דגים מתים בכמויות אדירות • כיצד מצאו את מותם מאות אלפי דגים שנפלטו לחוף בחיפה?

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

אמש (ב’ 11/10/21) דיווחנו בחי פה אודות גופות רבות של דגים, המפוזרות לאורך החוף הסמוך לנמל הסיני. כמויות אדירות של דגים ממינים שונים ובגדלים שונים, שנצפו וצולמו ע”י אדם הפוקד את המקום לעיתים קרובות, שאף ציין כי אין זו הפעם הראשונה שהוא נתקל בתופעה, אך מעולם, כך אמר, לא בכמות כה גדולה כמו בפעם הזו.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

דיווחים על דגים מתים המפוזרים על החוף, אכן קיבלנו לאורך השנתיים האחרונות לא פעם, בעיקר באזור הקריות, מהנמל הסיני בואכה קריית ים – אזור חוף הבתולה. התופעה הזו יש בה כדי להראות לנו, פעם נוספת, את יכולתו של הטבע, הפעם בהתגלמותם של מאות אלפי דגים מתים שנפלטו אל החוף. ריכוזם הגדול של הדגים הללו הוא במובלעת שבין חומת תש”ן לבין הנמל הסיני, שם נמצאה אמש כמות הדגים הגדולה על החוף, זאת בנוסף לכמויות הדגים שנותרו על קרקעית הים.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

חלק ניכר מהדגים המתים הללו הם פולשים מ-ים סוף חלקם האחר מקומיים. כולם נפלטו אל מחוץ לים כשבטנם נפוחה, על אף שהדגים היו טריים, זאת אומרת שלא שכבו מתים זמן רב.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

רבים נוטים לחשוב, כשהם רואים דגים מתים בכמות גדולה על החוף, שוודאי הגורם הוא בזיהומים שנפלטים ממפעלים או תאגידים שונים, או שהאשם הוא בדליפות ביוב, עצוב לומר, אך כך התרגלנו, ודאי כשמדובר באזור שלנו, מוכה הזיהום.

גל אדום של אצות האספרגופסיס לאחר מותן – אדומות ורעילות (צילום: מוטי מנדלסון)

אך למעשה אין זה כך, לא במקרה הזה. מסתבר כי בפעמים האחרונות, וגם הפעם, הדגים שמתו נפגעו בשל מפגע אקולוגי, המתבטא בתמותה המונית של אצת האספרגופסיס. אצה זו אינה בדיוק אצה פולשת, אך יש לציין כי שנים רבות לא נראתה בישראל. כעת, מסיבה כלשהי, היא חזרה. מדוע דווקא בשנתיים האחרונות? את זה עוד יש לבדוק לעומק, במחקר שצריך להיעשות ע”י גופים בעלי תקציבים לכך.

אספרגופסיס בפריחתה – לא מזיקה (צילום: מוטי מנדלסון)

כך או כך, מדובר בריכוז גדול של האצות הללו באזור חוף שקמונה ובחוף בת גלים, שם צילמתי כמות גדולה מאוד של אצות בגובה מרשים כשהן עדיין חיות.

דגים מתים בהמונים – לצדם אצת האספרגוסיס (צילום: מוטי מנדלסון)

כשהאצה עודה בחיים היא איננה מזיקה, אך כשהיא מסיימת את פריחתה ומתה, אז היא מתחילה להפריש רעלנים המורידים את כמות החמצן במים והופכת את המים לרעילים, לא רק לדגים הטורפים בשרשרת המזון, האוכלים את הסרטנים שניזונים גם הם מהאצות הרעילות, אלא שהמים עצמם הופכים רעילים לדגים. כך קורה שהדגים מתים גם מחוסר בחמצן וגם מהרעלן עצמו.

מתות ואדומות – האספרגופסיס (צילום: מוטי מנדלסון)

במדינות אחרות וגם בישראל, דווח על מקרים בהם בני אדם שבמקרה שתו כמות מסוימת (גדולה) של מים בהם היתה האצה, ובעקבות זאת חשו בכאבי בטן. היו אף מקרים בהם הגיעו אנשים למצב של הזיות בשל חשיפה גדולה לאצות הללו, עדויות לכך הגיעו בעיקר מארצות הברית.

אספרגוסיס בפריחתה – לא מזיקה (צילום: מוטי מנדלסון)

במקרה שלנו, הרוחות הצפוניות שנשבו בשבועיים האחרונים הסיטו כמויות ענק של אספרגופסיס מת לאזור וריכזו אותן בשטח די גדול במובלעת הנמל הסיני. אפשר לראות בין הדגים המתים, גם דגי דקר (דקר אלכסנדרוני) פה ושם, דגי לברק ומינים נוספים.

אספרגופסיס יס נפלטות אל החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

מדובר בתופעה חולפת, שככל הנראה תיעלם עם הזמן, כלעומת שבאה. אך בהחלט ייתכן שתופיע שוב מידי פעם, היות שלמעשה, זהו חלק מהאיזון שמפעיל הטבע.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

התופעה המטרידה היא שדגים מתים הנזרקים אל החוף כתוצר לוואי של דיג בדרך כלל נאכלים ע”י עורבים, שחפים, קורמורנים ואף ע”י צרעות גדולות (צרעה סורית, או בשמה השני – דבור מזרחי) זה דבר נורמלי ותקין. אך במקרה הזה, התופעה מפחידה מכיוון ששום יצור חי שזהו מזונו, לא יעז לגעת בדגים האלה. בעלי חיים חשים בכך ויתרחקו ממה שירעיל אותם בדר”כ. אך לא כך בני אדם. בעלי חיים לעולם לא יאכלו דגי נפוחית המכילים רעל בכמות גדולה, למשל, אך מקרים בהם בני אדם עשו זאת, דווחו לא פעם.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

תופעה זו של אי אכילת דגים מתים ע”י המפרקים הטבעיים, צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל אדם המטייל על החוף ורואה דגים טריים שנזרקו על החוף כשאף בעל חיים לא אוכל אותם, זה סימן עבורנו שהם אינם טובים גם לבני האדם.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

בבדיקות שנערכו במי הים שנאספו מהמקום, נמצאו חלקיקים של אספרגופסיס, אך אין בכך כדי למנוע מבני אדם להמשיך ולרחוץ בים, פשוט יש להתרחק מהקטעים האדומים בהם יש כמות גדולה של האצה.

דגים מתים בהמונים על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)

כפי הנראה, בחורף המתקרב, חלק מהאצות הללו ייפלט החוצה ויש לשכנע גופים כמו גדולים שאחראים לפעולות שכאלה, לאשר את סילוקן למטמנה כלשהי, שכן, האצות שנשארות על החוף מוחזרות ע”י הגלים אל הים וחוזר חלילה, כך שכדאי לחשוב על כך ברצינות ולטפל בבעיה.

אספרגופסיס אדומה ורעילה לאחר סיום פריחתה (צילום: מוטי מנדלסון)
הגיבו כאן לכתבה

41 תגובות
  1. שרון. אמר/ה

    מוטי מנדלסון , איש ים רגיש מלומד ומקצועי .
    כולי תקווה כי אלו ‘ בעלי האמצעים’ אשר זוכים ונחשפים לתבונותיו
    אכן ישכילו ויעשו חכמה ופועל לדברו….

  2. אייל אמר/ה

    מעניין איזה השפעות יש למתכות ולרעלים שזורקים כל הזמן בכמויות אדירות ממפעלי הצק פוסט על בני האדם ששוחים במים האלו.. מישהו בדק?

  3. BABA SALI אמר/ה

    למר מוטי מנדלסון רב תודות על הכתבה המעניינת והמקיפה הזו,ועל המאמץ הרב וההשקעה ,

  4. ליאור אמר/ה

    תודה רבה מר מנדלסון
    כמו בכל כתבה, עמוק, מעניין ומחכים.
    תודה רבה מר מנדלסון

  5. נמאס אמר/ה

    כתבה במימון המזהמים של מפרץ חיפה- תעשיית הפטרו כימיים. מי שהיה בקרבת החוף בלילה הריח צחנה אדירה של משהו שדומה לצמיג שרוף. כם ללוחמי השייטת אמרו להכנס למים.

    1. עופר אמר/ה

      אם היית מכיר את מוטי היית יודע שאת מוטי לא ממנים לכתבות למען גופים מזהמים. מוטי אדם ישר עם עקרונות ותתחיל לכבד אותו

  6. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה רבה מוטי. קצת עצוב, אך מעניין. ואיזה תמונות וואו. המשך יום טוב.

  7. אודליה אמר/ה

    ומה הרג את האצות בהמוניהן?

    1. motiuggi@gmail.com אמר/ה

      שלום אודליה.
      השנה היו טמפרטורות גבוהות בים שגם גרמה לתמותה ענקית של
      צדפות.
      בסך הכול,אולי התוצאה טבעית ,אך הכל מעשה ידי אדם.תעלת סואץ,התחממות גלובלית.

      אז הכל פתוח לדיון ולהצעות מחקר.
      תודה על השאלה

  8. יעקב אמר/ה

    לפי דעתי תיבדקו אח חברת חשמל ששואבים מים מהים

  9. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    רמבי או איך שקוראים לך.
    לא מוצא את המילים המתאימות,מוטב שלפני תגובתך ההזויה.תלמד קצת.

  10. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    מירב היקרה
    אני אחרון שיגן על דברים קלוקלים במדינה.
    אז לפני שאת קובעת שזה שקר וכזב.תלמדי קודם על רעלני האצות הללו.

  11. חוני אמר/ה

    צונאמי בדרך

  12. R אמר/ה

    תודה על הכתבה, הנמל החדש בטוח לא מוסיף לטובת הדגים ובני אדם

  13. זיו אמר/ה

    המשרד לאיכות הסביבה לא מתפקד אין פיקוח ואין בקרה על השפכים מהתעשיה
    משרדי הממשלה לא מתפקדים אין ניהול ואין תוכניות
    מדינה פחחחחחח

  14. אריק אמר/ה

    מה שמדאיג באמת שהדגים יאספו וימכרו בשווקים על ידי אנשים לא אחראיים …

  15. פיטר אמר/ה

    פשוט נהנה לקרוא את הכתבות שלך
    תמיד ממלאים אותך בידע על התחום שקצת קשה להיחשף אליו – הים הנפלא

  16. גלי אמר/ה

    מעניין ומעשיר.

  17. גארי אמר/ה

    אני ראיתי אותה תופעה ממעשה אדם ולא מאצות(בטח השיטה ידועה לדייגים ולגופים האמונים על שמירת טבע).. צריך לבדוק ולגלות את סיבת המוות ע”י בדיקות מעבדה ולא השערות..

  18. אזולאי ענבל אמר/ה

    השארת אותי עם טעם ורצון לדעת עוד על הים
    כמה כיף לך שאתה יכול לצלול אל תוך העולם הזה

  19. גארי אמר/ה

    אם החיות לא אוכלות את הדגים המתים על החוף כי יש להם מעין גלאי רעלים ולבני אדם אין או שהוא נזוק ולא תקין.. השאלה שלי גם לדגים שמתו אי אותו חוש לגלות שהאצות רעילות ולוותר על אכילתם או להתרחק ממקומות ריכוזם?
    גם נאמר שהאצות האלה גדלים בחוף בת גלים ומתות ונפלטות לחוף מדי שנה בכמויות אדירות ובכל זאת לא ראיתי דג אחד מת שנפלט איתם לחוף.. מוזר לא?

  20. ע.פ. אמר/ה

    כתבה מעולה.
    מה הפעולות שניתן לעשות לצמצום האצות המזיקות?

  21. מיכאל אמר/ה

    ניראה פירנות !

  22. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום ע.פ.
    כפי שאמרתי ישנם תופעות של אל חזור בפעולות האדם.
    כמו פתיחת והרחבת תעלת סואץ,יבוש ביצות,וחיסול יערות מנגרובים. ,נגד פלישה של מינים פולשים זו בעיה,שאין לה פיתרון ,אלא הטבע יאזן את עצמו.

  23. אורן אמר/ה

    תופעה ידועה ומוכרת אצלנו בפלורידה שניקראת באנגלית red tide ואכן ניגרמת מפריחת אצה אדומה שמשחררת חנקן למיים ,דבר שמוציא את החמצן מהמיים .פריחת האצות הללו מואצת מאוד במיים חמים ובגלל דשנים שזלגו למיי הים ומתות כשהמיים מתקררים לקראת החורף ,התופעה מוכרת והורגת כמויות עצומות של בעלי חיים ימיים ,מצבים דולפינים פרות ים ומאות אלפי דגים כל שנה . נכון להיום לא נימצא פיתרון ממשי לבעיה ואיך ליפתור אותה .

  24. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום גארי.
    התשובה היא ריכוזיות של חומר על פני שטח .
    מפרצים,מערות תת ימיות,הינם מקומות בו הריכוז גדול על שטח קטן לכן התמותה מרוכזת.

  25. יעל צלאל אמר/ה

    מדהים מוטי,
    ואנחנו , מאחרוני הקשישים השחיינים , חשבנו
    שלשחות בחוף בת גלים זה בריא. גם כדראינו סאריות של אצות בצבע בורדו במים סביבנו. רק אתמול אחה”צ נהננו מלהקות הדגים שרפצו שם וחשבנו שאלב כספיונים.
    רק

  26. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    נמאס
    מהיכן מצצת את השטויות הללו.
    מתי צללת לאחרונה במפרץ.
    הכי. קל להקליד ולהעביר ביקורת שיקרית.

  27. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום יעל.
    בטוח ונפלא לשחות בבת גלים.
    חוף נקי,והכל בסדר.

  28. מאור אמר/ה

    כתבה טובה מאד

  29. Oren אמר/ה

    לא רעל ולא נעליים, זה מכת ברק פגע בים ואז הדגים התחשמלו.

  30. מנדלסון מוטי אמר/ה

    שלום לך אורן.
    לא כך נראית פגיעת ברק.

  31. רפי23 אמר/ה

    כתבה נהדרת מוטי…

  32. מנדלסון מוטי אמר/ה

    שלום לך רפי.
    המון תודה ושבת שלום.

  33. אבי אמר/ה

    הצעה: כנגד כל כתבה שלילית, תפרסם גם כתבה חיובית. העולם לא כזה רע, ולא גרוע בכלל…

  34. לולי אמר/ה

    מסכנים הדגים מאוד מאוד עצוב ויש תחושה שהאדם אחראי לזה בכל זאת , למה האצות האלה ככ רבות בתקופה האחרונה

  35. מנדלסון מוטי אמר/ה

    שלום לולי.
    בדרך כלל ההפריה מתבצעת בתקופה זו של הסתיו.או כשהן מתות
    הן פולש אגרסיבי.
    ואחד ממוצרי הלוואי של התחממות כדור הארץ ,זו גם האצה.

  36. יהודה צ. אמר/ה

    כתבה מאוד חשובה ומעניינת.
    נכתב שהאצה הזאת לא פולשת אך נמצאת בכמויות גדולות באזורים שלנו, ושבכל סוף מחזור פריחתה האצה תהפוך לרעל ימי מסיבי…
    לכן תופעת הדגים תחזור על עצמה פעם אחר פעם וקרוב לוודאי שזה יגרום נזק אולי בלתי הפיך לסביבה ימית של אזורינו!

    אז איך אפשר לנטרל את התופעה בלי להפריע לאקוסיסטם?

  37. רפי23 אמר/ה

    כל אוהב ים ובמיוחד לדייגים ספורטיביים, כואב לראות תמותה כזו של דגים. ככלל, ברור כי התמונה העגומה היא תוצאה של זיהום: או זיהום ידי אדם כגון מפעל מזהם או כלי שיט מזהם – או זיהום מעשה ידי הטבע. הכתבה שמה את האצבע על “האשם” ויחד עם זאת כמה שאלות הקשורה כולן לשאלה מרכזית: היכן בדיוק הגוף האחראי בכל התמונה הזו – מבחינת חקר המקרה ומבחינת ניסיון למצוא דרכי פעולה למניעת הפעם הבאה?! מי שאחראים על הנושא הם המשרד הגנת הסביבה שמזכיר לא פעם את שלושת הקופים (לא יודע לא שומע לא רואה…) ורט”ג – רשות הטבע והגנים שהפכו להיות רשות הספסור בטבע ובגנים ו”שמירת הטבע” הפכה בידם ממטרה לאמצעי – אמצעי לצרכי התעצמות והתעשרות. *#* שאלה ראשונה: מדוע לא מבוצעת חקירה של הגופים הללו לבדיקת סיבת ההרעלה, תוך נטילת פגרי דגים ודגימות מים – שמא בכל זאת מדובר בתוצאה של שפכים שמקורם מפעל מזהם (או שמא לא מעוניינים שם לאתר מפעלים מזהמים שבמקרה תרמו לרט”ג?). ככל שמדובר בהרעלה של האצה המדוברת ואני נוטה לחשוב שהחוקר הימי הכותב יודע על מה הוא מדבר, מדוע לא בוחנים אמצעים למניעת או צמצום התופעה, כגון למשל להציב בעונה המדוברת רשתות עמידה ואיסוף בעומק שיעצרו ויאספו את האצות שיושלכו לאתר פסולת ובכך למנוע הגעת והתרכזות האצות בקרבת החוף בריכוז גבוה תוך הרעלת המים. במקום לבזבז מילונים על יחצ”נות ותדמית, ראוי שתקציבי רט”ג ומשרד הגנת הסביבה – יופנו באמת למען הטבע והסביבה.

  38. רפי23 אמר/ה

    בהמשך לתגובתי הקודמת, עם ובלי קשר, פה ושם שמעתי שיש אמירות או תהיות שמא ערימות הדגים על החוף זו תוצאה של שלל דיג או קשור לדיג. אז כמו שבנותיי הגדולות נוהגות לכתוב – הן היו מתרגמות את דעתי ל- חחחחחחחח. נו ברצינות, לפי הדיווחים שהגיעו אלי מדייגים חובבים, על החוף נצפו פגרים של דגי דקר (לוקוס) בגדלים של מעל 40 ס”מ שנמכרים לפי מעל 100 ש”ח לק”ג, דגי פלמידה/פלמוד במשקלי כמה ק”ג, דגי בורי גדולים ועוד דגי מאכל בגדלים ראויים (וחוקיים – מעל גודל מינימום) שדייגים יכולים למכור במחיר עשרות שקלים ל- 1ק”ג, וחייב להודות – מעולם לא שמעתי על דייגים שמתפרנסים מדיג וזורקים שלל דיג ראוי… הדבר היחיד שמסקרן אותי אם זהו עוד מחדל של רט”ג דוגמת מחדלם האיום עת אפילו לא ניסו לבלום ולפחות לצמצם ממשית את פלישת והתבססות הזהרון בחופינו.

  39. איל אמר/ה

    כמה עצוב

הגיבו כאן לכתבה