מחקר חדש בראשותה של ד"ר אילנה גרמן, מומחית באנדוקרינולוגית ילדים במרכזים לבריאות הילד והנוער של כללית במרחב חיפה וגליל מערבי, ובשיתוף עם פרופ' זאב הוכברג מהפקולטה לרפואה בטכניון, ד"ר יונתן דובנוב מלשכת הבריאות המחוזית בחיפה וצוות אפידמיולוגיה גנטית מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של פרופ' ליבשיץ, מעלה, כי גורמים גנטיים אינם משפעים על גיל המעבר בין ינקות לילדות, המשפיע על הגובה הסופי של האדם. ההשפעה העיקרית נובעת מגורמים סביבתיים ומשפחתיים.
תוצאות המחקר פורסמו בעיתון מוביל ברופאת ילדים "Journal of Pediatrics" וכן הוצג על ידי ד"ר גרמן בכנס העולמי, שנערך בוושינגטון לכל האיגודים אנדוקרינולוגים ילדים בעולם בהשתתפותם של 5000 מומחים מרחבי עולם ועורר עניין רב בקרב המשתתפים.
גרמן, שהעבירה שתי הרצאות בכנס אשר כללו הצגת תוצאות המחקר המרתק שבחן את השפעתם של גורמים גנטיים וסביבתיים על גיל המעבר משלב גדילת תינוק לגדילת ילד- שלב הקובע עד 50% שונות בגובה הסופי, כי בתקופה זאת ציר הורמון גדילה מתעורר לפעילות. מהמחקר עלה שגורמים גנטיים אינם משפעים על גיל המעבר בין ינקות לילדות, המשפיע על הגובה הסופי של האדם. ההשפעה העיקרית נובעת מגורמים סביבתיים ומשפחתיים.
ד"ר גרמן מסבירה:
האם הכתבה עניינה אותך?"אנו רגילים לדבר על כך שגובה מושפע מגנים. אולם, מחקרים רבים מראים שהגובה באוכלוסיות שונות עובר שינויים משמעותיים במהלך שנים. לדוגמה: גובהם הממוצע של נשים וגברים בקוריאה ויפן גדל ב-20 ס"מ, במהלך 100 שנים מ- 1896 עד ל1996. גברים באיראן הוסיפו 16 ס"מ לגובהם הממוצע באותה תקופה. לעומת זאת, גובהם הממוצע של אנשים באפריקה כמעט לא השתנה, ככל הנראה בשל תזונה, תנאי חיים ירודים ומלחיצים. זאת בעוד ששינוים בגנים חלים בתהליך ארוך של מאות אלפי שנים".