מחקר שהתבצע לאחרונה מראה כי מראות אינן בהכרח תורמות לאיכות הלמידה של תרגילי הפילאטיס.
מראות היינן מקור מוחשי לאינפורמציה ויזואלית: בעת ביצוע התרגיל המתאמן יכול לראות את התנוחות אותן הוא מבצע באופן מיידי, ומשוב זה עשוי לאפשר לו אומדן עצמי לתיקון המנח. אולם, אומדן עצמי זה אינו תמיד חיובי ולעתים ההסתמכות על המשוב הויזואלי היינה מוגזמת. בדרך כלל, בנוכחות מראה, האינפורמציה הויזואלית הופכת להיות הדומיננטית ביותר בלמידת מיומנויות מוטוריות חדשות. יש לכך חסרונות. בשל ההסתמכות על מערכת הראייה בלבד אנו נוטים להתעלם ממידע המגיע ממערכות תחושה אחרות כגון המערכת הוסטיבולרית (שיווי המשקל) והמערכת הקינסטטית (השואבת מידע מן השרירים והמפרקים).
במחקר זה השוו למידה אל מול מראה ולמידה ללא נוכחות מראה. המחקר בחן את השיפור בביצוע התרגיל Star(המופיע בתמונות). בתנוחה זו, המתבצעת על המזרן, הגוף נתמך על כף היד וכף הרגל של אותו הצד. בזמן ביצוע התנוחה יש להרים ולהוריד את הרגל העליונה מבלי להניע כל חלק אחר בגוף. החוקרים מדדו את השינוי בזוויות הכתפיים בזמן הנעת הרגל. שינוי גדול יעיד על ביצוע לקוי של התרגיל, שינוי מזערי יעיד כי התלמיד השתפר בביצוע התרגיל.
במחקר השתתפו 31 גברים ונשים בגילאי 18-44, אשר חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת התאמנה בחדר עם מראות, בו לכל אחד הייתה אפשרות לראות את כל גופו במראה. הקבוצה השנייה התאמנה בחדר ללא מראות. שתי הקבוצות אומנו בפילאטיס פעמיים בשבוע למשך שמונה שבועות. כל אימון נמשך שעה. לימוד תרגיל ה-Starהתבצע באופן הדרגתי, מלבד לימוד תרגיל זה ביצעו המשתתפים את רפרטואר תרגילי הפילאטיס הקלאסיים. נוכחות המראות הייתה ההבדל היחיד בין שתי הקבוצותומלבד לכך הלימוד התבצע באופן זהה בשתי הקבוצות וניתנו דגשים מילוליים וטקטיליים זהים.
בחינת התרגיל התבצעה בצילום וידאו, לבגדי המתאמנים הוצמדו סמנים וכך בחנו את זוויות המפרקים במהלך התרגיל. לא היו מראות בחדר הבדיקה. המבחן התבצע שבועיים לאחר תחילת לימוד הפילאטיס ושבועיים לאחר תום תקופת הלימוד, כך יכלו החוקרים להשוות בין ביצוע התרגיל לפני הלימוד ולאחריו.
נמצא כי שתי קבוצות הלימוד השתפרו באופן משמעותי לאחר לימוד התרגיל, הקבוצה שלמדה בנוכחות מראה לא הראתה שיפור גדול יותר באופן מובהק מן הקבוצה שלמדה ללא מראה.
תרגיל ה-Star נבחר מכיוון שהתבוננות במראה עשויה לתקן את ביצועו. עם זאת עולה כי גם לימודו ללא המראה, תוך הישענות על משובים אחרים כמו תחושתיות מהמפרקים ומהשרירים תרמה לביצועו באופן נכון ומדויק.
מחקר זה מראה כי השימוש במראות אינו תמיד תורם ללמידה תנועתית ותוצאותיו עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים. במחקר מ-1992 למשל הראו כי לימוד רקדניות מתחילות לא הושפע מנוכחות מראות.
Lynch JA, Chalmers GR, Knutzen KM, Martin LT. Effect on performance of learning a pilates skill with or without a mirror. Journal of Bodywork and Movement Therapies. 2009 Jul;13(3):283-90