שישי בוקר, השמש האירה לנו פנים. בחוף הקסום שלנו, חוף בת גלים, התקבצה לה חבורה של אנשים מיוחדים. חבורה של צעירים מחייכים, שמחים וסקרנים, פתוחים ומשתפים.
רק במבט שלישי מבינה שקוראים להם: "בעלי צרכים מיוחדים". צעירים בני 21-24, חלקם עובדים, חלקם מתנדבים בצבא. כולם עם ברק בעיניים.
כולנו דרוכים ואט אט נכנסים לעולם קסום שאותו פותח בפנינו איש צנוע, מאיר, מקצוען ובעיקר אומן, גלעד שטיין. גלעד סוחף אחריו באמונה מדבקת "שכל אחד יכול להוציא החוצה את ה“אומן“ שבו ולצלם אפילו מהנייד תמונות שמנציחות את האירועים כמו שהוא חווה אותם.."
גלעד התנדב לפתוח בפני הקבוצה המיוחדת הזו, צוהר לעולם שלכאורה אנו מכירים, צילום בטלפונים הניידים שלנו. אבל תוך המחשה, הדגמה וליווי, חשף לאט לאט עקרונות, זוויות, נקודות מבט, חוקים ועוד ועוד כאשר מצילום לצילום חדוות היצירה של הצעירים הלכה וגברה.
זוויות צילום וכלי עריכה:
צעדים אלה להנגשת האפשרויות הגלומות בטלפונים הניידים, הכרות עם כלי העריכה החבויים בתוכם, הם גשר לקירוב, לפיתוח מיומנויות דיגיטליות לניצול שעות פנאי וליצירת קשרים בינאישיים. התרגשתי מהשיח שלהם אודות ייצוג החוויה בכתיבה. מה ואיך לכתוב במסרונים לבני המשפחה: תיאור המקום בו צילמו את התמונה, מה המיוחד בתמונה שצילמו, איך בחרו שימוש בקודים של צלמיות (איקונים) לציון רגשות. ועוד ועוד.
מפגש אחד, קבוצה נפלאה, צלם אומן מוביל והתוצאות כיצד תהליך הצילום והתצלומים היוו כלי לפיתוח חשיבה יצירתית ומיומנויות כתיבה ושיח. צעד נוסף בדרך להפוך אותם לאזרחים דיגיטליים.
מפגש חטוף של בוקר, מפגש שרכשתי כלים חדשים עבורי , המפגש עם אנשים כל כך טובים, הוא זה שילווה אותי לתמיד.
שוב תודה לגלעד שטיין , לסהר דור שליווה אותנו בצילום מרחפן ולמערכת חי- פה על עוד פעילות למען הקהילה החיפאית והנקודות היפות החבויות בה.
