בריאות הנפש בימי ה"קורונה" – הפסיכולוגיה של הבידוד הכפוי • פסיכולוגית – ד"ר רות אנגל (אלדר)

(ד"ר רות אנגל (אלדר) היא פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית)

האפידמיה המתפשטת וגוברת של הקורונה מחייבת את הממשלות בנקיטת אמצעים מחמירים והולכים לבידוד הפרט ולשינוי אורחות חייו השגרתיים.

במאמר זה נסקור, בהסתמך על מחקרים שנעשו בעקבות מצבי בידוד, את מיפוי התרחישים האפשריים מבחינת בריאות הנפש של הפרט והציבור.

מגבלה מחקרית

נציין כי קיימת מגבלה מחקרית בתיעוד שיוצג, מאחר שהמצב בו אנו נתונים שונה במאפייניו ממצבי בידוד וההשלכות שהיו להם על בריאות נפשו האדם והציבור. מצבי בידוד כפויים, אשר לוו בחקר פסיכולוגי, התייחסו למלחמת העולם השנייה ולמצבי בידוד כפויים בקרב אסירים.
אוכלוסיות אלו שונות במאפיינים שלהן מ"אוכלוסיית הקורונה" שאנו בוחנים. במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות הבידוד, התקיים קשר בין האנשים והנחיצות שלהם במקומות העבודה, גם של נשים, הינם משתנים המבחינים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות.
אסירים בבידוד מובחנים ושונים בפרק הזמן הידוע להם מראש ביחס לתקופת ומשך בידודם וכן "אוכלוסיית הקורונה" חשופה ונתמכת בעזרים טכנולוגיים כטלוויזיה, טלפון וכו המאפשרים זיקה וקשר עם ה"עולם החיצוני".
התיעוד, שלהלן, אם כך, מוגבל לרמת הסתברות בלבד.

פרק א – מאפייני הבידוד בתקופת הקורונה

אורחות חייו של הפרט עוברים תפנית ושינוי קיצוני בהרגלי חייו, אשר אופיינו, עד כה, ביציאה לעבודה, למקומות בילוי, מסעדות, בתי קפה, אירועי תרבות, מפגשי חברים, נסיעות לחול, והמרתם בשהייה מבודדת, כפויה, במסגרת הבית.

ה"אחר", הזולת הולך ונתפס בתודעת האדם כ"גורם המאיים על בריאותו". עליו להימנע ממגע עמו, מחביקה, כאשר מסגרת הבית היא המרחב ה"אנושי" היחיד אליו הוא צריך להסתגל, תוך ניתוקם גם של קשרים בין-משפחתיים, עם קרובים, הורים , ילדים.

חלקו של הציבור מוצא עצמו, גם במסגרת הבית, בבידוד כפוי קשה יותר – בעיקר זה שאינו חי במסגרות של הורות וילדים.
לדוגמה: רווקים ורווקות, גרושים וגרושות, אנשים מבוגרים שעבורם הפתיל של זיקה וקשר עם הזולת מלאו את הצורך האנושי הבסיס  במגע אנושי.

מאידך, הקשר עם ה"חוץ" לא ניתק. הקשר הזה מתאפשר בטלקומוניקציה, מחשבים, טלפונים, רדיו, טלוויזיה.

מהן ,אם כך, ההשלכות הצפויות, ברמת הסתברות בלבד, ושככל הנראה מתרחשות כבר כיום על ההיגיינה הנפשית של הפרט ועד כמה נוכל , מבחינה נפשית, להכיל מצב זה לפני התמוטטות גם בתחום בריאות הנפש באופן גורף?

פרק ב – השפעות הבידוד על בריאות הנפש

הבידוד והשפעתו על בריאות הנפש נחקר בקרב אוכלוסייה מזדקנת, אובדן בן או בת זוג, במצבי בריאות וקשיי תפקוד, אנשים המתגוררים לאורך שנים בגפם, אנשים הסובלים מדחייה חברתית, עוני וחסרי בית והמוכרים במינוח הסוציולוגי כ-"PSI–Perceived Social Isolation"

קבוצת מחקר זאת יכולה לשרת את מטרות המאמר הנוכחי משום שגם היא אינה מנותקת מהאפשרות להיעזר באמצעי קשר ותקשורת ולצפות בטלוויזיה, במרבית המקרים.

השפעות נוירו-פסיכיאטריות

נמצאו שינויים נוירו- כימיים במוחם של הנחקרים שהתבטאו בפגיעה במערכת החיסון(המערכת הנוירואנדוקטרינית) עד למצב של כשל חיסוני.
כמו כן נמצאה עלייה ברמת הקורטיזול (במתן שתן) שהתבטאה בהקצנת מצבים פסיכיאטריים אצל אנשים שלא אובחנו קודם כפסיכוטים ודווח עולה על אישפוז עצמי כתוצאה מנתק חברתי (ראה,בין השאר,  Kiecolt-Glaser JK et al,1984).

עלייה בתחלואה פיזיולוגית ובדחק נפשי

אחד המחקרים ביסס את הקשר בין PSI לבין הפרעות לב וכלי דם, דלקתיות, נוירו-אנדוקריניות, קוגניטיביות ורגשיות. ברור שהיעדר התמיכה החברתית משפיע על מגוון רחב של תהליכים פנימיים הגורמים לתגובות של דחק נפשי המשפיע, מצידו, על עלייתה של התחלואה.

ההשפעות של היעדר תמיכה חברתית על הבריאות יכולות להיות ישירות או עקיפות. מחקר זה מצא כי אין דרך מובחנת וחד משמעית אחת בה הבידוד החברתי משפיע לרעה על בריאות האדם( Hawkley, L.C.et al,2009). 

 השפעות פסיכולוגיות  והתנהגותיות של PSI

מחקרים עדכניים המודדים את ה'סיכון היחסי המצטבר' בקרב אנשים אוכלוסייה בוגרת ובגיל העמידה הראו כי חשיפה לגורמים כמו בדידות, תמיכה הורית נמוכה, חוסר יציבות במערכות יחסים רומנטיות ואלימות אינטימית בין בני זוג, מביאה להופעה של תסמינים דיכאוניים, כאשר עוצמת הדיכאון עולה בהדרגה בהתאם למספר הסיכונים שחש הפרט האינדיבידואלי העומדים בפניו.

במדגם של למעלה מ- 19,000 אנשים מעל גיל 14נמצא כי חווי  PSI נמצא בזיקה עם מחשבות אובדניות בקרב מבוגרים, כאשר אלה שלעתים קרובות חוו בדידות היו בסיכון של 21% לעלות במחשבות אובדניות (לעומת 2.5% מאלו שלא היו בודדים באותה מידה) והיו להם סיכוי של 8.4% לנסות להתאבד לעומת 0.7% בקרב אלו שהיו בודדים פחות בתדירות(שם,שם)

דמנציה וליקויים קוגניטיביים

בקרב אנשים קשישים, הבדידות נקשרה עם ליקויים קוגניטיביים ודמנציה. השפעות אלה מורידות משמעותית את איכות חייו של האדם ומקשות על קיום קשרים חברתיים – מה שמוביל למחזור אכזרי. בקבוצה של אנשים בני 70 שנה נמצא קשר הפוך משמעותי בין עוצמת הבדידות והזיכרון, יכולות העיבוד והיכולת הקוגניטיבית הכללית. מחקרים אחרים ניבאו גם ירידה קוגניטיבית מהירה וסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר אצל מבוגרים. ( Gow AJ et.al,2013  )

קשיים בהתנהלות, ויסות רגשי, הבעת רגשות חיוביים

במחקר שלעיל נמצאה קורלציה עם קשיים בהתנהלות ובארגון, המוכרים כירידה בריכוז וביכולת תכנון ובקרה, קשיים בוויסות רגשי והתפרצויות, קושי בהבעת רגשות חיוביים.

סיכום

המחקרים שלעיל ורבים נוספים, מבססים את הקשר בין מצבי בידוד חברתי PSI לבין עלייה בתחלואה פיזית, נפשית ותמותה. כמו כן, הודגמה פגיעה וירידה במיומנויות קוגניטיביות ותפקודיות.

הממצאים שבחלק מהמחקרים הופקו מבדיקות מעבדה, איסוף נתונים ומבוססים על מודלים קודמים שנוסו על בעלי חיים.

קשה לנבא כיצד האדם הספציפי יגיב למצב בידוד כפוי, אולם עולה בברור שהאינטראקציה החברתית היא הכרח וחיונית. החברה המודרנית בודדה את האדם מהמרקם הקהילתי שתמך בו. המצב הנוכחי של אפידמיית הקורונה הקצינה את הבידוד והתמיכה הבין-אישית.

רק מחקרי אורך יוכלו לספק ממצאים לגבי ההשפעה של הבידוד כיום על הקשת הרחבה של תחלואי גוף, נפש, קוגניציה והכרה.

טיפים – המלצה

בשלב זה, ההמלצה היא להתנסות בחשיפה לגירויים קוגניטיביים ולתרגילי הרפיה , המפוזרים ברשת. משחקי מחשב המיועדים לשיפור הקשב, קורסים און ליין, שיחת סקייפ עם אחרים, קריאת ספרים וכו'.

מראי מקום

Gow AJ, Corley J, Starr JM, Deary IJ(2013)." Which social network or support factors are associated with cognitive abilities in old age? ". Gerontology. 2013;59:454–463

Hawkley LC., Cacioppo JT(2009). ". Perceived social isolation and cognition" Trends Cogn Sci. 2009;13:447–454.

Kiecolt-Glaser JK, Ricker D, George J, Messick G, Speicher CE, Warren G, Ronald(1984) . "Urinary cortisol levels, cellular immunocompetency, and loneliness in psychiatric inpatients". Psychosom Med. 1984;46:15–23.