נחילי המדוזות • מתי זה יגמר? תמונה מורכבת הרבה יותר ממה שנראה לעין

הרוח המזרחית מרחיקה את המדוזות מהחוף, אך שינוי קל בכיוון יחזיר אותן מיד. בצלילה הבוקר בחופי הקריות גיליתי תמונה מורכבת.

כבר שבועות שאני נשאל שוב ושוב: מתי זה ייגמר? והתשובה, היא שזה פשוט לא ייגמר בקרוב. נחילי המדוזות עדיין כאן, רק בריכוזים משתנים, והרוח המזרחית העזה שמנשבת בימים האחרונים דוחפת אותן הרחק מהחופים. אבל מספיק שינוי קטן בכיוון הרוח והן חוזרות מיד.

מעט מדוזות, אבל ענקיות

הבוקר יצאתי לצלילה מול חופי הקריות. להפתעתי, המדוזות הקטנות כמעט נעלמו, נסחפו הרחק מהחוף. במקומן פגשתי כמה מדוזות גדולות במיוחד, בודדות אך מרשימות. אמש, לעומת זאת, הגיעו כמויות גדולות של מדוזות לחופים, והבוקר הן כבר כמעט אינן.
זה מעלה את השאלה המתבקשת: לאן נעלמו כל המדוזות מאתמול?

מה באמת קורה למדוזות כשהן "נעלמות"?

התשובה טמונה באקולוגיה של המערכת הימית. ישנם יצורים רבים הניזונים מהן, ובהם:

• זבובי אסמרינגה
• סרטני שייטון
• סרטני מטותא ויקטור
  
  בנוסף, המדוזות עצמן מורכבות מ־98% מים. לאחר שהן מתפרקות, הן שוקעות בחול ומתמוססות במהירות. מה שנותר הוא יריעת חומר שקוף, עשויה תימלחות, שריד דקיק שכמעט בלתי אפשרי להבחין בו.

הפתעה תת־ימית: גונאדות ביצים "בשלות להטלה"

במהלך הצלילה הבחנתי שלחלק מהמדוזות היו גונאדות ביצים בשלות להטלה. זהו סימן מובהק לכך שאנו נמצאים בעיצומה של עונת רבייה. המשמעות המדעית ברורה: אין צפי לירידה משמעותית בכמות המדוזות בקיץ הקרוב, להפך, ייתכן שנראה עוד.

המדוזות כאן ואנחנו צריכים ללמוד לחיות איתן

למרות אי־הנוחות שהן גורמות, המדוזות הן חלק בלתי נפרד ממערכת הים התיכון. הן מגיבות לשינויים סביבתיים, לרוחות ולזרמים, אך אינן "נעלמות" והאמת הפשוטה היא שכרגע, המדוזות לא ממש מפריעות לציבור הצוללים והשחיינים, בעיקר כי רובם ממילא נמנעים מהים עקב המצב הביטחוני.

וכמו שאני רואה את זה, קודם שיסתיים המצב הביטחוני. ומה עם המדוזות? איתן כבר למדנו להסתדר.