רבים בעולם מחפשים דרך שתסייע להם לשנות הרגלים המזיקים להם, כגון אכילת יתר ועישון.
ההיפנו-תרפיה כוללת מדיטציה, דמיון מודרך וסוגסטיה
ההיפנו-תרפיה הינה כלי השונה מהיפנוזה להתערבות במצבי דחק נפשי ופיזיולוגי. עיקריה הינם הרגעה והרפיה, כך שהאדם מוכן להפנים ולהטמיע תכנים ביתר קלות מאשר מול הכרה פעילה ומנגנוני הגנה והתנגדות. ההיפנו-תרפיה כוללת מדיטציה, דמיון מודרך וסוגסטיה. הכתוב להלן, הינו תמצית של חומרי מחקר המתועדים בכתבי עת בינלאומיים. הטיפול בירידה במשקל מכוון רק להפרעה הכלולה בספקטרום של "הפרעות הרגל" (כפייתיות לאכילה או עישון).
תרפיה מול הפרעת אכילה והאבסת יתר עצמית
ברבש ועוד (1986) בחנו גישה זו מול הפרעות עישון ומצאו שלאחר שישה חודשים 47% מהמטופלים בגישה הפסיקו לעשן. קיימת חפיפה חלקית בין עישון ואכילת יתר, למרות שבמקרה של עישון, הכוונה היא לגמילה מוחלטת. חוקרים כספיגל (1978) ואחרים בחנו את ההיפנו – תרפיה גם מול הפרעת אכילה והאבסת יתר עצמית. השלבים העומדים מאחורי הגישה והרציונאל המנחה הוא יצירת "התניה שלילית" כלפי "מושא התאווה", במקרה זה המזון.
יצירת הקשר שלילי למזון שמזיק לנו
אנו מותנים מלידתנו לזהות במזון גורם חיובי והתורם לבריאות. תחושת הטעם נרכשת ואישית למרות שבתרבות המערבית הנטייה לזהות ב"מתוקים" למינים, שוקולד, גלידה, עוגות כמגרים ומעוררים את חוש הטעם ל"תענוג". המזון ה"בריא" נאכל ,יחסית, במינון סביר (דמו ערמות סטייקים לעומת עוגה המצופה בשוקולד).
ההתערבות ההיפנו – תרפויטית מכוונת את האדם ליצירת הקשרים של גועל ובחילה מאותם "מגרים" התורמים לעליה ניכרת במשקל. הבאת המטופל למצב של רגיעה וצמצום השפעת ההכרה הפעילה הינה הרקע להפגשה בין האסוציאציה, המחשבה על המאכל הטעים, האופן בו הוא חודר ומתעכל בגוף ובפקיחת העיניים גרימה לתחושה של בחילה כשכל מטפל נוקט בדרך אישית שלו עומדת מאחורי אותה התניה שלילית. כמובן, שחיזוק ההתניה ייעשה בכמה מפגשים תוך התערבות תרפויטית לזיהוי המצבים והתנאים המביאים את המטופל, במקרה זה, לאכילת יתר.
ד"ר רות אנגל
פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית, חיפה