תקיפה מינית וההתמודדות | מירב בועז, עו"ס ביחידה לטיפול בפגיעה מינית

אונס, פגיעות מיניות וההתמודדות עמם • דברים שלא תשמעו עליהם בתקשורת

על רקע האונס הקבוצתי הקשה של הצעירה באילת

30 עמדו בתור

כל המדינה הזדעזעה בשבוע שעבר, מחשיפת הידיעה על 30 בחורים שעמדו בתור, לספק את תאוותם המינית, בצורה אכזרית, ואנסו אחד אחרי השני נערה בת 16.
באותו יום אף אחד מהבחורים האלו לא זכר את אמא שלו, את אחותו, סבתא שלו וכל הנשים שהן חלק מהמשפחה שלו.

30 • המספר הבלתי נתפס

ברגע הנורא מכל, כשהמספר 30 קיבל משמעות בלתי נתפסת ולא ניתנת להבנה, והוציא עם שלם להפגנות ברחוב, שביתות ופוסטים בלתי פוסקים במרחבי הרשת.
באותו יום, היה חסר מספר אחד…

אחד. רק אחד שיעצור את הזוועה

אחד. אחד מבין 30 הבחורים, שיעצור את הזוועה ויגיד לא.
אחד מצוות המלון שלא יעצום עיניים ויעצור את הזוועה.
אחד מבין האורחים שלא עמד בתור, אבל ראה, לא עצר והמשיך ללכת.
לא היה את האחד הזה. גם לא את האחת.

הנפגעת לא תשכח את היום הזה

הנערה, שבאותו רגע הסתיימו נעוריה, תצטרך טיפולים ארוכים לאורך כל חייה, כי את היום הזה היא לא תשכח. הוא ישוב לרדוף אותה בצמתים שונים. את הנערה הזו, למרות שרובינו לא מכירים, אף אחד לא ישכח לעולם.

הנערים והנערות שלא שומעים עליהם

אז מה קורה עם בני נוער נוספים שעוברים אונס בבתים, במקומות בילוי, עם "חברים", מכרים ואותם אף אחד לא רואה, לא שומע והתקשורת לא מדווחת עליהם?

מה קורה לאותם נערים ונערות, שעם הזמן מתבגרים, ועדיין נושאים את ה"סוד" ואת הבושה מאותה פגיעה מינית, שהפכה להיות "מי שהם", בין אם הם מודים בכך ובין אם לא?

מה קורה לכל אותם נשים וגברים שאנו פוגשים אצלנו במרכז 'תפנית' לטיפול בפגיעות מיניות, כשהם נחשפים לידיעה ששוב "ההיסטוריה חוזרת", ושוב התרחש הנורא מכל, ועוד נערה או נער הצטרפו למעגל הפגיעות המיניות?

העיסוק הציבורי והתקשורתי

לאותם נפגעים אנונימיים ועלומים, העיסוק התקשורתי והציבורי בנושא האונס, פוגש רובד נפשי כאוב ופצוע. החשיפה התקשורתית מעלה מרבצם, זיכרונות שהיו קבורים עמוק שנים רבות.
כל אזכור של הנושא יכול להוות עבורם טריגר להצפה רגשית שיכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים הבאים:

• פלאשבקים – בהם הנפגעים חווים את הפגיעה בעולם הפנימי שוב ושוב. אם זה על ידי זיכרונות שצפים ומרגישים "חיים" שמתקיימים בכאן ועכשיו, או על ידי הרתעות של הגוף מקולות, ריחות, או כל דבר שמזכיר את הפגיעה.
• חרדות – מתעוררות מהזכרות החוויה.
• קשיים בתפקוד יום יומי.
• הסתגרות והתכנסות פנימה – תחושת ריחוק מאנשים, צמצום קשת הרגשות ללא חיבור רגשי.
• דיכאון – חוסר תקווה לעתיד.

הקושי של הנפגעים והנפגעות

חלקם לא יגיעו לטיפול שלהם בשבוע הקרוב, כי זה קשה מדי. כי הם חשופים, כי הם חווים את הפגיעה המינית שוב ושוב והם לא מסוגלים לדבר. מנסים להרחיק את הנורא מכל.

לצד אלו שכבר נמצאים אצלנו בטיפול, סביר להניח שיהיו עוד נשים וגברים, שלא הגיעו עד היום לטיפול, ויחוו את אותם הסימנים. להבדיל מאלו שכבר נמצאים בטיפול, מי שלא הגיע לטפל בפגיעה שחווה, יישאר לבד.

אל תישארו לבד

לא יהיה מי שיוכל לעזור להם לעבד את הפגיעות, הכאב, את התחושות שהאונס האכזרי מעורר בהם, וינסו, בכל מיני דרכים, שרובן כנראה לא אפקטיביות, לנסות ולברוח מהרגשות והמחשבות שהפגיעה מעוררת בהם.

מרכז "תפנית" • טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית
טלפון: 04-6803380

מרכז תפנית לטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

אנו,צוות הטיפול במרכז "תפנית" לטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, מזמינים אתכם תושבי חיפה וטירת הכרמל, שמרגישים כי צריכים לדבר עם גורם מקצועי על תחושות שמתעוררות בעקבות האונס הברוטלי של הנערה באילת, על התחושות שמתעוררות בכם, או מי מכם שנושא בקרבו סוד כואב ותחושת בושה זמן רב לבד, להרים טלפון, להגיע אלינו ולבקש עזרה.

אל תישארו לבד עם הזוועה הפרטית שלכם. אפשר לחיות חיים טובים יותר בעזרת טיפול נכון!

כל מה שצריך זה להתקשר אלינו:

מרכז "תפנית" • טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית
טלפון: 04-6803380

בקשו לשוחח איתי וביחד נצא למסע משותף, לאחריו יהיו בידיכם הכלים והיכולת להתמודד עם הפגיעה ולנהל חיים ששווה לחיות אותם.

מירב בועז היא מרכזת היחידה לטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית במרכז 'תפנית', המחלקה לשירותים חברתיים, עיריית טירת כרמל.