"חיי הלילה בקרשים" • צעירי חיפה רוצים לבלות בעיר | גאיה דן

חיפה היא לא מקום לצעירים?

מדי כמה שנים יוצאת כתבה על כך שחיפה היא לא מקום לצעירים, ומכוונת למוות אטי ומייגע שיביא לסופה הטרגי באופן רשמי. זה לא חדש שחיפה במגמת ירידה בשנים האחרונות בכל הנוגע לפעילויות פנאי ותרבות לצעירים מעל גיל 18. הגיע הזמן לשמוע את צעקתם, להבין מה הם חושבים ומרגישים וגם, לשמוע את קולם של בעלי העסקים על ציר מוריה, הציר האגדי שדעיכתו מורגשת, עם חוויות ההווה והנוסטלגיה שמלווה אותו.

רבע מיליון תושבים עם רחוב וחצי לבילוי

"תחשבי על זה ככה", אומר לי אריאל קריז'ונבסקי בן ה-18, "יותר מרבע מיליון תושבים ורחוב וחצי של מקומות בילוי. זה ממש לא מספיק".
אכן, הרוב המכריע של הצעירים איתם שוחחתי, זועק לעוד מקומות בילוי בכרמל, כי "בעיר התחתית מוזנח ולעתים לא נגיש", לטענתם.

אמורים להיות מלאי חיים

"לדעתי, משהו שהיה מחבר בין העיר התחתית למרכז ולאורך הציר, היה עוזר להחיות אותו, הוא פשוט מרגיש כמו עוד שכונת שינה משעממת", אומר לי חייל בן 20, שבחר להישאר אנונימי.

כששאלתי את מיתר גורדון בת ה-19 מה דעתה על חיי הלילה בחיפה, לא דווקא על ציר מוריה, ענתה לי: "ממש בקושי מוצאים דברים מוצלחים, אפילו באזורים שאמורים להיות מלאי חיים, כמו מרכז הכרמל" .

חיי הלילה בקרשים

תושבים רבים בחיפה מתלוננים גם על מצב התחבורה הציבורית המסורבלת בסופי השבוע.
ענבר קציר, בת 19: "העיר התחתית היא המקום היחיד שעוד איכשהו, יש בו אנשים, וזה רק בסופי שבוע, מה שבעייתי מבחינת דרכי הגעה לשם. מרכז הכרמל די שומם, חיי הלילה בקרשים."

יש חיי לילה תוססים בחיפה…

יהושע לניאדו, מנכ"ל מוקד הפרסום הארצי, חבר הנהלה בלשכת המסחר והתעשייה חיפה, מגיב לדברים:
"יש חיי לילה תוססים ומלאים בעיר התחתית, ויש הרבה צעירים שמגיעים למקום גם מערים אחרות. הפעילות בעיר התחתית מחליפה את מה שהיה בעבר על ציר מוריה.
המצב של היום יותר טוב ממה שהיה לפני 10 שנים, כשלא היה מקום לצעירים לבלות. יש מגוון של מסעדות וברים. למעשה ציר מוריה מאוכלס בדיירים ובבעלי עסקים. חלק מהדיירים מצאו שהפעילות של הבליינים ובעלי העסקים מפריעה להם"

ציר מוריה משך המונים

בתור צעירה חיפאית וכמובן אזרחית מודאגת, אני לא יכולה שלא להתמרמר כשאני רואה שחיי הלילה בכרמל כמעט שלא קיימים, במיוחד לאור העובדה שיש שמספרים לי, שבעברה המפואר, חיפה הייתה מוקד בילויים, והכי בולט היה ציר מוריה שמשך המונים.
כיום המציאות הלכה ונהייתה עגומה, ונדמה שכמעט כל עסק חדש שנפתח באזור ומנסה את מזלו, מוצא עצמו פושט רגל.

דיבורי סרק או עובדות?

החלטתי לדבר עם מספר בעלי מקומות בילוי ופנאי על הציר המפורסם, ולשמוע את המתרחש אצלם. האם מדובר בדיבורי סרק או עובדות מהשטח? האם חיפה היא באמת עיר בגסיסה?

הלב הפועם של הכרמל

The Duke, בשדרות מוריה 107, מנוהל ע”י רן צוקרמן כבר 17 שנה.
"אני לא מסכים עם האמירה שחיי הלילה על ציר מוריה לא קיימים יותר. אני חושב שציר מוריה פשוט התבגר עם השנים. זה הלב הפועם של הכרמל. נכון שהוא נהיה יותר שכונתי. הציר כבר לא מושך אליו אנשים מחוץ לעיר, באים אליו יותר מהאזור, אבל עדיין עובד טוב עם האוכלוסייה היותר מבוגרת, אנשים שהתבגרנו איתם ונשארו בחיפה.

אז, בזמנו, לפני 17 שנה, ציר מוריה היה אחד המקומות האסטרטגיים והשוקקים בחיפה, חיפה התפצלה והצעירים יצאו מאזור אחוזה לעיר התחתית, לנווה שאנן, לאזורים יותר זולים מבחינת המחיה, השכירות, הארנונה וכיו"ב. ההתפתחות של העיר התחתית גרמה להם לבלות שם במקביל לצורת המחיה שלהם.

החיפאים יודעים לבלות וצריך להשקיע

צריך לחשוב ולהיות ממוקדים על איזה עסק הם רוצים לפתוח, כי לא כל עסק שפותחים פה על הציר הוא נכון. אבל אם עושים אותו נכון ומייעדים אותו לאוכלוסייה, אין סיבה שהוא לא יעבוד. אנשים צמאים לבילויים, צמאים לאוכל. האוכלוסייה בכרמל יודעת לצאת ולבלות ואם עושים משהו, צריך לעשות אותו ברמה הכי גבוהה שיש, כי הכרמליסטים הם אוכלוסייה שדורשת ורוצה לדעת לקבל. צריך להשקיע".

יש פה המשכיות

"אנחנו לא מפריעים למבוגרים, רוב המקומות היום, הפאבים והברים עובדים גם כמסעדות והמוזיקה יותר רגועה". ממשיך צוקרמן, "אין פה מועדונים, אנחנו לא מפריעים לשכנים. הדבר היחיד שהיה יכול להפריע לשכנים זו החניה, שאין יותר מדי ממנה על הציר. יש אוכלוסייה צעירה שיוצאת גם בציר מוריה, חבר'ה צעירים שגדלו פה, וגם ההורים שלהם מבלים פה, יש פה המשכיות. אני חושב שזו אוכלוסייה שונה, שלא תרד לעיר התחתית, אולי אלה הבדלי מעמדות. אין לי שום נתונים סטטיסטיים, אבל זה ניכר שהילדים של הכרמליסטים נשארים פה, ברובם.

אני חושב שאם היה פה עניין, והיו מקומות עבודה ותעסוקה לצעירים, זה היה מקפיץ את חיי הלילה בחזרה לחיפה, אנשים היו מגיעים מהמרכז ופותחים פה מקומות בילוי. שימי לב, שחוץ מבקניונים, אף רשת אופנה לא מגיעה לחיפה. אין רשתות של מסעדות, שגב אקספרס רצה לפתוח באודיטורים וברח משם, בסוף פתח בקריון. אנשים מבינים שאין פה מספיק 'בשר' בשביל לפתוח עסקים, אז הם לא פותחים.

מי שמחפש להתעשר לא יעשה את זה פה

אני נחשב 'קטן', אני עובד לבד, בלי שותפים. אני מתפרנס, לא מחפש להתעשר. מי שמחפש לעשות כסף לא יעשה את זה פה, בחיפה. רשתות גדולות של שפים גדולים מדלגים על חיפה, ישר מהמרכז לקריות. אין תיירות בעיר. מביאים תיירים להצטלם בבהאיים ומעיפים אותם לנצרת, לים המלח, לירושלים, זה אבסורד. אין תיירים אמריקאים כמו שהיו פעם. אין תיירות פנים בחיפה. אין מה לעשות , מגיעים לעיר התחתית וגם משם מתאכזבים. כביכול עשו שם משהו, אבל בעצם לא עשו כלום. ניקו קצת ושמו תאורה. לא מעודדים חיי תרבות כמו שצריך וזה מה שקורה. אז חיפה לחיפאים."

העיר התחתית הגיעה ב"בום"

"Brown" בשדרות מוריה 131 מנוהל ע”י נועה גוטפריד 3 שנים, קיים 19 שנה.
"להגיד עכשיו שחיי הלילה בחיפה זה רק העיר התחתית, זה מנותק לגמרי. זו איזו תפיסה שנוצרה, כי העיר התחתית הגיעה ב'בום', אחרי שיונה יהב קרע עליה את התחת. לומר שהדליקו שם את האור ועל ציר מוריה כיבו אותו, זה לא נכון. תעברי פה בלילה בכל רגע נתון, תראי מה קורה פה בשעה 1 וחצי בלילה. תראי את העסקים ליד, כל המקומות מלאים.

בעיר התחתית, אני חושבת, שנוח וכיפי ואולי נותן אווירה, אבל לא נוח מבחינת הגישה. שם יש המון איפה ללכת ברגל, יש המון לטייל. את שמה את האוטו איפשהו, או יורדת בכרמלית ופשוט הולכת לך. זה כיף בקיץ כשחמים ונעים ללכת ברגל. אבל להגיד שבציר מוריה אין כלום, זה פשוט חבל.

להגיד שאין פה כלום, זה לא פייר

יש דור חדש שיוצא, וברגע שאומרים לו שיש רק אזור אחד ששווה לצאת אליו, זה לא פייר. יש פה במוריה, פאבים ומסעדות שעובדים יפה מאוד. זה נשמע, שלא משנה כמה אנחנו נעבוד חזק, יגידו שאין כלום. גורמים לאנשים לחשוב שמת כאן ושאין כלום ולא שווה לעלות לפה (לציר מוריה) וזה לא נכון.

מכבים את האזור בלי סיבה

עד לפני שנה היה את כל העניין של ה"צובחוץ" של יום העצמאות. לאף אחד זה לא הפריע. אנשים ממש חיכו לזה. לפני 4-5 שנים היו ב"צובחוץ" 55 אלף איש, זה מטורף! זאת אומרת אז שהקהל היה מחכה לזה, וגם העסקים היו מחכים לזה. באמת היו מגיעים פאבים ממקומות אחרים של הציר עד מרכז הכרמל ל"צובחוץ". כולם היו פה. חבל שלוקחים את האזור ומכבים אותו בלי סיבה.

כולנו נרוויח כשתהיה פה תנועה

"צריך שתהיה פה עוד תנועה. כל הזמן אומרים "ציר מוריה ציר מוריה" מוריה זה רחוב, רחוב שמפוזרים עליו פאבים. אז ככל שיהיו עליו יותר פאבים, כך יהיה יותר טוב.
ככל שיהיה פה יותר עסקים, יהיה פה יותר שמח. יש בעלי עסקים שיגידו בינם לבין עצמם שעדיף שלא, כי זה ייפגע בהם. אני אומרת שככל שתהיה פה יותר תנועה ויותר בחירה, ככה כולנו נרויח מזה.

ה'ששון' (בעבר ה"פונזי" 1998-2004) לדוגמה, פתח פה מסעדה איטלקית. כולם חשבו שלא יגיעו אנשים ו-ואללה עובד, כמו מלך. ככל שיש יותר תנועה ואנשים רואים בעין שיש ושווה לבוא וכיף פה, זה עושה את העבודה".

"אומרים שהיה פה שמח.. "

בית קפה "סילבה", בשדרות מוריה 120, מנוהל ע"י נדב מגיד 4 וחצי שנים, קיים 20 שנה.
"קשה להגיד שהסילבה הוא מקום הומה אדם בערב, אבל אני כן רואה שיש פעילות ערב על הציר. אני כילד, כחייל, לפני 20 שנה עוד מעט, הייתי יוצא לציר מוריה ב'חמשוש' ועוד פעם בשישי, ולפעמים גם בשבת, ואני לא חיפאי. הייתי בא לפה ויושב ב"מיינדלרס" (1998-2014, הפך לפאב "הבאר", וכיום פועל כחנות חיות), ב"בראון" וכל מיני. היה אקשן. היו יוצאים לציר מוריה.

ממה שאני יודע, הרבה נסגרו. למשל ה"ברברוסה", (2003-2015, נסגר עקב הצתה) וה"פרנג'ליקו" (2000-2017, כיום פאפא ג'ונס). בארבע השנים האחרונות שאני פה, נסגרו עסקים שפעם היו מאוד מהותיים לציר כמו ה"BBB" (נסגר ב-2017), ולפני זה היה שם גם איזה פאב.

עוד לפני הקורונה

המחשבה שלי, לפני שהתחילה הקורונה, הייתה לאגד את העסקים פה, וביחד עם העירייה להחזיר עטרה ליושנה. לעשות, לדוגמה, פעם בשבוע, משהו בסגנון "צובחוץ". כל עסק שם קצת מוזיקה, הופעות חיות, ושהעירייה תפרסם ותחזיר לפה את האנשים. פעם בשבוע, אפילו פעם בחודש, היינו עושים כזה דבר והיה אפשר להחזיר את המודעות לציר.

אני בטוח שכל אחד מהעסקים פה היה שמח אם פעם בכמה זמן הייתה איזו תמיכה של העירייה, כמו שהם עשו לעיר התחתית. להוציא את האנשים בחזרה למקום הזה. לצערי לא הגעתי ללהציע את זה, בגלל הקורונה. אני לדעתי זה היה יכול לעבוד. אבל זה לא הגיע לכדי ניסיון.

נגמר בגלל השכנים

אני חושב שבעיר התחתית הם תומכים בכל הכוח. זה התחיל בלהעביר לשם את ה"צובחוץ" והמשיך בהורדת הארנונה לעסקים, נתנו מענקים, נתנו כל מיני מכרזים מיוחדים. תמכו בהם.
היה לי את הניסיון ב"וילה" שנגמר נטו בגלל שכנים שלא רוצים בסביבתם עסק, כי זו שכונת מגורים.

פעם היה פה מטורף. בחמישי, שישי,שבת, היה מדהים. כולם הסתובבו פה. בסוף צריך להבין שזו עיר ואנשים שגרים פה לא יכולים רק ליהנות מזה שבבוקר הם יכולים לשתות קפה מתחת לבית, אבל בערב לא מתאים להם שיש פאב.

מתנדנדים בין חיים למוות

מקומות שעובדים ועבדו עוד לפני הקורונה קשה מאוד להפיל אותם, אבל רוב המקומות בחיפה הם כאלה שנמצאים בתחילת דרכם, או מתנדנדים בין חיים למוות. לא אופתע אם כאלה עוד ייסגרו בזמן הקרוב. אני מופתע שהם עוד לא נסגרו.

לפתוח עסק מזון ובילויים ובטח עסק של חיי לילה, זה כמעט בלתי אפשרי פה,נניח בצד את הקורונה. רישוי, הנגשה, רישיונות, תשתיות… בחיפה התשתיות ישנות. בשביל לפתוח עסק על הכרמל אתה צריך לבוא, למחוק בדרך כלל, את הבניין, למחוק את החנות שאתה רוצה לקחת ולהתחיל הכל מאפס. זה היתרון, גם, של העיר התחתית. לרוב העסקים שם נתנו מקום מוכן, עם תשתיות לעסק מזון.

כנאפה שפירא, שדרות הנשיא 121, נפתח ומנוהל ע"י דנה שפירא, מאז פברואר 2020.
"אני פחות נהנית כשאני הולכת לעיר התחתית. יש שם מקומות טובים, אבל אני מאוד רואה את הכרמל חוזר לעצמו, ומרגישה את התנועה פה. המון תיירות חוץ, עד לפני הקורונה.
מוריה די מת, וזה באסה, כי פעם היית עוברת ממקום למקום שם והיום אין את זה.

העירייה צריכה להשקיע משאבים

אני קצת מאשימה את החיפאים: אתם גרים באחלה עיר, בין היפות, יש פה הכל, אל תוציאו את הכסף שלכם מחוץ לעיר, תוציאו את הכסף בבית, בחיפה. באמת יש מקומות מאוד טובים, ואם כולם יפנימו את זה ויעשו את זה אני מאמינה שיהיה על הכיפאק. מבחינתי "מבחוץ" זה קריות, נהריה, והעמקים. חבר'ה מהמרכז, אין להם מה לחפש כאן וזה חבל. כי זה אחלה מקום. כמובן שהעירייה צריכה להשקיע משאבים גם בכרמל ולא רק בעיר התחתית.

תעבור דירה נשמה

עם כל הכבוד לתושבים", אומרת שפירא "תושב שמחליט לגור על ציר מוריה או במרכז הכרמל, צריך לקחת בחשבון, שיש לו רעש. זה כמו שמישהו גר בדיזנגוף מעל איזה מקום, והוא ילך עם תלונות על רעש לעירייה. אתה גר במקום בילוי, תעבור דירה נשמה, אנשים רוצים לחיות.
יש פה הרבה בעיות כאלה. שלחו לי משטרה, פיקוח, עירייה… איך עושים את זה בתל אביב? שיבדקו איך רון חולדאי עושה את זה".

אמרו שאני משוגעת

"אני גדלתי כאן", היא ממשיכה, "חזרתי לעיר אחרי 11 שנים שלא הייתי ויש לי משהו מבפנים שנורא מאמין בכרמל. כמעט כולם אמרו לי שאני משוגעת, וחלק שואלים אותי מה לקחתי ולתת להם גם. אבל אני באמת באמת מאמינה.

פתחתי בפברואר וסגרתי ב-15 במרץ. זה קצת הזוי. רק פתחתי וישר סגרתי.
אני מאחלת לכולם פרנסה טובה ושכל אחד יתעסק בשלו. הרבה בעלי עסקים לא מבינים שצריך להפרות אחד את השני. האינטרס מבחינתי, שכל הציר יעבוד רצח, אני איהנה מזה כי יהיו עוד סיבות לבוא."

הרב דובי חיון, מחזיק תיק התרבות בעיר בתגובה לחי פה:
"אין אזור שיהיה מגורים לבד ובילויים לבד… בגדול, מה שקרה הוא שחיי הלילה ירדו לנמל, וציר מוריה משך אליו יותר מגורים ויותר משפחות. אי אפשר באזור מגורים לפתוח מקומות בילוי אחרי 11 בלילה. זה תהליך אורבני טבעי שקורה בהרבה מקומות, לכל דבר האיזון שלו. לא אני ולא ראש העיר יכולים לעשות משהו בעניין.
צריך למצוא את הפתרונות הנוחים לתחבורה ציבורית מתאימה יותר, תתארי לעצמך שהכרמלית הייתה עובדת עד 2 בלילה, העירייה צריכה לדאוג לזה, לתכנון אורבני יותר טוב."

מה מקולל בציר מוריה?

אז מה כל כך מקולל דווקא בציר מוריה שלא מצליח לשרוד את חוויות ההווה? יש שאומרים שלכרמלית יש השפעה על חיי הלילה, אבל גם התכנון של רוב הציר לא מזמין במיוחד, מדרכות צרות, מחסור בחניה ומבנה רחובות שמעורר שאט נפש. יש יתרונות לכך שלחיפה יש כמה מרכזי בילוי, כמו מרכז הכרמל, מרכז זיו, העיר התחתית. חבל שחיפה לא יודעת, או לא רוצה, לשחק עם זה כמו שצריך.

חלומות נעורים שהתיישנו

אם אין פתרון יצירתי מטעם העירייה שלנו, אולי בכלל צריך לפנות לראשי ערים אחרות, ולשאול איך הם מתמודדים עם שכונות מגורים על צירי בילוי ותשתיות מהמנדט הבריטי…
איש מאיתנו לא רוצה להתעורר יום אחד ולגלות שכל הצעירים הוברחו מחיפה, בעיקר כשפעם היא הייתה תוססת ואהובה שהפכה לעיר רפאים, של חלומות נעורים שהתיישנו.