סוגיית התלמידים הדרוזים הציפה דיונים סוערים ברשת החברתית שהיו נגועים בלא מעט גזענות ושנאת זרים, כאילו מדובר בפולשים טורדנים המתיישבים על עורק החיים והכלכלה החיפאית, מוצצים את לשדה ומחסלים אותה. רבים מהחיפאים שהתבטאו נגד גזל קופת העירייה, עשו זאת למרות שהופץ חוזר ממשרד החינוך העוסק בתלמידים מחוץ לרשות, המוכיח כי רשות אחת משלמת לרשות אחרת עבור תלמידים המגיעים ללמוד בה. המסרים הנלהבים והתוקפניים של סנגורי אדריכלית המהלך, לא הרפו מהמשמעות המובילה:
"למה אנחנו צריכים את האחרים על חשבוננו? חיפה לחיפאים!"
עיר מחוז
חיפה הייתה פעם העיר הגדולה, אליה נושאים עיניהם כל המתגוררים בישובים מסביבה ברדיוסים מתרחבים: מעמק יזרעאל, הקריות, ישובי הגליל המערבי ואף דרומה לה. חיפה הייתה המקום לקנות בו, להגיע לשוק, לסדר עניינים, לבלות בילוי איכותי ותרבותי. אט אט הפכו ישובים אלו לבעלי תוכן מקומי לא פחות ואף שווה לה, כשהחיפאים לא פעם בוחרים לנסוע מחוץ לחיפה (ולא לתל אביב) כדי לבלות בחנויות החמודות ובתי הקפה בטבעון, זכרון יעקב, בנימינה ופרדס חנה, באתרי תיירות ונופש בגליל, לערוך קניות בירכא, לשבת בבתי קפה מסבירי פנים בקריות וליהנות בתאטרון הצפון. ההגירה מחיפה לישובים אלו העשירה אותם בהון אנושי וביוזמות שלא פעם מעמידות את חיפה בצל, למרות הייחוד הבולט של חיפה בנושא חיים משותפים, אתרים ייחודיים, ים והר ועוד כל מיני נכסי צאן ברזל חיפאיים.
40 אלף סטודנטים וסטודנטיות
חיפה היא גם עיר אקדמית בה מדי שנה נכנסים ויוצאים כ-40 אלף סטודנטים וסטודנטיות וכוח אקדמי משובח. 80% ולמעלה מהם לא חיפאים ואם הייתה להם סיבה כלכלית ותעסוקתית, הם היו נשארים כאן-לפחות חלקם. זהו מידע רב שנים שעדיין לא השכילו להפוך אותו למציאות.
התפלגות תלמידי החוץ הלומדים בחיפה
לפי השנתון הסטטיסטי 2019 של עיריית חיפה, המתבסס על נתוני 2017, עולה כי מצב תלמידי החוץ בחיפה מתפלג לפי הנתונים שלהלן:
בתי ספר יסודיים בחיפה בשנת תשע"ח
- סה"כ בתי ספר – 78
- סה"כ כיתות – 1,035
- סה"כ תלמידים – 23,934
- 5.4% מתלמידי היסודי גרים מחוץ לחיפה (כ-1,292 ילדים)
מצבת ילדי החוץ:
- 33% – חינוך ממלכתי דתי (כ-426 ילדים)
- 26% – חינוך מיוחד (כ-336 ילדים)
- 20% – מוכר שאינו רשמי – חרדי (כ-258 ילדים)
- 11% – ממלכתי (כ-142 ילדים)
- 6% – מוכר שאינו רשמי – עברי (כ-77 ילדים)
- 3% – מוכר שאינו רשמי – ערבי (כ-38 ילדים)
מתוך הנתונים עולה, כי אחוז הנוכחות של הערבים השולחים את ילדיהם לבתי הספר הכנסייתיים הפרטיים הוא האחוז הכי נמוך, החינוך החילוני הוא הבא אחריו והחינוך הדתי והחרדי הם באחוזים הגבוהים ביותר. חינוך מיוחד זוהי קטגוריה בפני עצמה.
לא שמענו על הרחקת תלמידים חרדים
ראש העירייה ביקשה להרחיק את התלמידים המגיעים מחוץ לעיר אולם לא שמענו על הרחקת תלמידים חרדים ודתיים או מהחינוך המיוחד. לאחרונה שמענו כי היא דווקא ביקשה להקצות לחרדים 6 מבני ציבור ועוד היד נטויה. זהו נתון הדורש הסבר. יש עונים בלשכת ראש העירייה על כך?
היעדר אופק כלכלי ותעסוקתי
נתון אחר מעניין הוא אחוז המועסקים בחיפה, הידועה כעיר שאינה מצליחה לספק לתושביה מגוון והיצע של תעסוקה איכותית. רבים מתושבי העיר נאלצים לנסוע מדי בוקר עשרות ואף למעלה מ-100 ק"מ מביתם כדי לעבוד במשרה הגונה ורווחית. צעיריה נוטשים את חיפה בגלל שאינם מוצאים בה אופק כלכלי ותעסוקתי.
למרבה הפלא הנתונים העולים מהדו"ח הם להלן:
- מתוך 83,000 משרות, 47% מכלל המשרות בחיפה מאוישות ע"י אנשים שלא גרים בחיפה.
- בעירייה עצמה, מתוך 5,593 משרות (לא כולל בני ציון) – 33% מהעובדים הם תושבי חוץ.
- בבית החולים בני ציון יש 1,787 עובדים כאשר 53% מהם גרים מחוץ לעיר.
(נתונים לגבי מוסדות האקדמיה וחברות ההייטק אינם בנמצא, אולם על פי הסקירה הכללית יש להניח שהיחסיות של הלא חיפאים המועסקים בהם היא דומה לנתונים המוצגים להלן).
האם על פי אותו מודל של חיפה לחיפאים במוסדות הלימוד יש לפטר את העובדים מחוץ לעיר ולגייס עובדים חיפאים בלבד?
חיפה יכולה הייתה להיות עיר עולם, מעין עיר מטרופולין, שבה מתרכזות פונקציות בעלות זיקה גלובלית או רחבות היקף ברמה ארצית. עיר המשמשת מגנט לאוכלוסיות ממקומות אחרים לבילוי, תרבות, נופש, ובכך גם אולי מושכת אליה למגורים, השקעות ויזמות.
לסבר את האוזן: רובם הגדול של העובדים והא.נשים העוברים בתל אביב מדי יום אינם מתגוררים בה, תל אביב מצליחה לספק עבודה מכל סוג למאות אלפי איש מדי יום בלי שיגורו בה והם מניעים את הכלכלה המקומית והופכים אותה למה שהיא. חיפה יכולה להיות כזו אם יניחו לה להתפתח כעיר מטרופולין. יש לה את כל הנתונים להיות כזו אולם המגמה הנוכחית – כפי שהיא נראית, מרחיקה את הקידמה ומקרבת את צמצום האופקים וחיסול האופציות.
תלמידי חוץ זה רע?
אין שום רע בתלמידי חוץ כי הדבר מעיד על רמת החינוך בחיפה, אני זוכרת שבנעוריי היו לא מעט חיפאים שנסעו למקומות אחרים ללמוד, אפילו לתל אביב כדי ללמוד בתלמה ילין, משום שהיה בית ספר משכמו ומעלה בתחומו. מדוע לא ירצו ויתקבלו תלמידים מהפריפריה הצפונית ללמוד ברעות לאמנויות?
חיפה יכולה להפוך להיות מעצמת חינוך ובכך להיות מוקד משיכה לאוכלוסיות תאבות חינוך טוב ומקום איכותי לגדל בו משפחה. מדוע לא לבנות עוד בתי ספר ולהשקיע במערכת שיכולה להיות מקור להכנסות ובניית עתיד המביא לעיר אוכלוסיה איכותית השוחרת קידמה ואיכות חיים. להגירה כזו יש משמעויות מרחיקות לכת על עתידה של חיפה.
"עיר עולם"
את המושג "עיר עולם" שמעתי מד"ר עינת קליש-רותם בשנת 2011 וככל שהעמקתי להתעניין בנושא הבנתי כמה הוא מייצג את התקופה של ימינו. תל אביב היא עיר עולם, ירושלים היא עיר עולם. המושג נובט לאטו גם בחיפה. למרות הכל. כעת זהו רק עניין של עידוד ומתן מרחב לאפשרויות אלו או דיכוי המנטלי ומעשי של כל אופציה להתפתח בכיוון זה.
חיפה כ"שטעטל" (עיירה יהודית גלותית)
בצעדים האחרונים בהם נקטה ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, נראה היה כי היא נוטשת את "תפיסת עיר העולם" וחיפה כמטרופולין והופכת אותה יותר ויותר ל"שטעטל", כזה המבקש להסתגר אל תוך עצמו, לשמור על השבט הגרעיני שלו, להגדיר אחרים כפולשים המסכנים את יציבותו ומרקמו ולהצטמצם בדלת אמותיו, תוך התנערות מסממני פלורליזם, קידמה וגיוון ואימוץ ראיה מסתגרת וחשדנית כלפי מי שאינו משלנו.
חיפה היא בית קברות. ואולם, יש הבדל אחד גדול: אפילו בבית קברות יש יותר פעילות מאשר במקום הנקרא חיפה. זה בגלל ניהול אפסי של העיר. ככה זה כשרוצים לנהל עיר ולא יודעים מה לעשות.
ראש העיר של חיפה אישה מתוסכלת שמחריבה את העיר
על איזה חיים משותפים אתה כותב ומספר סיפורי אלף לילה ולילה .. עיר גזענית שונאים כאן דתיים שונאים כאן אתיופים ..שונאים כאן מזרחים ועלק מנגבים חומוס אצל הערבים .. עיר ביוף סםק בית שימוש שכל הזבל האנושי אליו מתנקז בדיוק כמו הזהום אויר שיש כאן ומספרים לכם שאין זיהום
תעשו בדק בית גזענים שכמותכם ..וכולם כאן מתגזענים על כולם לא דו קיום ולא חיים משותפים הגענו למצב שאתה מברך את השכן שלצידך בבוקר טוב הוא מסתכל עליך כלא נורמאלי … עיר מגעילה עם ראשת עיר לתפארת גזענות מדינת ישראל