תחת כותרת זו התקיים בחיפה יום עיון בנושא סיקור תקשורתי של פגיעות מיניות בין – האישי לחברתי. ורד סויד: "מאוד קל לדבר על אונס באזורי מלחמה, על אונס במקום אחר בעולם אבל האונס קורה פה בישראל, קורה יום יום והמספרים הם מספרים מזוויעים".
עשרות נשים עוצמתיות וחזקות ולא מעט גברים מלאו את מוזיאון טיקוטין, בחיפה ולקחו חלק ביום עיון, שנערך ע"י המרכז הרב-תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ,בני ציון בהנהלת רונית סדגר, ובשיתוף עם מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – חיפה והצפון בנושא סיקור תקשורתי של פגיעות מיניות בין – האישי לחברתי.
"יש שינוי בשיח בכל מה שקשור בנושא תקיפה מינית"
מנהלת אגף הרווחה בעיריית חיפה, אילנה בן ליש, סיפרה כי על אף החבירה של כל הגורמים והטיפול הטוב שניתן לנפגעות, עדיין אין עלייה בפניות ועדיין אי אפשר לספור תוצאות. אבל יש משהו שונה בשיח וזה מה שרלוונטי לנו. יש שינוי בשיח בכל מה שקשור בנושא תקיפה מינית והנלווה מכך.
מנהלת השירות למתבגרים צעירות וצעירים, במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ציפי נחשון גליק, נתנה סקירה על המרכזים הקיימים ועל המרכזים העתידיים להיפתח, על התקציב שהקצה המשרד למרכזי נפגעות תקיפה מינית ועל חשיבותם של מרכזים מסוג זה. לדבריה: "בנוסף לחמישה המרכזים הטיפוליים הגדולים והאזוריים, נפתחו השנה 12 יחידות טיפוליות במטרה להנגיש את השירותים וכדי שנשים לא יצטרכו לנסוע ולהגיע למרחקים. כמו כן, השנה ייפתחו יחידות טיפוליות נוספות בנוסף ליחידות הטיפוליות הקלאסיות. יש מרכזי סיוע לתקיפה מינית שרונית סדגר, מנהלת את האיגוד שלהם ואנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה, ובמשרד הרווחה משתדלים לסייע להם כדי להגדיל את התמיכה במרכזים הללו. וסוף סוף השנה אנחנו פותחים חלופה אשפוזית כי הרבה נשים דווקא בתוך הטיפול מגיעות למצבים רגרסיביים ובמקום לאשפז אותם בבית חולים פסיכיאטרי תהיה חלופה אשפוזית".
ביום העיון שהתמקד בעיקר בנושא חשיפת הנפגעות בתקשורת ציינו , כי ברגע שקיימת החשיפה לתקשורת הדמות של המתלוננת הופכת להיות דמות שטוחה ודיברו על הבדידות הקיומית של מי שעוברת תקיפה/הטרדה מינית ועל הקושי של אחרים להבין זאת כי מי שלא עבר את זה לא יבין את זה. כמו כן דיברו על המשאלה או הפנטזיה של הנפגעות מינית שחושבות שהבדידות הקיומית תעלם ברגע שהדברים יחשפו בתקשורת.
"קל לדבר על אונס באזורי מלחמה ובמקום אחר בעולם, אבל האונס קורה פה, קורה יום יום והמספרים הם מספרים מזוויעים".
"בשתיקה שלנו וביצירת אווירה לא תומכת אנחנו מונעים מהם לאזור את האומץ להתלונן. נשים חוששות להתלונן בגלל הדרך שהן הולכות לעבור בין אם זה הליך משפטי ובין אם חקירות, סביבה לא תומכת והאשמות. אני היתי בסרט הזה ואני יודעת כמה זה קשה. לחברה מאוד קשה להבין את הסיפור שעומד מאחורי זה. מאוד קל לדבר על אונס באזורי מלחמה על אונס במקום אחר בעולם, אבל האונס קורה פה , קורה יום יום והמספרים הם מספרים מזוויעים".
מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, חיפה והצפון, עו"ד שני אלוני דיברה על הפגיעה והטראומות אותם חווים נפגעי/ות התקיפה המינית כתוצאה מהחשיפה בתקשורת. אלוני ציינה כי לא פעם העיתונאים פוגעים בנפגעי התקיפה מינית מבלי שהם מודעים לכך. "אמנם יש להם כוונות טובות והם רואים את עצמם כשליחים אבל לא פעם מבלי שהם יהיו מודעים, הם גורמים לטראומה נוספת לנפגעים והאתגר האמיתי שלנו הוא להטמיע את האמנה שניסחנו. אנחנו רוצים שהעיתונאים יקפידו על הדברים שהם כותבים, אומרים וחושפים".
"אחנו רוצים שהעיתונות תפסיק עם תיאורים פורנוגרפיים שהופכים את הסיפור לארוטי ומושך ופוגע במה שאנחנו מנסים לקדם. אנחנו רוצים שתיפסק רמיזת האשמת הקורבן באונס, זה בלתי נסבל. בנוסף לכך כשמסקרים על תקיפה מינית צריך לסקר את זה כחלק מהקשר ציבורי ולא כפגיעה בודדות, צריך לדבר ולהזכיר אחוזים ונתונים על אלימות מינית בישראל כי זה לא מקרה בודד".
יועצת תקשורת אסטרטגית וקשרי חוץ אודליה כרמון, (א' ממשרד התחבורה) חשפה בפני המשתתפים את הדרך הקשה אותה עברה וממשיכה לעבור ואת המחיר הלא פשוט אותו שילמה מאז שנחשפה בתקשורת בפשרת קצב.
"שמונה שנים אחרי זה תם אבל לא נשלם" היא אומרת ומספרת בהומור מהול בכאב "היום אני כוכבת פורנו, עשרות סרטונים מופצים עליי ברשת ומי שראה את הסרטון היה הבן שלי. זו חוויה לא נעימה אבל הוא צחק וקיבלנו את זה בהומור. מדובר בתהליך ארוך וקשה שדורש משאבים נפשיים ותמיכה מהסביבה שלך . לא כל אחת יכולה לעבור את התהליך הזה".
כרמון פנתה למנהלות, למלוות ולעובדות בארגוני סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואמרה שהן צריכות להבין כי בתהליך החשיפה יודעים איפה זה מתחיל אבל לא יודעים איפה הוא יסתיים וכי אף אחת לא רוצה להיכנס ל"ביוב". כרמון השתמשה במילה ביוב, כי לא היתה לה הגדרה אחרת לתאר מה שקורה אחרי החשיפה.
"אחרי שראיתי את הסרטונים ושכולם חוגגים עליי ברשת ואחרי שנואשתי פניתי לגוגל כדי שימחקו את הסרטונים, אבל כמו ששמעתם מהם גם אני שמעתי. בגלל זה אני החלטתי לנהל מאבק בשם הצעירות הנפגעות והתחלתי לבדוק איך גוגל יכולים לסייע במחיקת חומרים המופצים נגד נפגעות שחוות טראומה נוספת ופגיעה נוספת כתוצאה מהפצת סרטונים המציגים אותן באור אחר. אני שנה וחצי מחכה לדיון הזה בכנסת ומאמינה שמשם נוכל להתקדם".
"בסופו של דבר התהליך של החשיפה התקשורתית הוא מאוד מאוד קשה. לפני כל תהליך חשיפה חייבים לבדוק מה המשאבים של הבחורה, המשאבים הנפשיים, המשאבים הסביבתיים, התמיכה וגם המשאבים הכלכליים. אם כל המשאבים חזקים הולכים עם זה הלאה. בנוסף צריך לדעת איך היא נחשפת באיזה ערוץ ובאיזה כלי תקשורת כי גם זה טראומטי. אני עד היום חווה טראומות" סיכמה כרמון, שלא השאירה אף אחד ואף אחת אדיש באולם".
בכתבה תמצתנו חלק מהדברים שנאמרו וחלק קטן מיום העיון הפורה, המוצלח והחשוב שנמשך מספר שעות ובו לקחו חלק דוברים ודוברות נוספים שבסופו הוצג סרטה של יעל שרר "כביסה מלוכלכת".
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="נפגעות אונס בחיפה" tag="84" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]