בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה תביעה של 780 עובדי רפא"ל נגד המדינה לקבלת פדיון ימי מחלה, וחייב אותם ב- 400,000 ש"ח הוצאות לטובת המדינה.
עובדי חברת רפא"ל שעד שנת 2000 הייתה יחידת סמך של משרד הביטחון, ועברה באותה שנה להיות חברה ממשלתית, חתמו על הסכם שזיכה אותם בהטבות כמו קבלת פנסיה מידית בשל פרישתם משירות המדינה ובו זמנית המשך קבלת משכורת על עבודתם השוטפת בחברה, וכן חתמו על כתבי ויתור לפיהם תמורת ההטבות, לא יהיו להם כל טענות נוספות נגד המדינה בגין תקופת עבודתם ביחידת הסמך.
אלא שבשנת 2016 ועל אף התחייבותם המפורשת בכתבי הוויתור, החליטו 780 עובדי מחקר, להגיש תביעות נגד המדינה לקבלת פדיון ימי מחלה עבור התקופות בהם שהו בשבתון בעת עבודתם ביחידת הסמך. שווין המוערך של תביעות אלו מיליונים רבים.
העובדים טענו שלא ידעו במועד המעבר על זכותם הנתבעת, מאחר שהדבר נודע להם רק מפסק דין שניתן מספר שנים מאוחר יותר בעניינם של עובדי מדינה אחרים.
בית הדין כאמור דחה את התביעות וניתן תוקף לכתבי הוויתור, תוך קביעת חשובות ביחס לכתבי ויתור הנחתמים מכוח הסכם קיבוצי . בנוסף, חויב כל אחד מהתובעים בתשלום 500 ₪ הוצאות, כאשר לנוכח מספר התובעים, הגיע סך ההוצאות שנפסקו לטובת המדינה לסכום יוצא דופן וחריג של כ- 400,000 ₪.
בפסק הדין נכתב בין היתר:
- לא מתקבל על הדעת כי ארגון העובדים חותם על הסכם קיבוצי במסגרתו זוכה להטבות שכר משמעותיות ויקרות ומתחייב במסגרת אותו הסכם על שקט תעשייתי ומיצוי תביעות, אך לאחר מספר שנים בעקבות שני פסקי דין שניתנו בעניינם של עובדי מחקר בשירות המדינה, שכלל אינם רלוונטיים לעניינם של המשיבים, מבקשים המשיבים להתנער מהתחייבותם במישור הקיבוצי, בחלק זה בלבד, ולהשאיר בידיהם את כל ההטבות שזכו להם בהסכם משנת 2000.
- קבלת תביעות המשיבים משמעה סיכול ההסכמים הקיבוציים אשר הסדירו את מכלול תנאי מעבר המשיבים לעבוד בשירות רפא"ל וריקון מתוכן של כתבי הוויתור עליהם חתמו, בחסות הארגון היציג, ואשר היוו תנאי מהותי והכרחי לפרישת המשיבים משירות המדינה ולקבלת ההטבות הכספיות ששולמו להם במסגרת ההסכם.