד כמה סוגים של צמחי מים ואצות מהים שלנו בישראל.

טורבנית אילתית (צילום: מוטי מנדלסון)
גל אצות האספרגופסיס לאחר מותן – אדומות ורעילות (צילום: מוטי מנדלסון)

בני אדם ברחבי העולם החלו עוד מימים ימימה לאכול אצות. בשנים האחרונות כבר אין מדובר רק בעניין תרבותי השייך לאזורים מסוימים בעולם, כמו מדינות המזרח הרחוק, בהן אכילת אצות היא חלק ממסורת עתיקת יומין, גם במערב כבר אימצו את תזונת הצמחים הימית וכמובן, גם בישראל. כיום כבר ישנם מקומות רבים בהם מגדלים אצות ברחבי הארץ, אך רבים מאתנו עוד זוכרים שלא תמיד היה כך.

אצת בריופסיס (צילום: מוטי מנדלסון)

עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל האצות ראויות למאכל. חלק מהאצות הן בעלות מליחות גבוהה וחלקן אף רעילות ועלולות לגרום למחלה הקרויה מחלת "סיגואטרה". סיגואטרה היא מחלה הנגרמת בעיקר מאכילת דגים הניזונים בעצמם מאצות הנגועות ברעלנים, כדוגמת אצות האספרגופסיס אותן הזכרנו, אך גם אצות מסוגים אחרים. אכילת דגים שניזונו מהאצות הללו גורמת לתגובה פיזיולוגית דומה לזו של אכילת האצה עצמה.

אלווה (צילום: מוטי מנדלסון)

אכילת דגי ברקודה גדולים, למשל, מהאוקיינוס ההודי או מהאוקיינוס האטלנטי, עלולה לגרום אף היא למחלת הסיגואטרה. הברקודה היא דג טורף שניזון מדגים אחרים, אשר הם ניזונים מאצות רעילות. כך שיכול להיות מצב של הרעלה, גם כאשר האדם מקבל את הרעלן דרך "יד שלישית".

פרשדונית (צילום: מוטי מנדלסון)

בארץ גם כן דווחו מקרים בהם נפגעו בני אדם וחלו בסיגואטרה. היו מקרים של ישראלים שהגיעו עם המחלה מחו"ל, אך לא רק. היה מקרה לפני מספר שנים, של זוג חיילים שאכלו דג במסעדה כלשהי בארץ ופונו לביה"ח בבהילות, לאחר שחשו ברע ונזקקו לטיפול רפואי. גם בחיפה היו כמה מקרים בהם אכלו אנשים דגי סיכן הדי, שידוע כי בעורו מצוי רעלן שאכילה מרובה ממנו עלולה לגרום כאבי בטן עזים, הזיות, צמרמורות וכיו"ב. דייגים וצוללים מכירים את הדג הזה ויודעים להישמר מפניו. אך אולי כדאי לציין כי גם אנשי מקצוע טועים לפעמים, לדוגמה המקרה בו חוקרת ימית שאני מכיר אכלה דגי סיכן וסבלה לאחר מכן מכאבי בטן קשים…

דג סיכן הדי (צילום: מוטי מנדלסון)

בתמונות מופיעות מספר צמחים ואצות הגדלים באזורינו, אך הם אינם רעילים – פרשדונית, אולווה, נפוחית, עשב הים גלית גדולה וגם דג הסיכן (בתמונות, היחידים שרעילים הם האספרגופסיס ודג הסיכן).

ישנה גם טורבנית אילתית, שאולי עוד נראה אותה באזורנו בהמשך, לאחר הפלישה הגדולה יחסית שהתרחשה פה בשנים האחרונות, כשדרי מים ים סופיים הגיעו לים התיכון.

(צילום: מוטי מנדלסון)

עוד באשר לדגים שמתו בעקבות האספרגופסיס, שוחחתי עם ד"ר רזי הופמן ממוזיאון תל אביב, אחד המומחים הגדולים בישראל בנושא אצות, אם לא הגדול שבהם. ד"ר הופמן הזכיר לי כי התופעה הזו מגיעה בעיקר בעונת הסתיו, אז לרוב נראית האספרגופסיס בכמות כה גדולה. הופמן גם ציין כי האצה הזו בעייתית במיוחד לעומת אצות מסוגים אחרים, וכי קשה במיוחד להיפטר ממנה, זאת בנוסף להיותה רעילה, ואת תוצאות רעילותה והשפעתה הקשה ראיתם רק לפני ימים ספורים.

דג חסר מזל – מישהו נתן ביס בתוך גוש אצות אספרגופסיס (צילום: מוטי מנדלסון)
הגיבו כאן לכתבה

12 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה,עיתונאי אמר/ה

    כמו תמיד,כתבה נהדרת ידידי מוטי. שבת שלום ומבורך לך.

  2. אייל אמר/ה

    כל פעילי בעלי החיים שמגיבים בלי סוף על חזירים וחתולים..
    מדהים כמה לא אכפת להם כשזה מגיע לדאוג לבעלי החיים בסביבה הימית… שמתם לב??

  3. להב אמר/ה

    טוב בסדר אני לא אוכל דגי ברקודה 😉

  4. מנדלסון מוטי אמר/ה

    שלום להב.
    זה קורה אחד ל….
    אבל זה קורה.
    יש הרבה דגים ומאכלים טעימים יותר.
    תודה.

  5. חיפאית אמר/ה

    אייל יקר, למה אתה שלילי..החיים יפים. יש לי תחושה שאתה מחפש את הרע ובשל כך מוצא אותו ללא הרף. אם יש לך משהו להגיד על הכתבה תאמר. מדוע ועל שום מה אתה מאשים את מי שלא הגיב. במקרה זה האצות מרעילות את הדגים. מה רצית שיגיבו?! לא ברורה דרך חשיבתך.

  6. דליה טרייביץ אמר/ה

    תודה. לפעמים יש מה לקרוא אצלכם… לפעמים מאד. כדאי שתתעדכנו בנושאי חוקי ממשל, חוקי עיריות. ידע הוא כוח.

  7. סמדר פלג אמר/ה

    תגובה לכתבה הקודמת: תודה על האזהרה בקשר לדג הנקאי….אתמול כששחיתי בגדור הרגשתי שמשהו מדגדג לי ברגל. הסתכלתי וראיתי דג נקאי. גירשתי אותו כמה פעמים עד שהוא השתכנע ועזב.

  8. עירד רנן אמר/ה

    אצות האספרגופסיס, הם מין פולש?

  9. מנדלסון מוטי אמר/ה

    הי יירד.
    למעשה כן היא פולשת על פי הנתונים היא תושב חוזר.
    את אחרי שנים כה רבות היא נחשבת פולשת

  10. רפי23 אמר/ה

    כל אוהב ים ובמיוחד לדייגים ספורטיביים, כואב לראות תמותה כזו של דגים. ככלל, ברור כי התמונה העגומה היא תוצאה של זיהום: או זיהום ידי אדם כגון מפעל מזהם או כלי שיט מזהם – או זיהום מעשה ידי הטבע. הכתבה שמה את האצבע על "האשם" ויחד עם זאת כמה שאלות הקשורה כולן לשאלה מרכזית: היכן בדיוק הגוף האחראי בכל התמונה הזו – מבחינת חקר המקרה ומבחינת ניסיון למצוא דרכי פעולה למניעת הפעם הבאה?! מי שאחראים על הנושא הם המשרד הגנת הסביבה שמזכיר לא פעם את שלושת הקופים (לא יודע לא שומע לא רואה…) ורט"ג – רשות הטבע והגנים שהפכו להיות רשות הספסור בטבע ובגנים ו"שמירת הטבע" הפכה בידם ממטרה לאמצעי – אמצעי לצרכי התעצמות והתעשרות. *#* שאלה ראשונה: מדוע לא מבוצעת חקירה של הגופים הללו לבדיקת סיבת ההרעלה, תוך נטילת פגרי דגים ודגימות מים – שמא בכל זאת מדובר בתוצאה של שפכים שמקורם מפעל מזהם (או שמא לא מעוניינים שם לאתר מפעלים מזהמים שבמקרה תרמו לרט"ג?). ככל שמדובר בהרעלה של האצה המדוברת ואני נוטה לחשוב שהחוקר הימי הכותב יודע על מה הוא מדבר, מדוע לא בוחנים אמצעים למניעת או צמצום התופעה, כגון למשל להציב בעונה המדוברת רשתות עמידה ואיסוף בעומק שיעצרו ויאספו את האצות שיושלכו לאתר פסולת ובכך למנוע הגעת והתרכזות האצות בקרבת החוף בריכוז גבוה תוך הרעלת המים. במקום לבזבז מילונים על יחצ"נות ותדמית, ראוי שתקציבי רט"ג ומשרד הגנת הסביבה – יופנו באמת למען הטבע והסביבה.

  11. רפי23 אמר/ה

    בהמשך לתגובתי הקודמת, עם ובלי קשר, פה ושם שמעתי שיש אמירות או תהיות שמא ערימות הדגים על החוף זו תוצאה של שלל דיג או קשור לדיג. אז כמו שבנותיי הגדולות נוהגות לכתוב – הן היו מתרגמות את דעתי ל- חחחחחחחח. נו ברצינות, לפי הדיווחים שהגיעו אלי מדייגים חובבים, על החוף נצפו פגרים של דגי דקר (לוקוס) בגדלים של מעל 40 ס"מ שנמכרים לפי מעל 100 ש"ח לק"ג, דגי פלמידה/פלמוד במשקלי כמה ק"ג, דגי בורי גדולים ועוד דגי מאכל בגדלים ראויים (וחוקיים – מעל גודל מינימום) שדייגים יכולים למכור במחיר עשרות שקלים ל- 1ק"ג, וחייב להודות – מעולם לא שמעתי על דייגים שמתפרנסים מדיג וזורקים שלל דיג ראוי… הדבר היחיד שמסקרן אותי אם זהו עוד מחדל של רט"ג דוגמת מחדלם האיום עת אפילו לא ניסו לבלום ולפחות לצמצם ממשית את פלישת והתבססות הזהרון בחופינו.

  12. Hava אמר/ה

    מדהים איזה תמונות וכרגיל כתבה מעניינת ומקצועית כל הכבוד למנדלסון .

הגיבו כאן לכתבה