אחרי "אקסודוס", "יום יום" ו"כך הייתי" גם "זיתון" מצולם בוואדי סאליב שבחיפה
"עמיתי ראש עיריית ביירות נוטה שלא לפגוש נציגים ישראלים במפגשים רשמים, על כן החלטנו להביא את בירות לחיפה," כך אמר השבוע ראש העיר חיפה יונה יהב, לערן ריקליס במאי הסרט זיתון המצולם בימים אלה בשכונת ואדי סאליב שבחיפה.
בשכונה הוקם אחד הסטים הגדולים שנראו אי פעם בישראל והוא כולל בין היתר: כיכר לבנונית במרכזה הוצב פסל המהווה העתק מדויק של פסל הקיים בביירות, ברחובות הסובבים את הכיכר הוחלפו שלטי הרחוב בשלטים ערביים עם שמות רחובות מלבנון ולאורך הרחובות הוצבו דוכני ממכר מזון ושתייה בהם מוצעים "מיטב" מאכלי הרחוב הלבנוניים.
ראש העיר יהב ניפגש על הסט עם במאי הסרט ערן ריקליס והמפיק גארת' אנווין, זוכה פרס האוסקר על סרטו "נאום המלך".
צילומי הסרט שהוא קופרודוקציה בינלאומית של אנגליה, צרפת וישראל בכיכובו של השחקן ההוליוודי סטיבן דורף, באים בהמשך ליוזמתו של ראש העיר חיפה והודעתו של שר התמ"ת שלום שמחון, כי חיפה תהפוך לעיר הקולנוע של ישראל.
השר שמחון, שהכריז על כך בטקס פתיחת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי האחרון בחיפה חיזק את הכרזתו בהודעה כי תוקם קרן ציבורית אשר תקצה בשלב הראשון 5 מיליון ש"ח – מדי שנה – לעידוד סרטי קולנוע וטלוויזיה שיופקו ויצולמו בחיפה.
ראש העיר יונה יהב: "חיפה מציעה חוויה אסטטית, נופים עצרי נשימה ורב גוניות הבאים לידי ביטוי הן בהרכב האנושי של העיר והן במגוון סגנונות הבנייה בשכונות העיר השונות המתאימים לשמש רקע למגוון רחב של סרטים.
אין זו היוזמה הראשונה של ראש העיר יונה יהב, בתחום הקולנוע: יהב, מיוזמי חוק הקולנוע אשר הסדיר את התמיכות הממשלתיות בקרנות הקולנוע יזם גם פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה" אשר נבחר ע"י המגזין היוקרתי "וראייטי" כאחד מ 50 פסטיבלי הסרטים החשובים בעולם. לפני כ – 7 שנים במלאות 20 שנה לקיומו של הפסטיבל יזם יהב, את "שדרת הכוכבים" הכוללת כוכבי מתכת עליהם מוטבעים שמותיהם של ענקי הקולנוע הישראלי.
טוב שעושים מיצוב לעיר הזו ויוצאים בהכרזה שחיפה היא עיר הקולנוע,
ועכשיו כדאי ליצוק תוכן ולהצדיק את הכינוי.
סיפרתי לחבריי, שלפני שנה החליטו לחזור לחיפה בגלל יוקר המחיה ועלויות המגורים בתל-אביב, על הכינוי החדש של חיפה
כעיר הקולנוע.
התגובה היתה: אבל כמעט אין בכלל בתי קולנוע בעיר הזו. על יד אחת אפשר לספור היכן מקרינים סרטים בעיר.
ניסיתי להגן קצת על העיר הזו ולומר להם שיש לנו מקבץ בתי קולנוע רב בסינמה סיטי בלב המפרץ ודווקא יש שם הרבה סרטים.
התגובה היתה שזה לא נחשב. בתי הקולנוע צריכים להיות חלק מהעיר. מי בכלל רוצה לנסוע כל כך רחוק לראות סרט?
זה ממש מביך ומביש שלמה שקורה כאן בכלל מעיזים לקרוא עיר הקולנוע.
אנחנו רגילים שבתל-אביב היינו יוצאים לבילוי משפחתי בעיר, פוקדים גן משחקים, יושבים בבית קפה
ופתאום באופן ספונטני אם בא לנו סרט אז יש לנו הצע מדהים במרחקי הליכה. גם לילדים וגם למבוגרים.
אנחנו לא היינו צריכים להתכונן לנסיעה מיוחדת כדי לראות סרט. וזה גם מה שחסר לנו מאוד בחיפה, בין היתר.
פה עשו טעות נוראית שהוציאו את כל בתי הקולנוע מהעיר וזה חסר לתרבות פה שהסרטים אינם חלק מהרחוב
ובתי הקולנוע אינם זמינים במרחב האורבני וליד בתי הקפה וליד המקומות בהם מסתובבים אנשים.
נזכרנו גם שלפני מספר שנים כשגם אני התגוררתי במרכז אז היו הרבה סרטים שבכלל לא הגיעו לחיפה.
הכוונה לסרטים טובים ולא אלו של רבי מכר שיגיעו בשיווק נרחב לכל מקום, גם לעיירה מנומנמת בדרום ובצפון.
היינו מדברים עם חברינו החיפאים שלא יצאו מהפרובינציה על סרטים והתברר לנו שהם בכלל לא שמעו על
הסרטים הללו.
ככה סתם יש הרבה סרטים שחולפים על העיר הזו וכלל אינם מגיעים לכאן והכי עצוב שלא יודעים
כאן בכלל על קיומם של סרטים אלו. לא מודעים בעיר הזו שיש סרטים מעולים שבכלל פסחו על העיר הזו.
מה שיש כאן וזה חיובי זה פסטיבל הסרטים וזה נהדר ומגיע קרדיט ליהב,
אבל זו רק התחלה ויש הרבה עוד מה לעשות כדי לקרוא לעיר הזו "עיר הקולנוע".
העירייה צריכה לעודד פתיחת בתי קולנוע קטנים במרכזים העירוניים כמו פעם, כדי שהקולנוע יהיה חלק מהתרבות האורבנית.
לא כיף לנוסוע לראות סרט במפרץ.
מישהו היה לאחרונה בסינמה קפה מוריה? בית קולנוע שעדיין שורד ומי יודע כמה זמן עוד יחזיק מעמד.
יצא לי לראות שם מספר סרטים איכותיים לאחרונה.
למקום יש קסם משלו והקופאי הוא גם מי שמוכר במזנון ונדמה לי שהוא גם המקרין.
אין לו בעיה למלא את כל התפקידים כי ממילא הגיעו להקרנה רק 8 אנשים.
האינטימיות של בית הקולנוע הזה – יש לה את הקסם שלה אבל ריח הטחב באולם פוגם
ואולי זו הסיבה שלא רבים מגיעים לראות שם סרטים.
לא ברור מה קדם למה, מיעוט המבקרים בבית הקולנוע שפגע בהכנסות, כך שלא ניתן לבצע תחזוקה הולמת
באולם שיהיה נעים לצפות בו בסרטים,
או שמא תחזוקה ירודה ואי חידוש ורענון המקום הבריח את האנשים?
לי יש הרושם ששוב ראינו את ההרסניות של הקניונים שדכא קיום תרבות עירונית שהיתה כאן בעבר.
הקמת בתי קולנוע חדשניים בקניונים מרוחקים משך לשם את הקהל שהתלהב מהחדשניות וההצע,
וזה גמר על בתי הקולנוע הקטנים.
בלי לשים לב במו ידיהם מי שנהר לבתי הקולנוע מחוץ לעיר תרם לדלדול תרבות פנים עירונית במרכזי העיר.
זה אחד הדברים שמרכיבים את האורבניות התל-אביבית, שצעירים רבים נוהרים לשם – חיי עיר תוססים
במרכזי העיר וזה כולל בתי קולנוע קטנים, בתי-קפה, מופעי תרבות שונים וכל זה מעשיר את ההצע.
בחיפה זה מה שחסר ליצירת מרקם בילוי עירוני איכותי שמשלב אפשרויות רבות של בילוי ותרבות.
יכול להיות שהעירייה צריכה לסייע לבתי הקולנוע הקטנים להשתקם.
בני נוער בסופי שבוע שלא יכולים להגיע לבתי קולנוע מחוץ לעיר יכולים לחזור ולהפוך את בתי הקולנוע
בעיר למקומות בילוי במקום סתם להלך ברחובות עם איזה בקבוק אלכוהול זול.
זה מה שראינו לפני המון שנים בהדר – מאות צעירים נמצאים ברחבות בתי הקולנוע נשענים על הברזלים,
(קראנו לזה "מתברזלים"). רחוב הנביאים ליד בית הדואר המרכזי המה אדם כי משם יכלת להגיע
לכל אולמות הקולנוע, חן, ארמון, עצמון, אמפי, חיפה, רון ועוד רבים אחרים.
אנשים סתם הסתובבו ברחובות לפני הסרט או אחריו ונפגשו זה עם זה וזה נראה מאוד תוסס.
ככה צריך להיות מרכז עירוני.
אז אם כבר העירייה יצאה באיזושהי הכרזה נוספת שחיפה עיר הסרטים אז ראוי
שיהיו פעולות יזומות של העירייה לקידום הנושא הזה ולצקת תוכן אמיתי לשם הזה.
לצלם פה ושם סרט ברחובות המוזנחים של חיפה לא מקנה לחיפה את הזכות להיקרא עיר הקולנוע.
וליתר דיוק: חיפה עיר הקלנועית – רכב השטח של בני הגיל השלישי.